שלום רב! ידוע שיטתו של הרבי מבריסק שלא שואלים "למה" התורה אמרה (או כתבה כך וכך) אלא "מה" התורה אמרה (שהיא כתבה כך וכך)". אשמח לדעת: 1. האם כך גם היא שיטתנו 2. אם כן, האם חייב תמיד לומר כך או שיש לחלק?

שלום תחילה אדגיש שאין כאן שתי שיטות אלא שני רובדים של לימוד והתבוננות בסוף תפילת שחרית אומרים אין כאלוקינו אין כאדונינו וכו' ואח"כ אומרים מי כאלוקינו מי כאדונינו, ולכאורה היה צריך להיות להיפך תחילה בלשון שאלה: מי כאלוקינו מי כאדונינו ואח"כ תשובה לדבר אין כאלוקינו אין כאדונינו! התשובה לכך היא שראשית חכמה יראת ה' תחילה יש להאמין בייחוד ה' יתברך ורק לאחר שנקבע הדבר בליבנו באופן מוחלט וברור - "אין כאלוקינו אין כאדונינו" - רק אז אנו רשאים לחקור ולהתבונן כי "מי כאלוקינו מי כאדונינו". א"כ הבסיס לשאלות שעולות בלימוד התורה שבאות מוכרח לבוא מתוך אמונה ברבש"ע ובקדושת התורה ומתוך כך ניתן לשאול שאלות עמוקות ומהותיות לבירור יסודי ורציני. קשה לתת כללים אלו שאלות שואלים בכל מקום ובכל נושא. (אם יש לך נושא מסוים נשתדל לענות בעז"ה). כאמור העיקרון של הגישה לתורה הוא הקובע. יום טוב