פרשני:בבלי:זבחים נח ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

זבחים נח ב

חברותא

אלא, בהכרח - רבי יוסי היא! דתניא:  רבי יוסי אומר, זה סימן בידך: כל הניטל בפנים ההיכל לינתן בחוץ על מזבח החיצון אינו ניתן במזבח החיצון אלא בסמוך ביותר לצד פנים, במקום שאין במזבח החיצון מקום אחר הסמוך לפנים יותר ממנו. וכל הניטל בחוץ מעל גבי מזבח החיצון כדי לינתן לפנים בהיכל אינו ניטל ממזבח החיצון אלא במקום הסמוך לפנים, שאין סמוך ממנו לצד פנים!
ומבארינן דברי רבי יוסי: "כל הניטל בפנים לינתן בחוץ" מאי ניהו? אילימא שירים של דם חטאות הפנימיות הניטלות בפנים כדי לשופכם על יסוד מזבח החיצון, למה ליה לרבי יוסי לתת בו סימן שניתנין על היסוד המערבי שהוא הסמוך ביותר לצד פנים, הא בהדיא כתיב בהו "ישפך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד" ומהתם ילפינן למקום שפיכת השירים על היסוד כנגד הפתח!?
ותו פרכינן בדברי רבי יוסי: "כל הניטל בחוץ לינתן בפנים" מאי ניהו? אילימא גחלים של יום הכיפורים שדינם שיהיו ניטלים מעל גבי מזבח החיצון במחתה לצורך הקטרת הקטורת של כהן גדול ביום הכיפורים לפני ולפנים, הא בהדיא כתיב בהו "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה'", ומדכתיב "מלפני ה'" דרשינן דהיינו סמוך לצד פנים כלומר להיכל, ולמאי בעי רבי יוסי למימר בהו סימנא?
אלא, יש לפרש דברי רבי יוסי שאמר כל הניטל בפנים לינתן בחוץ דאיירי בשני בזיכי לבונה של לחם הפנים שהיו ניטלין בשבת מעל גבי השולחן העומד בפנים ודינן להיות מוקטרים על גבי המזבח החיצון, דגמרי משירים של חטאות הפנימיות שמקומן על גבי מזבח החיצון הוא בסמוך ביותר כנגד הפתח.
והא דאמר רבי יוסי הניטל בחוץ לינתן בפנים איירי בגחלים של קטורת דכל יומא ויומא, שדינן להיות מוקטרים על גבי מזבח הפנימי, דגמרן מגחלים של יום הכיפורים שניטלין מכנגד הפתח.
ומהכא פשטינן דלרבי יוסי כוליה מזבח בצפון היה עומד. ומפרשינן, ומאי קסבר רבי יוסי בברייתא שנתן סימנים? אי קסבר כוליה מזבח בדרום קאי אם כן עשרים ושבע אמות בעי למיתי ולמשוך מקרן מערבית דרומית לצד צפון של המזבח כדי שתהא המערכה מול הפתח. שהרי אורכו של מזבח היה ל"ב אמה וכולו בדרום, ופתח ההיכל היה עשר אמות והיה הפתח באמצע העזרה בדיוק - חמש אמות הצפוניות של הפתח בצפון העזרה וכן חמש אמות דרומיות שלו בדרום. ואם כן, אם עמד המזבח כולו בדרום, עד גבול האמצע של העזרה, היה חציו הדרומי של פתח ההיכל, שהוא חמש אמות, מכוון כנגד חמשת האמות של המזבח הגובלות בקו האמצע, הילכך צריך למשוך כ"ז אמה (27=5-32) מהפינה הדרומית מערבית של המזבח כדי להגיע לאותן חמש אמות המכוונות כנגד הפתח.
ואי נמי נפרש בדברי רבי יוסי דקסבר קדושת היכל ואולם חדא היא וקרינן "לפני ה'" גם כנגד פתח האולם ולא רק כנגד פתח ההיכל, ופתח האולם היה עשרים אמות עשר בצפון ועשר בדרום, אכתי קשה דאם כן עשרים ותרתי אמות בעי למיתי מקרן מערבית דרומית לצד צפון, שהרי רוחב פתח האולם כ' אמה, עשר בצפון ועשר בדרום, וכיון שאורך המזבח ל"ב אמה בעי למשוך כ"ב אמה (22=10-32) כדי שיתקיים דין "לפני ה'".
ואי קסבר רבי יוסי דחציו של מזבח בצפון וחציו בדרום אכתי קשה דאם כן חד סרי אמה בעי למיתי שחציו של מזבח ט"ז אמה, וכשימשוך מקרן מערבית דרומית י"א אמה יהיה בתוך ה' אמות שמול פתח ההיכל.
ואי נמי קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא וגם כנגד פתח האולם מיקרי "לפני ה'" ופתח האולם היה עשר בצפון ועשר בדרום, אם כן שית אמה בעי למיתי שהרי חצי המזבח שבצד דרום הוא ט"ז אמה, ופתח האולם הוא עשר אמות. ונמצא שלאחר שנמשוך שש אמות מהפינה הדרומית מערבית של המזבח לכוון צפון יהיה המקום מכוון כנגד פתח האולם (6=10-16).
אלא לאו מדקאמר רבי יוסי דמקום המערכה משוך רק ארבע אמות מקרן מערבית דרומית בעל כרחך משום דקסבר רבי יוסי כוליה מזבח בצפון קאי, ואם כן כל חמש האמות שבקרן מערבית דרומית הם כנגד פתח ההיכל, והא דמקום המערכה הוא רק באמה החמישית, ואין מקרבים אותה יותר לכוון דרום, משום שארבע אמות הדרומיות של המזבח, אי אפשר לסדר עליהם את המערכה וכפי שיבואר מה היה באותם ארבע אמות. והני ארבע אמות הם: אמה יסוד, ואמה סובב, ואמה מקום קרנות, ואמה מקום רגלי הכהנים המיועד להילוך הכהנים על גבי המזבח, ובהם אי אפשר לסדר את המערכה, וקאמר רבי יוסי שיסדר את המערכה מיד באמה החמישית, משום דכי מסגי לקמיה לצד צפון טפי מאמה תו ליכא כנגד הפתח של ההיכל, ולא מקרי "לפני ה'", שהרי כאשר כל המזבח עומד בצפון העזרה נמצא שרק חמש האמות שבקרן דרומית מערבית של המזבח עומדות כנגד חמש האמות הצפוניות של פתח ההיכל, (וסובר רבי יוסי שקדושת אולם לאו כקדושת היכל הוא, ולכן צריך שיהיה מכוון בדוקא כנגד פתח ההיכל)  9 .

 9.  הקשה המקדש דוד (לג ב) אם כן איך עשו מערכה שניה בבית ראשון, שהרי מבואר לקמן (סא) שבבית שני הוסיפו ד' אמות מדרום וד' אמות ממערב, ואם כן בבית ראשון לא היה מהמזבח כנגד הפתח אלא אמה אחת של יסוד, והרי אפילו לדברי האומר (לקמן סה) מסדרין מערכה על גבי סובב, מודה הוא שאין מסדרין מערכה על היסוד, ואמנם אין עיכוב לעשות המערכה רק כנגד הפתח כמבואר ביומא (מו א), אבל לכתחילה הרי עושין בדוקא שם, והניח בקושיא. עוד הקשה שם שהרי ביום הכפורים היתה מערכה נוספת לצורך גחלים להקטיר לפני ולפנים, וגם מערכה זו היתה צריכה להיות לפני הפתח כמבואר בסוגיין לעיל, והרי שיעור מקום מערכה הוא אמה על אמה כמבואר לקמן (סב ב), ואם כן איך סידרו שני המערכות באמה אחת. ובאמת שהתוס' (יומא מה א ד"ה ר"י) כתבו שבמזבח שעשה משה היו מסדרין שאר המערכות על מקום הילוך רגלי הכהנים, שהרי מקום המערכה שם היה אמה על אמה שהוא שיעור מערכה אחת, ואם כן יש לומר שביוהכ"פ סידרו במקדש גם כן מערכה אחת על מקום הילוך הכהנים, אולם מביאים בשם הגרי"ז שעדיין יקשה איך עשו במזבח של משה ביוהכ"פ, שהרי מערכה שניה והמערכה הנוספת ביוהכ"פ שניהם צריכים להיות לפני הפתח וסמוכים לו וכנ"ל, ועיי' במגיה מה שיישב שם.
אמר רב אדא בר אהבה: אפשר לפרש את דברי המשנה במסכת תמיד גם דלא כרבי יוסי דסבר דכוליה מזבח בצפון קאי. דאפשר לפרש דהא מני - רבי יהודה היא!
דתניא רבי יהודה אומר: מזבח - ממוצע ועומד באמצע העזרה, חציו לצפון וחציו לדרום, עשר אמות אמצעיות היו כנגד פתחו של היכל, ואחת עשרה אמה מיכן בצד צפון שלא כנגד הפתח, ואחת עשרה אמה מיכן בצד דרום שלא כנגד הפתח. נמצא מזבח מכוון כנגד היכל וכתליו שרוחב ההיכל כ' אמה ועובי כתלי הההיכל ו' אמה כל כותל וביחד ל"ב אמות שהוא כרוחב המזבח.
ומקשינן על דברי רב אדא בר אהבה: סוף סוף איכא לאקשויי לרבי יהודה כדאקשינן לרבי יוסי: אי קסבר שרק כנגד פתח היכל מקרי לפני ה' אם כן חד סרי אמה מהפינה הדרומית מערבית בעי למיתי וכדפרכינן לעיל לפי הצד דקסבר רבי יוסי מזבח חציו בצפון וחציו בדרום. ואי קסבר נמי קדושת היכל ואולם חדא היא אם כן שית אמה בעי למיתי מקרן המזבח לצד אמצע המזבח כדי שיתקיים דין "לפני ה'", ואם כן אמאי תנינן במתניתין התם דארבע אמות בלבד מושכין לצד צפון?
ומשנינן: מי סברת הני ארבע אמות דתנן במשנתנו דמושכן מקרן המזבח הדרומית מערבית בהדי אמה יסוד ואמה סובב (שאותן ארבע אמות כוללות גם את האמה יסוד ואת האמה סובב)? לא תפרש כן, אלא תפרש שיש למשוך ארבע אמות בר מאמה יסוד ואמה סובב, שהם ביחד ו' אמות מתחלת המזבח, וסבירא ליה לתנא דקדושת אולם והיכל חדא מילתא היא, שמהאמה השביעית של המזבח ועד האמה הכ"ז של המזבח הוי כנגד הפתח של האולם שרוחבו כ' אמה ומקרי לפני ה'.
ומקשינן: אם כן מה הקשה רב אדא בר אהבה לרבי זירא בזה שאמר שהמשנה מתפרשת יפה לרבי יהודה, שאמר מזבח ממוצע באמצע העזרה, והרי אפשר גם להעמיד המשנה הנ"ל של מסכת תמיד כרבי יוסי ולומר שרבי יוסי ג"כ סובר מזבח עומד באמצע העזרה כרבי יהודה, ושוב לא קשה על רבי זירא, וכך מקשינן: ונוקמה למתניתין דמקום מערכה שניה של קטורת משוך ד' אמות לצד צפון כרבי יוסי, ונפרש דברי הברייתא דרבי יוסי דכל הניטל בפנים וכו' בממוצע דסבר רבי יוסי נמי דמזבח חציו בצפון וחציו בדרום, ט"ז אמה לכל צד, ונתרץ לרבי יוסי כדתרצינן לרבי יהודה שאותן ד' אמות הן מלבד אמה יסוד ואמה סובב (הילכך הוצרכנו למשוך שש אמות, עד כנגד פתח האולם (16=10+6) ואם כי נסתרת ראיית רבי זירא מהכא דרבי יוסי סבר דכוליה מזבח בצפון קאי, מכל מקום הא אפשר לאוקמי למשנתנו גם כרבי יוסי.
ומשנינן: אין הכי נמי שאפשר להעמיד המשנה כרבי יוסי. והא דאוקמי רב אדא בר אהבה כרבי יהודה משום דרבי יהודה שמענא ליה דסבר דמקום המזבח ממוצע חציו בצפון וחציו בדרום היה, בהדיא. ואילו דברי רבי יוסי בברייתא דכל הניטל בחוץ וכו' מתפרשים בכל ענין שנעמיד את המזבח, בדרום, בצפון או באמצע לכל חד כדאית ליה, ואין לנו הכרח להעמיד את המשנה במידות האומרת שמקום המערכה היה משוך ד' אמות דווקא כרבי יוסי.
ורב שרביא אמר: הא מני משנתנו דקתני דמקום מערכה שניה היה משוך ארבע אמות מקרן מזרחית דרומית לצד צפון רבי יוסי הגלילי היא דקסבר דכוליה מזבח בצפון הוה קאי, וארבע אמות דמשנתנו היינו בהדי אמה יסוד ואמה סובב דתניא: רבי יוסי הגלילי אומר: מתוך שנאמר "ונתת את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח" ומשמע בין המזבח לאהל מועד ממש,

דרשני המקוצר