3 אחים, שנפטר האח הרביעי הבכור. לאח שנפטר יש בנות בלבד. כעת יושבים שבעה. לאחר השבעה, האם יש עניין לאח להיות שליח ציבור ב11 חודש? האם יש עניין שיותר מאח אחד יהיה שליח ציבור ב11 חודש? האם יש עניין שיותר מאח אחד יגיד קדיש ב11 חודש?

לשואל היקר, אחד מהאחים צריך לומר קדיש על הנפטר. לא צריך שכולם יגידו. אפשר שאחד יגיד ואפשר גם להתחלק, שחלק מהחודשים אח אחד יאמר קדיש, וחלק מהחודשים אח אחר יאמר קדיש. לא צריך שאחד מהאחים יעלה חזן. אם הם רוצים לעלות חזן זה טוב, אך מכיוון שאין בכך שום חיוב, ממילא אם יש 'חיוב' בבית הכנסת כגון שיש בן בשנת אבלות או יארצייט הוא קודם לאח. אורך הזמן שאומרים קדיש: בן שאומר קדיש על הוריו מפסיק לומר לאחר י"א חודשים כדי שלא להחשיב את הוריו כרשעים ח"ו, שמשפט רשעים בגיהנם י"ב חודש. אך באדם אחר שאומר קדיש, ואין לו את העניין של כיבוד הורים אזי הוא אומר קדיש במשך י"ב חודשים (גשר החיים ל, ט, אות ד, וכך אמר לי הרב נבנצל). ויש אומרים שגם קרובים אחרים אומרים קדיש על הנפטר במשך אחד עשר חודשים בלבד (צרור החיים רסה, והרב צבי פרבשטיין אמר לי שכך המנהג). בשורות טובות! מקורות והרחבה: עיקר מעלת אמירת הקדיש הוא שהבן יאמר לאחר קדיש פטירת אביו, שבכך הבן מזכה את אביו, כפי שמסופר במדרש על רבי עקיבא שהעלה רשע אחד מגהינם על ידי שלימד את בנו של הנפטר תורה, וכשאמר הבן דברי תורה בציבור הועלה האב לגן עדן (עי' רמ"א שעו ד, וביאור הגר"א ס"ק ו). אך אם אין בן שיאמר קדיש נכון שאחד הקרובים יאמר קדיש. כך כתב הרמ"א (שעו ד): "ויש מקומות שנהגו ששאר קרובים אומרים קדיש על קרוביהם כשאין אבלים על אביהם ואמם, ויש מקומות שאפילו יש אבלים על אביהם ואמם, אומרים שאר קרובים, אלא שעושים פשרה ביניהם שאין אומרים כל כך קדישים כמו האבלים על אב ואם". נחלקו הפוסקים במקרה שאין לנפטר בנים אך יש לו נכדים וגם אחים, מי עדיף. יש אומרים שאחים קודמים משום שהם מתאבלים על המת, ויכולים למתק את הדינים שלו (הזרע אמת י''ד סי' קמח, ומובא להלכה בציץ אליעזר ג, כב, אות ח). ויש אומרים שעדיף שהנכדים יאמרו קדיש שעיקר העניין תלוי בכבוד המת ולא באבלות (באר היטב ומנהג העולם כמובא בזרע אמת שם). בעל ארחותיך למדני (במכתב אלי לפני כמה שנים) בירר שהעיקר כשיטה זו, שעדיף שהנכדים יאמרו קדיש יותר מאחי המת. אך הגר"א נבנצל אמר לי שאם יש לנכדים הורים בחיים, אזי האחים יאמרו קדיש ולא הנכדים, אפילו אם הורי הנכדים מוחלים. וראה בחזון עובדיה ח"א (עמ' שנז). אם אין נכדים ויש אחים וגם אב דנו הפוסקים מי עדיף, אבי המת או אחי המת. בעניין זה כתב הילקוט יוסף (ביקור חולים ואבלות סימן ל, סע' לז): "מי שמת אחיו רח"ל, והאחים רוצים לומר עליו קדיש, אם אביהם אינו מקפיד בזה, יכולים האחים לומר קדיש על אחיהם, ובפרט האח הגדול. ואמנם אם האב מקפיד שבניו לא יאמרו קדיש בחייו, יש להם להמנע מלומר קדיש על אחיהם. וכשהאב אינו מקפיד, והוא יכול לומר קדיש, למנהג הספרדים יכולים האב והאחים לומר קדיש ביחד, ולמנהג חלק מהאשכנזים שאין אומרים קדיש אלא אחד, יש להסתפק אם עדיף שהאב יאמר קדיש או האחים". עיין שם בהערה. ועיין גם בצל החכמה (ח"ד כב) מה שכתב בזה. הגר"א נבנצל אמר לי שלמעשה אבי הנפטר קודם לאחי הנפטר משום שהוא קרוב יותר. עוד שאלתי את הגר"א נבנצל אם יש עניין שהאחים יעלו חזן חוץ מאמירת קדיש. והשיב שאם הם רוצים זה טוב, אך הם לא קודמים למי שיש לו חיוב. (שאלתי אם זה 'ראוי' שיעלו חזן או רק שזה 'טוב'? והשיב 'טוב').