פרשני:בבלי:בבא בתרא סב א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

בבא בתרא סב א

חברותא[עריכה]

ואי אמר ליה "נכסי", אפילו בתי ועבדי. מפני שלשון נכסים כולל גם אותם.  14 

 14.  דעת הרשב"ם שאם אמר נכסי כולל בתים ועבדים אבל לא מטלטלין, ואם אמר כל נכסי כולל גם מטלטלין. והרמב"ם גורס לעיל במקום זיהרא נכסי, וסובר שנכסי לבד כולל גם גנות וכרמים אבל לא בתים ועבדים, וכל נכסי כולל בתים ועבדים וגם מטלטלין. ותוס' והרא"ש סוברים שאין לחלק בין נכסי לבין כל נכסי, אלא יש חילוק בין נכסי לבין נכסאי או נכסיי, שנכסאי או נכסיי משמע אף מטלטלין, ונכסי לא משמע מטלטלין. עוד כתבו לחלק בין מכר למתנה, שהסוגיא שלנו מדובר במכר, ובמתנה נכלל גם מטלטלין. והקשה המאירי, למה בנכסי אומרים שמכר כל שדותיו, ואין אומרים שמכר רק שתים כמו בארעתא. ותירץ שבארעתא שייך לומר ארעתא אחד או שתיים או יותר, לכן כשאמר ארעתא בסתם מתפרש שכוונתו לשתים, אבל בנכסי לא שייך לומר נכסי אחד או שתים, שהוא לשון כללי ולא לשון פרטי, לכן אינו מתפרש שכוונתו לשתים, אלא כולל הכל. אולם הריטב"א חולק על זה וסובר שאם אמר נכסי אין נותן לו אלא שני דברים שנקראים נכסי. עיין שם.
ואם מצר לו, כתב בשטר המכירה המצרים היינו גבולי השדה, מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר, כגון שכתב בצד מערב מיצר ארוך, היינו ששדה של שמעון הוא המיצר המערבי, ושדהו של שמעון ארוך מאה אמה, ואילו בצד מזרח כתב לו מיצר קצר, כגון שדהו של לוי, שהוא ארוך רק נ' אמה  15  -

 15.  כתב הרשב"ם, שמדובר כשכתב לו גם מיצר צפוני ודרומי, ולא אומרים שזה מוכיח שמכר לו כל השדה, שאם לא כן למה כתב לו מיצר רביעי שהוא רחוק, שאומרים מצרים הרחיב לו. כן כתבו התוס'. אולם כתבו בשם ר"י שחולק על הרשב"ם. וכן הוא דעת הרמ"ה שלא כתב לו אלא שלשה מצרים ולא מיצר רביעי, שאם לא כן אומרים שמכר לו כל השדה כנגד הארוך.
אמר רב: לא קנה אלא כנגד הקצר. קנה רק חצי השדה באורך נ' אמה, שהוא בין המיצר שבמזרח לבין המיצר שבמערב, אבל את החצי השני, שאינו אלא כנגד המיצר שבמערב לא קנה כלל. (עיין איור 4 מ"פירוש חי") כי אנו מפרשים דבריו שלא נתכוין למכור אלא כנגד הקצר, ומה שהזכיר בצד מערב מיצר ארוך, זה משום שהיה צריך להזכיר שדה שמעון במיצר מערבי, ושדה שמעון ארוך ק' אמה, ולא יכול לסמן עד היכן מגיע המיצר בשדה שמעון, לכן הרחיב המיצר, וכתב בסתם ששדהו של שמעון הוא המיצר המערבי.
איור 4
אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב: ויקנה כנגד "ראש תור". הלא אפשר לומר, כי מה שהזכיר כאן מיצר ארוך וכאן מיצר קצר, בדוקא כתב כן, ולא הרחיב המיצר, אלא נתכוין שיקנה חצי השדה שכנגד מיצר הקצר, ובחצי השני, שכנגד מיצר הארוך בלבד, יקנה חצי מזה באלכסון, היינו שעושים קו מקצה המיצר הארוך אל המיצר הקצר באלכסון, וכל השטח שהוא בתוך הקו הזה, קנה, ומה שחוץ לקו הזה, לא קנה. (עיין איור 5 מ"פירוש חי") איור 5
שתיק רב. לא ענה להם דבר.  16 

 16.  שיטת הרשב"ם ותוס' שמה ששתק היינו שהודה. אולם הרמב"ם פסק כרב. וכן כתב הרמב"ן בדעת הרי"ף, שמה ששתיק רב אינו משום שהודה. אלא שכתב שמצא בספר מוגה שהרי"ף חזר בו ופסק כרב כהנא ורב אסי.
ומודה רב, קודם ששתק, היכא דאיכא מצר ראובן ושמעון מחד גיסא, כגון שיש בצד מערב שדה ראובן ושדה שמעון, ומצר לוי ויהודה מחד גיסא, שבצד מזרח יש שדה לוי ושדה יהודה, שדה לוי הוא כנגד שדה ראובן, ושדה יהודה כנגד שדה שמעון, וכתב לו במיצר מערבי שדה ראובן ושדה שמעון, ובמיצר מזרחי כתב לו רק שדה של לוי (או רק שדה של יהודה), מודה רב שקנה כנגד "ראש תור" ולא רק כנגד הקצר. (עיין איור 6 מ"פירוש חי")
איור 6 כי מדהוה ליה למכתב ליה דראובן כנגד לוי, שאם היה רוצה להקנות רק כנגד הקצר, למה כתב בצד מערב שדה ראובן ושמעון, שיכתוב רק ראובן במערב, שהוא כנגד לוי שבצד מזרח. או ודשמעון כנגד יהודה, אם כתב בצד מזרח שדה יהודה, שיכתוב בצד מערב רק שדה שמעון, שהוא כנגד יהודה.  17  ולא כתב ליה כך, אלא כתב בצד מערב שדה ראובן ושדה שמעון, שמע מינה, שכנגד ראש תור הוא דאמר ליה. מוכח מזה, שנתכוין להקנות לו חצי באלכסון, שבצד מערב הקנה לו כנגד שדה ראובן ושמעון, ובצד מזרח רק כנגד שדה לוי או לשל יהודה. ועל כרחך שעושים קו באלכסון.

 17.  כתב הב"ח בהגהותיו שגירסא שלנו מורכבת משתי גירסאות, שגירסת רשב"ם זהו "דראובן כנגד לוי", וגירסת התוס' הוא "דשמעון כנגד יהודה" והמדפיס הכניס שתי הגירסאות בפנים.
מצר ראובן מזרח ומערב, ומצר שמעון צפון ודרום, היינו שיש לראובן שתי שדות, מצד מזרח של השדה הזאת ומצד מערב, ולשמעון יש גם שתי שדות, מצד צפון ומצד דרום, צריך למכתב ליה "מצר ראובן, רוחין תרין", ו"מצר שמעון רוחין תרין". שלא יכתוב לו בסתם שדה זו שאני מוכר לך הרי היא בתוך שדות ראובן ושמעון, שאם יכתוב כן אפשר יהיה לפרש שמחלקים את השדה לשתים באלכסון (עיין איור 7 מ"פירוש חי"), ונמצא כל חצי שדה עומדת בין ראובן מצד זה ושמעון מצד זה. היינו שראובן עומד בצד מזרח של החצי שדה, ושמעון מצד דרום, ואילו בחצי השני ראובן הוא בצד מערב, ושמעון הוא מצד צפון. לכן צריך לכתוב ששדה זו עומדת בין שתי שדות של ראובן ובין שתי שדות של שמעון, שאז ברור שמוכר לו כל השדה. וכל שכן אם יכתוב בפירוש מיצר ראובן מזרח מערב, ומיצר שמעון צפון ודרום, שבודאי מוכח שמוכר כל השדה.
איור 7
איבעיא להו: סיים לו את הקרנות, שהיו שדות הרבה של בני אדם מקיפין את שדהו, ולא כתב לו אלא ד' שדות של ארבעה קרנות השדה, היינו זויות השדה, ולא כתב שאר מצרים של ארכה ורחבה, מהו?
האם נאמר שאין דרך למכור קרנות השדה בלבד, ובהכרח מכר לו את כל השדה שבתוך המיצר של הקרנות האלו. או נאמר שלא נתכוין למכור לו אלא שורה אחת באלכסון מקרן לקרן שתי וערב. (עיין איור 8 מ"פירוש חי").
איור 8 וכמו כן הסתפקו: כתב לו כמין "גאם", אות יוונית הדומה לכ"ף סופית, כגון שכתב לו מיצר קרן דרומית מזרחית, היינו מיצר שנמצא מקצתו בקצה הדרום ומקצתו בקצה המזרח. ובצד שני כתב לו מיצר שהוא בקרן צפונית מערבית, שמקצתו בקצה צפון ומקצתו בקצה מערב (עיין איור 9 מ"פירוש חי"),  18  מהו?

 18.  כן פירש הרשב"ם. ותוס' כתבו בשם ר"י שפירש גאם היינו שכתב רק שני מצרים כגון מזרח דרום או מערב צפון, האם קנה הכל או שקנה רק חצי באלכסון. וכן פירשו הר"י מיגאש וה רמב"ם.
איור 9
דהיינו, לפי הצד שבסיים לו את הקרנות לא קנה אלא שורה אחת מקרן לקרן, האם זה רק מפני שלא כתב אלא כנגד הקרנות, אבל כאן, שכתב תחילת כל רוח ורוח, אפשר לפרש שמכר לו כל השדה, ולא טרח לכתוב כל הרוח אלא רק תחילתו. או נאמר, לא מכר אלא מה שבין המיצר שכתב בדרום לבין המיצר שכתב במזרח, וכן מה שבין המיצר שכתב בצפון לבין מה שכתב במערב, שעושים קו באלכסון מדרום למזרח ומצפון למערב, ושוב עושים קו מה שבין מזרח דרום לבין מה שבין מערב צפון, זהו מה שמכר לו ולא יותר.

דרשני המקוצר[עריכה]