א. לגבי מה שהרב כותב על תלמידי הרב יוסף והרב אליהו - לרב יעקב יוסף אכן יש תלמידים ובני משפחה שסבורים שיש ואפשרי וראוי להתייחס לרבי מליובאוויטש כמשיח. בנו של הרב אליהו, הרב שמואל אליהו, אף הוא כתב בפירוש שאביו אחז שהרבי הוא ראויו ומתאים להיות משיח (אלא שהוא סבור שהדבר השתנה אחרי ג תמוז). ב. לגופם של דברים: מה שהרב כותב "לא התכוונו לומר שהם ממש בתפקדי משיח אלא רק בחינת משיח" אם קבלה היא נקבל אך על פי פשט דברי הגמרא, וכן מדברי רש"י "כל אחד היה דורש אחר שמו" שהמדובר במשיח ממש. עכ"פ בוודאי יש אופן להבין כך בפשט הגמרא. כך לדוגמא מופיע בשיחות הרבי מליובאוויטש בצורה ברורה (שמביא את דברי הגמרא הללו כמקור לכך שמלך המשיח נמצא גם בזמן הגלות). עכ"פ ברור הדבר שתלמידים אמרו על רבם ממש שהוא משיח ושזו הייתה תופעה רחבה לאורך הדורות - כך עכ"פ כותב השדי חמד (פאת השדה מערכת האל"ף כלל ע) שרב גובריה, וכן מקובל אצל כמה מהחסידיות וכו. ג. בוודאי שבד"כ כשכתוב דבר מה ברמב"ם הכוונה כפשוטו ממש אולם כאן (בתיאור הרמב"ם על *תחילת עמידתו* של המלך המשיח) הרי על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע ונביא (הל מלכים פ"א ה"ג), וע"ד ראיית הרמב"ם (כאן – הלכות מה"מ, ה"ג) "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח, (ולא הי שם נביא וכו) – כי אם ע"ד שכותב שם הרמב"ם עצמו על בן כוזיבא "המלך" והיינו שבתחילת העמידה של מלך המשיח אין לו דין מלך (אגב, זה ווארט של הרבי עצמו אך גם בלי אמונה הוא הגיוני ומוכרח). וצריך לפרש התואר מלך כ(לכל לראש – "מאן מלכי - רבנן") וגם שיש לו ממשלה ותוקף מסויימים בגלות [ע"ד דברי המהרש"א על סנהדרין צ"ח - בקשר למ"ש "והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא" - גבי אלו שעליהם אמרו שראויים להיות המשיח בדורם (רבינו הקדוש ורב נחמן "ועדיין יש להם ממשלה גם בגלות . . רב נחמן סתם הוא חתניה דריש גלותא . . שהיה לו ממשלה אצל נבוכדנצר וגם אצל מלך פרס. רבינו הקדוש שהיה לו ממשלה בימי אנטונינוס"] וידוע ומפורסם שלכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש הייתה (וישנה – ע"י שלוחיו וכו) ממשלה ושליטה בגלות והיו ויש לדבריו ופעולותיו השפעה על מושלים נשיאים ח"כים חברי קונגרס וכו ולפחות ממשלה אחת בישראל הוא הפיל בשבט פיו ממש בגשמיות (ממשלת פרס – ניסן תש"נ, כידוע ליודעים). ד. ייש"כ לרב על דברי החיזוק והערכה על הפעולות הנעשות בשליחות הרבי וכו' וגם כלפי מה שהרב כותב על ההתלכדות סביב הרבי ללא ענין המשיח והאם אכן ההצלחה נובעת מכך או לאו. הרי מה שברור שאצל הרבי עצמו עמד נושא המשיח כמרכז וכפי שכתב באחד ממכתביו (לנשיא שז"ר ע"ה) שכבר מיום הולכו לחדר, ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיונו ציור הגאולה העתידה. כן כשקיבל את נשיאות חב"ד הכריז שמטרת דורו (כלפי ששת הדורות שקדמו לו) הוא הבאת המשיח ובסיום וחותם דבר החסידות שהשמיע אז איזכר את אמונת החסידים הרואים את רבם כמשיח (אמנם בפירוש דיבר על חמיו) וגם בהתקשרות של חסידיו עימו דרש שבמרכז העניין יעמוד עניין המשיח והוא בהחלט עודד לא מעט פעולות של התלכדות סביבו כמשיח כידוע. בין אם זה מוסיף בהצלחה בין אם לאו לכך הוא כיוון את חסידיו ו"הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים".

שלום רב נסכים שזה לא אחד מי"ג עיקרים וגם שזה לא כפירה . כל טוב