פרשני:בבלי:בבא בתרא קנה א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

בבא בתרא קנה א

חברותא[עריכה]

הכי קאמר ליה, כך הקשה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: בשלמא לדידי, זה טוב לשיטתי, דאמינא ראיה בקיום השטר, היינו דמשכחת לה, לכן אפשר להעמיד דנחתי לקוחות לנכסים, שהלקוחות מוחזקים בנכסים, כפי שבארנו לעיל, שהם מוחזקים, והיורשים רוצים להוציא מהם, כיון שהם קיימו את השטר, או כחכמים שאין צריך לקיימו.
אלא לדידך, דאמרת ראיה בעדים, שהלקוחות, כדי להיות מוחזקים צריכים להביא עדים כדי להוציא מהיורשים, היכי משכחת לה דנחתי לקוחות בנכסים? איך יתכן שהם מוחזקים בלי עדים  103 .

 103.  הריטב"א אומר שהגמרא יכלה לתרץ שהוא מעמיד שהלקוחות הם מוציאים מהיורשים וחולק על הסוגיא לעיל. הנו"ב חו"מ סי' ד' שואל שהגמרא תתרץ שיש כאן שתי חזקות א. חזקה דרבא ב. אין העדים חותמים על השטר אא"כ הוא גדול ובשתי חזקות אפשר להוציא ממון. ומכאן רוצה להוכיח כהרמב"ן שאי אפשר להוציא ממון גם בשתי חזקות דלא כהרא"ש.
אמר ליה, מתרץ ריש לקיש: מודינא לך בערער דבני משפחה דלאו ערער הוא, כאן אני מודה שהערעור של היורשים לא מספיק חזק להוציא מהלקוחות.
כי מאי קאמרי? מה הם טוענים, קטן היה בשעת מכירה, ואין זו טענה, כי חזקה אין העדים חותמים על השטר אלא אם כן נעשה גדול. יש אומדנא שהוא היה גדול, כיון שהעדים לא חותמים בלי לברר אם המכירה טובה, וצריך להוסיף שזה לא סתם חזקה כפי שסברנו לעיל, אלא זה כמו אנן סהדי שכך היה, ולכן הלקוחות מוחזקים בנכסים מכח חזקה זו  104 .

 104.  על פי הריטב"א והר' יונה. והקשה הר' יונה אם זה חזקה כ"כ טובה אם כן מה יעזור שהיורשים יבדקו ולא ימצאו שערות כיון שיש אומדנא שהיה גדול יתכן והשערות נשרו. ותירץ שצ"ל שאומנם שזה אומדנא חזקה אבל לא כאנן סהדי ממש לכן בדיקה מועילה.
הקדמה
קטן יכול למכור מטלטלין כשהוא בן שש או שבע, והדבר תלוי במידת חריפותו. מן התורה, קטן אינו יכול להקנות, אלא שתיקנו חכמים שיוכל למכור, משום כדי חייו. שאם צריך הקטן כסף למחייתו, הוא יוכל למכור מנכסיו המטלטלים, ולהתפרנס מהם. אבל בקרקעות לא תקנו, כיון שדעתו של קטן קרובה לכסף, חששו חכמים שמא ימכור קרקע יקרה שלו בדמים מועטים. אבל במטלטלין אין חשש, כי דעתו קרובה גם למטלטלין. ועוד, כיון שהקרקע דמיה מרובים, יכול הוא להפסיד הרבה. מה שאין במטלטלין, שאפילו ימכור בפחות מהשווי שלהם, לא יהיה ההפסד גדול.
איתמר: מאימתי מוכר בנכסי אביו? מאיזה גיל יכול הבן למכור קרקע שירש מאביו. ודוקא קרקעות שירש מאביו, אבל קרקעות שקנה בעצמו, הוא יכול למכור מיד כשהגיע לי"ג שנים.  105  וכן מטלטלין, יכול למכור כשהגיע לעונת הפעוטות, מבן שש או שבע, תלוי בחריפותו.

 105.  רשב"ם קנו א. וסברתו היא כמבואר ברא"ש, שקטן להוט אחרי כסף ויכול למכור קרקע יקרה במעט דמים. אבל אם קנה קרקע בכספו, אנו רואים שאינו מחשיב כסף יותר מדברים אחרים, ולכן יכול למכור. הנמוקי יוסף מבאר, שנכסים שקיבל בירושה ולא טרח בהם, בזה לא יכול למכור כיון שאינם חשובים בעיניו, וימכור אותם בזול, ולא בנכסים שלו. אבל שיטת ר"ת, הובאה בתוד"ה מוכר, שאין לחלק בין סוגי הקרקעות.
אמר רבא אמר רב נחמן: בן שמונה עשרה שנה, כשמלאו לו י"ח שנה ויום אחד, יכול הוא למכור.
רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן: מבן עשרים שנה. רק משעה שמלאו לו עשרים שנה ויום אחד יכול למכור.
מתיב רבי זירא לרב הונא, ממעשה בבני ברק, באחד שמכר בנכסי אביו, ומת. והנכסים היו מוחזקים ביד הלקוחות. ובאו בני המשפחה, היורשים שלו, וערערו לומר, קטן היה בשעת מיתה, בשעת מיתת אביו ומכירת הקרקע, היה קטן, לפי שלא הביא סימני גדלות. ולכן, על אף שהגיע לגיל שתקנו חכמים למכירת נכסי האב, כיון שהיה קטן מחמת שלא הביא סימני גדלות, אין מכירתו מכירה, ולכן הנכסים מגיעים להם מדין ירושה.
ובאו ושאלו את רבי עקיבא, מהו לבודקו לאחר מיתתו אם הביא סימני גדלות, כי אם לא הביא, הרי אף על פי שהיה בגיל שיכול למכור,  106  כיון שלא הביא סימני גדלות יש לו דין של קטן.

 106.  תוד"ה מתיב, מסתמא הגיע לי"ח שנה, כי אין העדים חותמים על השטר אלא אם כן נעשה בגדול. ורק רצו לבדוק אם הביא סימנים. והרבינו יונה הקשה מכאן על שיטת הרשב"ם, שהגמרא תתרץ שהוא יודע בטיב משא ומתן, ולכן יכול למכור כשהגיע לי"ג שנה. אלא ודאי, רק מבן כ' ולמעלה יכול למכור.
אמר להם: אי אתם רשאין לנוולו! אין רשות לבני המשפחה להוציאו מקברו ולנוולו בכך, כדי לבדוק אם יש לו סימנים.
ועוד, וכמו כן יש סיבה נוספת שאין לבדוק אם יש לו סימנים או לאו, כי סימנין עשויין להשתנות לאחר מיתה,  107  ואי אפשר לסמוך על הבדיקה, כי יתכן שהוא היה גדול והביא סימנים, אלא שהם נשרו לאחר מיתה.

 107.  עיין לעיל.
ומכאן מקשה רבי זירא לרב הונא: בשלמא למאן דאמר, לפי מי שסובר כי בן שמונה עשרה שנה יכול למכור בקרקעות,

דרשני המקוצר[עריכה]