כמה שאלות בעניין התכלת שלום כבוד הרב, אני לומד את הסוגייה של פתיל תכלת וברצוני לשאול את הרב איך הרב מיישב כמה שאלות בנושא: 1) מי אמר שהתכלת המקראית זה מה שאנחנו קוראים לו היום צבע תכלת? 2) אחת הטענות נגד התכלת זה: איך יהודים לא מסרו את הנפש לקים את מצוות התכלת? 3) האם מצאו באזור שבו מצאו את הקונכיות גם סממנין? 4) הרב כתב באחד מהמאמרים בנושא התכלת: " בספרי לדברים מסופר על אדם שפרנסתו מחלזון - כיצד ניתן להתפרנס מדבר שמופיע רק אחת לשבעים שנה?" והרב כתב גם: "הגמרא במסכת שבת דף כ"ו א, אומרת: "ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים"... "יוגבים" - אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה. ומסביר רש"י שם: וליוגבים. לשון יקבים, שעוצרין ופוצעין את החלזון להוציא דמו כדאמרן בפרק כלל גדול לקמן; והניחם נבוזראדן ללבושי המלך." מנין לנו שזה לא חלזונות אחרים? 5) אולי לא ידעו פעם לצבוע תכלת מארגמון ולכן חכמים לא ראו צורך להזהיר אותנו אלא מ"קלא אילן" שהוא היה הדבר היחיד שיכול להיות זיוף דומה לארגמון? 6) מנין לנו שהקונכיות שנמצאו היו לשם צביעה בצבע תכלת? 7) כתוב (נראה לי שברמב"ם): "והוא דג שדומה עינו לעין התכלת". איך זה מסתדר? 8) הרמב"ם: "מביאים דם החלזון והוא דג שדומה עינו כעין הים ודמו שחור כדיו" איך זה מתישב? אשמח לתשובה, בתודה מראש

שלום וברכה! 1) במקורות רבים מופיע שהתכלת הוא בצבע כחול, כמו הים או כמו השמים. כך למשל בגמרא במנחות מ"ג ב: "שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע". ועיין על כך בהרחבה במאמרי בתחומין כרך מ"ד, "גוון התכלת". 2) א. הרי פיקוח נפש דוחה את כל המצוות, מלבד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. ולכן יהודים לא מסרו את נפשם על מצוות התכלת בציצית. ב. מלבד זאת, טענה זו אינה רלוונטית לעניין זיהוי חלזון התכלת. גם אם נטען שחלזון התכלת הוא בעל חיים אחר ולא חילזון הארגמון, עדיין תעלה השאלה, מדוע היהודים לא מסרו את נפשם כדי שהמצווה הזו תמשיך להתקיים. 3) לא ידוע לי שנמצאו שם גם סממנים. אבל הקונכיות הן קשיחות ונשמרות במשך שנים רבות, בעוד שסממנים בטבעם מתכלים במשך הזמן ואין אפשרות למצוא אותם לאחר מאות רבות של שנים. 4) לגבי הגמרא בשבת, רש"י אומר במפורש שזה אותו חלזון שמוזכר בפרק "כלל גדול", דהיינו בשבת ע"ד ב, שם מדובר על צביעת התכלת למשכן. דהיינו שמדובר על אותו חלזון שמשמש לתכלת של מצוה. בספרי אכן לא נאמר במפורש שמדובר בחלזון שמשמש לציצית, אבל מדובר על החלזון שנמצא בנחלת זבולון, בין כזיב לצור, שזהו המקום שבו נמצא החלזון של התכלת. ועיין גם בגמרא במגילה ו' א, שם מדובר על החלזון שבנחלת זבולון, ומדברי רש"י שם עולה שהוא מזהה אותו עם החלזון של התכלת. וכך בכמה מקורות רואים שהתכלת היה בחלקו של זבולון, דהיינו שהחילזון המדובר כאן הוא חלזון התכלת. אבל עוד לפני המקורות הללו, שים לב לדבר בסיסי: בספרי כאן מופיע שצדים חלזון בשביל להשתמש בו – האם אתה מכיר בדברי חז"ל שימוש אחר בחילזון, מלבד לצביעת תכלת? הרי יהודים לא אוכלים חלזונות, ואין סיבה לאנשים לצוד חלזונות סתם כך. ידוע לנו על שימוש אחד בחילזון – לצביעת התכלת, וכאן מדובר על צידה של חלזונות, אז מסתבר שזה אותו החילזון. 5) בכתבי הרומאים מופיע שבחלזון הארגמון (פורפור/מורקס) היו צובעים אריגים בגוונים שונים, ובכלל זה גם כחול. כמו כן, נמצאו אריגים עתיקים בצבע כחול, שבדיקה כימית שלהם העלתה שמקור הצבע הוא בחילזון הארגמון. לנקודות הבאות שהעלית יש התייחסות במאמר המופיע כאן: https://www.yeshiva.org.il/midrash/34264 . אצטט כאן קטעים קצרים מן המאמר המתייחסים לשאלותיך, וליתר הרחבה אתה מוזמן לעיין שם: 6) "במקומות רבים לאורך חופי הארץ והלבנון, נמצאו מצבורים גדולים של קונכיות ארגמון. הדבר מורה, שבעת העתיקה השתמשו בארגמון לצורך כלשהו. מה היה שימוש זה? - זאת ניתן להסיק משני ממצאים: א. בחלק מן האתרים, נמצאו לצד הקונכיות שברי כלים, שעליהם שאריות צבע הזהה בהרכבו הכימי לצבע המופק מבלוטת הארגמון. ב. בחלק מן האתרים, הקונכיות שנמצאו הן שלמות, מלבד נקב אחד - במקום בו מצויה בלוטת הצבע. מכאן עולה בבירור, שהארגמון ניצוד כדי להפיק את צבעו." 7) "לגבי "גופו דומה לים" - הקונכיה עצמה היא אכן לבנה, וכך רואה אותה מי שצופה בה משומרת במוזיאון. אך בטבע, היא מתכסה ב"צמידה ביולוגית" - בעלי חיים מיקרוסקופיים הנצמדים לעצמים קשים שבים, כמו סלעים וקונכיות. צמידה זו היא בעלת צבעים שונים באזורים שונים, ופעמים רבות היא בגווני ירוק - כחול - סגול, כצבעיו של הים, כך שהמוצא את החילזון בטבע, רואה אותו צבוע בצבעים אלה." 8) " לגבי הקושיה השניה, שדם הארגמון אינו שחור - ראשית, ישנה השערה מעניינת של הרב הרצוג, שלפיה אין מכאן כל קושי, אלא אדרבה, יש מכאן חיזוק לזיהוי של הארגמון. הרב הרצוג מקשה, מניין לקח הרמב"ם פרט זה, שאינו מופיע במקורות חז"ל? והתירוץ המסתבר ביותר לדעתו, הוא שהרמב"ם לקח זאת מדברי אריסטו, שמתאר שבחלזונות הפורפור צובעים צבע כהה, ובתרגומים לערבית הפכה המילה ל"שחור". אם נכונה השערה זו, הרי זו ראיה חזקה מאד לזיהוי של הארגמון, שכבר הרמב"ם זיהה את התכלת שבתנ"ך ובחז"ל, עם הצביעה מחלזונות הפורפור המוזכרת בכתבי היוונים!" (ועיין שם בהערה ובהמשך הדברים, אפשרויות נוספות לגבי דברי הרמב"ם הללו.)