אני לומד היסטוריה בקורס באוניברסיטה. בין השאר נתקלתי במובאות מתוך האוונגליון, שגם עליהן רוצים לבסס את הלימוד והדרישה היא להכיר אותן. האם מותר ללמוד קטעים כאלה, בתור מקורות היסטוריים סיפוריים ולהוציא מתוכם עובדות, תוך מודעות וביקורת רגישה לתוכנם האידיאולוגי, או שצריך להתעלם מהם לגמרי כיון שאין שום דרך להפריד בין הדברים, והנזק ייגרם בכל מקרה?

אם הכוונה בלימודך היא כדי לדעת מה להשיב לאפיקורס, מותר לך לקרוא גם קטעים של דברי ע"ז, וזאת בתנאי שאתה יודע שאמונתך ודאית, ואין חשש שדברים אלו יפגמו בה. ואם יש לך ספק בזה, אל תקרא קטעים אלו. אמנם חובה עלי לציין, שלדעתי יש יותר חשש של השפעה רעה דווקא מן המרצים להיסטוריה באונברסיטה, שמגמת רבים מהם לפגום באמונה. מלבד זאת הם מעוותים את ההיסטוריה, ואינם מציגים תמונה נכונה אלא משתמשים בהיסטוריה כבסיס לדעותיהם. איך נוצר מצב שמקובל בציבור שאין אפשרות לנצח טרור במלחמה, או ששום עם לא הצליח להשיג לעצמו מדינה על ידי מלחמה. הרי המציאות הפוכה, ששום עם לא הצליח להקים מדינה בלא מלחמה. ושכמעט כל ארגוני הטרור שהיו מאז ומעולם הוכרעו על ידי מדינות נחושות. או שהם מלמדים שההשכלה מביאה למתינות, ומתעלמים מהעובדה שבארצות ערב המציאות הפוכה. וכן מלמדים שאמונה מביאה למלחמות, כאשר רבות מהמלחמות שבדור האחרון נגרמו על ידי הסובייטים שלא היו מאמינים. אלו רק דוגמאות אקטואליות. בודאי יש מספר מרצים שמלמדים נכון, אבל כמדומה שהרוב מתוך הטייה מכוונת או מתוך בורות מעוותים את המציאות, ומזה צריך מאוד להזהר. וככל שיהיו יותר לומדי היסטוריה שידעו לבקר בלא כחל וסרק את דבריהם, ייטב לעולם. יהי רצון שתזכה לכך.