הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
|
|
| הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא | |
|---|---|
 בעת שיעור | |
| תאריך לידה | י"ד באייר תרע"א |
| תאריך פטירה | ט"ו בתשרי, יום טוב ראשון של סוכות תשס"ח |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, תלמוד |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל |
| רבותיו | הרב צבי פסח פרנק, הרב איסר זלמן מלצר |
| תלמידיו | בנו הרב יעקב שפירא, הרב יעקב אריאל, הרב חיים אביהוא שוורץ, הרב יהושע מגנס, |
| חיבוריו | מנחת אברהם, מורשה, שיעורי הגר"א שפירא |
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, (ידוע בכינויו "רֵב אברום") ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, ממנהיגי הציונות הדתית.
תולדות חייו
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד בירושלים שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, מתלמידי הגר"א.
בילדותו התבלט כירא שמים גדול ובעל כשרונות. תמיד היה שקוע בספרים. למד בתלמוד תורה "עץ חיים" שבחורבת רבי יהודה החסיד. בגיל 12 חיבר את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים".
לאחר פרעות תרפ"ט, כשעברה ישיבת חברון לירושלים ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, עבר גם הרב ללמוד בישיבה זו. בראשות הישיבה עמד אז הגאון הרב משה מרדכי עפשטיין בעל ה'לבוש מרדכי'. באותה תקופה כבר ידע הרב שלשה סדרי ש"ס על בוריים.
בישיבת חברון שקד הרב על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו החזון איש והרב איסר זלמן מלצר התכתבו איתו בענייני תורה עמוקים.
נשא לאישה את פנינה, אחות הרב שלום נתן רענן, חתנו של הראי"ה. לאחר נישואיו נכנס לישיבת מרכז הרב והחל להתמסר אליה. כשנחלש הרב יעקב משה חרל"פ, ראש הישיבה, החל הרב לומר את השיעורים הכלליים.
בשנת ה'תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לדיין בבית הדין בירושלים, לצידם של הרבנים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב בצלאל ז'ולטי והרב אליעזר גולדשמידט. בשנת ה'תשל"א התמנה לתפקיד אב בית דין. בשנת ה'תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים, לצד הרבנים: הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן והרב אליעזר יהודה וולדינברג בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת ה'תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית.
בשנת ה'תשמ"ג נבחר הרב לכהן כרב הראשי וכנשיא בית הדין הגדול יחד עם עמיתו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו פעל רבות לחיזוק מערכת הכשרות, העמדת התורה על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת רגע המות[1] ויהדותם של עולי אתיופיה.
אישיותו
כוח העיון והשקידה של הרב היו גדולים לאין ערוך. כבר בהיותו ילד רך ידעה אימו שכדי להרגיעו צריך לתת בידיו ספר.
תפילתו הייתה בכוונה מרובה, ותמיד מתוך הסידור. הרצי"ה ראהו מתפלל בשטיבל 'מאה שערים' והתפעל ממנו. כך נוצר הקשר ביניהם. בימי ראש השנה ויום הכיפורים היה צריך להחליף את בגדיו מספר פעמים ביום מפני שנרטבו מזיעה מרוב מאמץ בתפילה. בשלוש שנותיו האחרונות הפסיק לאכול לחם בימות החול. לשאלת אשתו הרבנית מדוע, אמר שכוונתו בברכת המזון אינה כפי שהייתה פעם.
תשובותיו בהלכה מקיפות ויסודיות. מי שהתכתב עימו בהלכה הכיר בכך. כך הגאון מטשעבין, הרב דב בעריש ויידנפלד, אמר עליו לאחר פטירת החזון איש כי הוא גדול הדור הבא. הרב משה פיינשטיין במכתב אליו, כותב לו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם". כבר בהיות תלמיד בישיבת חברון התכתב עם ראש ישיבת עץ חיים הרב איסר זלמן מלצר, וזה פנה אליו "לידידי הרב הגאון הנעלה מו"ה אברהם שפירא שיחי' ממצויני ישיבת חברון". באותה תקופה היה הגאון הרב צבי פסח פראנק מבקש מהרב שיעבור על דברים שכתב ויכתוב הערותיו, וגם היה מתכתב עימו (התכתבות זו נתפרסמה בספר 'מנחת אברהם' חלק ב).
היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתייחס לכל אדם מישראל אם בשאלה תורנית, עצה, ברכה ועוד.
הרב התנגד לכל נסיגה מארץ ישראל ועקירת ישובים, ופרסם בנושא זה פסקים ומאמרים. הפסק המפורסם שבהם הוא קריאתו לחיילי צה"ל ולשוטרים לסרב לפקודת גירוש ועקירת ישובי חבל עזה וצפון השומרון.
יחד עם זה הרב נאם תמיד על גודל ערכה של מדינת ישראל והקפיד שלא תחלש הבנה זו בציבור.
תמיד היה הרב שמח ומשמח אחרים. מילתא דבדיחותא הייתה שגורה על פיו וחוש ההומור שלו היה ידוע.
תלמידיו
- בנו, הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב כיום.
- בנו, הרב שמואל שפירא, ממנהלי ישיבת מרכז הרב.
- בנו, הרב בן ציון שפירא, ראש 'מכון הרצי"ה'.
- הרב בנימין רקובר, עורך סדרת שיעוריו על הש"ס.
- הרב מנחם בורשטיין, ראש 'מכון פוע"ה'
- הרב יהושע מגנס, ר"מ בישיבת מרכז הרב.
ועוד רבים מרבני הציונות הדתית.
ספריו
- שעורי הגר"א שפירא - סדרת שיעוריו על הש"ס בעריכת הרב בנימין רקובר, בשישה כרכים על אחד-עשר מסכתות: שבת, פסחים, כתובות, קידושין, יבמות, גיטין, נדרים, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין.
- מנחת אברהם - דיונים הלכתיים [שלושה חלקים].
- זכר יצחק - תשובות מאת רבי איצל'ה מפוניבז' שההדיר הרב, והוסיף להם קונטרס חשוב.
- מורשה (חלק א') - מאמרים בענייני התורה והשעה.
יצאו לאור לאחר פטירתו:
- אמרי שפר - שיחותיו במוצאי שבתות ועוד מאמרותיו, בעריכת הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון.
- מורשה (חלק ב') - שיחות למועדים.
- היושבת בגנים" - הגדה של פסח, על ידי בנו ר' יעקב שפירא.
- מעמק אברהם- אהל אברהם- ספר מאת הרב חיים אביהוא שוורץ המורכב משני חלקים. האחד- עריכה של כמה משיעוריו הכלליים של הרב שפירא והשני על דמותו ותולדותיו.
| הקודם: הרב שלמה גורן |
הרב הראשי האשכנזי | הבא: הרב ישראל מאיר לאו |
| הקודם: הרב שאול ישראלי |
ראשי ישיבת מרכז הרב | הבא: הרב יעקב שפירא |
לקריאה נוספת
- הרב חיים אביהוא שורץ, מעמק אברהם- באהל אברהם- שיעורים כלליים ותולדותיו, בית אל, חנוכה תש"ע.
- הרב יצחק דדון, ראש דברך - עובדות וסיפורים ממרן הגר"א שפירא לפי סדר פרשיות השבוע, ירושלים תש"ע. ואתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק ב.
- לזכר מו"ר הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא מתוך "דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ו' עמ' 267-289.
קישורים חיצוניים
- הרב שפירא קורות חייו הנהגות. מתורתו ועוד, אתר ישיבת מרכז הרב
- מאמר לזכר הרב שפירא מאת הרב ש. שטטנר, אתר ישיבה
הערות שוליים
- ↑ קביעת מוות מוחי על פי ההלכה מאמר של הרב בנושא באתר מכון שלזינגר