חודש מבורך לכבודו. א. האם אפשר לומר סליחות כרגיל אם ממתינים הרבה זמן למניין? ב. ומה קורה אם באמצע הסליחות נחסר המניין?

חודש טוב ומבורך. א. אפשר להתחיל לומר סליחות כרגיל (למעט י"ג מידות, שיש מדלגים, ויש אומרים בטעמים), וכשיהיה מניין, יאמרו שלושה פסוקים וחצי קדיש באמצע, וימשיכו בסליחות. ג. לגבי הבקשות הכתובות בארמית, יש נוהגים לאומרם ויש נוהגים לדלגם. ב. אם התחילו בעשרה ונחסר מהמניין באמצע הסליחות, מנהג בני אשכנז לומר קדיש תתקבל שאחרי הסליחות, אולם מנהג בני ספרד שלא לאומרו. חשוב להוסיף, שיש לנהוג בבית כנסת ע"פ הוראת רב המקום. מקורות: כן כתב במ"ב (תקפ"א סק"ד) לומר קדיש, ובשם האליה רבה כתב לומר ג' פסוקים. לגבי י"ג מידות: יש נוהגים לדלגם (מ"ב תקפ"א סק"ד, ובא"ח כי תשא ט'), ויש נוהגים לומר עד "וכן כתוב בתורתך" ויאמרו י"ג מידות בטעמים (כה"ח תקפ"א ס"ק כ"ו, מאמר מרדכי סליחות פרק ל"ד, וכן כתב במ"ב תקס"ה סקי"ב, שניתן לומר בטעמים). לגבי הבקשות שכתובות בלשון ארמי (כגון 'דעני לעניי' 'מחי ומסי' 'מרן דבשמיא' וכו') כתב המ"ב (שם) שיש לדלגם כשאין מניין, וכ"כ הגרע"י זצ"ל (חזו"ע ימים נוראים עמ´ י"א). והטעם לכך משום שהשכינה שורה בתפילה בציבור, שכינה עמהם, ואז אין הם צריכים את עזרת מלאכי השרת כדי שתתקבל תפילתם. אולם לדעת חלק מבני ספרד אפשר לאומרם אך השתדלו לאומרם בעשרה (ראה מאמר מרדכי בשם שו"ת תורה לשמה סי' מ"ט, וכה"ח שם וכן הוא מנהג תימן). יש לציין שיש מקומות שנוהגים שאם עדיין לא הגיעו עשרה, שמדלגים את הקטעים של י"ג מידות וכו', ואח"כ כשיש מניין, חוזרים לומר י"ג מידות כדי לזכות את הציבור. במידה והתחילו סליחות בעשרה ויצאו חלק וכעת אין מנין כתב המ"ב, שיכול להשלים את הקדיש שאחר הסליחות, "כעין מה שנתבאר בסימן נ"ה". ושם נחלקו המחבר והרמ"א בנידון זה, שלדעת מרן השו"ע (שם סע' ב') משמע שאפשר לסיים רק את אותו קדיש או קדושה שהתחילו (ראה שכנה"ג שם הגה"ט ג', מאמ"ר סק"ב וסק"ה, כה"ח סקל"ד ל"ה), ואילו לדעת הרמ"א אפשר להשלים את הקדיש שצמוד לאותה תפילה. בברכה רבה,