- משפחה, ציבור וחברה
- גיור וגרים
4489
שאלה
אם אישה גויה התגיירה גיור אורתודוקסי מכיוון שלבעלה היה חשוב שתתגייר לפני שהם ינשאו, ולשם כך למדה יהדות תקופה מסוימת אצל רב אך לא שמרה מצוות, ולפני הגיור, הזוג הודיע לבית הדין הרבני [הרבנים שגיירו אותם] שהם חיים במסגרת לא הלכתית [בקיבוץ] ובכוונתם להמשיך לגור שם ולחיות כפי שחיו עד כה, האם הגיור תקף?
[בנה של האישה חותן ע"י רב אורתודוקס שבדק את אישורי הגיור וידע שהאמא של החתן אינה שומרת מצוות]
תשובה
כיון שהנושא מורכב ותלוי בפרטים רבים עלייך לפנות לבית הדין הרבני האזורי, ושם יבררו את כל העניין.
בברכה, הרב אברהם דב זרביב.
נ.ב.
אולם פטור בלא כלום אי אפשר, וכיון ששאלתך נוגעת בנושא חשוב העומד על סדר היום, אבאר מהי גירות והאם קבלת מצוות בגירות מעכבת:
הגמ' בבכורות דף ל: אומרת: תנו רבנן גוי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו. ר' יוסי בר"י אומר אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים.
השולחן ערוך יורה דעה סימן רסח סעיף ג כתב (לגבי מילה וטבילה, שיש אומרים שלא מעכב בהם בית דין ושיהיו ביום): 'חוץ מקבלת מצוות שמעכבת אם אינה ביום ובשלושה'. וכתב הט"ז שם ס"ק ט, שזהו (=קבלת מצוות) גוף הדבר והתחלתו. אבל מילה וטבילה הווי כגמר דין דמן התורה הווה אף בלילה'. אם כן מבואר בשולחן ערוך ובט"ז שלא רק שקבלת מצוות מעכבת, אלא שהיא עיקר הגיור. מקור השולחן ערוך ברא"ש (יבמות פרק ד סימן לא) וכן בתוס' (יבמות מה: ד"ה מי).
אלא שהרמב"ם (איסורי ביאה פרק יג הלכה יז) כתב: 'ואם לא בדקו אחריו ולא הודיעוהו שכר המצוות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות הרי זה גר, אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר. הואיל ומל וטבל יצא מכלל הגויים וחוששים לו עד שתתברר צדקתו. ואפילו חזר ועבד עבודה זרה הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין'.
והב"ח ביורה דעה שם סוף סעיף ז כתב: "אף על פי שכתב הרמב"ם דכשר אע"פ שלא היתה לשם קבלת מצוות כל עיקר, מיהו התוס' והרא"ש חולקים על זה דקבלת מצוות ודאי מעכבת, והכי נקטינן שאין משיאין אותו אשה עד שיקבל עליו מצוות בפני ג'".
אלא שנראה שהשו"ע לא למד בדעת הרמב"ם כדברי הב"ח, שהרי פסק כמו שהבאנו שקבלת מצוות מעכבת ואף בשלושה וביום, ואעפ"כ הביא את דברי הרמב"ם הנ"ל בסעיף יב שם. לכן צריך לומר שלמד בדעת הרמב"ם שקבלת מצוות מעכבת, ומה שכתב שלא בדקו ולא הודיעוהו שכר המצוות, רצונו לומר, שכיוון שמל וטבל אנו מניחים שכוונתו היתה לשם קבלת מצוות, ולכן כתב שחוששים לגרות זאת וכו'.
והנה, הרמב"ם פסק את המובא בגמ' בכורות לעיל, בפרק יד שם הלכה ח, שבניגוד לגר תושב (=שמקבל על עצמו רק ז' מצוות בני נח, והיום אינו שייך), גר בזמן הזה, "אפילו קבל כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו". ובפרק יג הלכה ד כתב: "וכן לדורות כשירצה הגוי להיכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן". אם כן מפורש בדבריו כדברי הט"ז הנ"ל (בעקרון) שקבלת תורה היא התשתית הבסיסית ועצם ההגדרה של הגירות, וודאי שלא תתכן גרות בלעדיה כלל.
וכן פסק האגרות משה (יורה דעה, ח"א סי' קנז), במה שנסתפק כתר"ה אם גר שלא קבל עליו מצות אם נחשב גר, פשוט וברור שאינו גר כלל אף בדיעבד וכן הורה אבא מארי הגאון זצלה"ה הלכה למעשה בסטראבין בעובדא כזו שאינו גר כלל בין לקולא בין לחומרא שקבלת מצות בגר מעכב כדאיתא ביו"ד סי' רס"ח סעי' ג'. ואף אם אמר בפיו שמקבל מצות אם אנן סהדי שאינו מקבל עליו באמת אינו כלום. וגר שמהני לשם אישות בדיעבד, איירי שבשביל האישות קבל עליו מצות באמת והוא ברור ופשוט.
אמנם יש שרצה ללמוד מדברי האחיעזר שיתכן להקל בדיעבד בגרות אף ללא קבלת מצוות וכתב כך, "כשיש נישואי תערובת, אפילו שברור לך שהבא להתגייר יחלל שבת לתאבון בגלל פרנסה, אין להימנע מלקבלו". אך לאחר העיון בדברי האחיעזר בחלק ג' סימן כו אין נראה כן אלא אדרבא מפורש ממש להפך, שהרי כתב שם, וז"ל "אלא על כרחך צ"ל דלגירות בעינן לכו"ע לב שלם ולא אמרינן בזה דברים שבלב אינם דברים. לפיכך אם לא נתגייר בלב שלם לא הוי גר, דרק מצד הדין אמרינן דהלכה כולם גרים הם ואגב אונסיה גמרו בלב שלם...ומהאי טעמא חוששין לו עד שתתברר צדקתו, אע"פ שמצד הדין אנו אומרים דחזקה דגמר בלב שלם, אבל אם באמת לא נתגייר בלב שלם לא הוי גירות וחוששין להחמיר עד שתתברר צדקתו, כמו שפסק הרמב"ם".
ובהמשך דבריו כתב כך: "ומה"ט נראה מה שחשש הרה"ג מהר"י פאזען לגייר לפי שלא ישמור דיני ישראל כהלכה, אפ"ל דאין לחוש לזה כיון דמקבל עליו כל המצות אף שחושב לעבור על איזה מהמצות אח"כ לתיאבון, מ"מ אין זה מניעה לקבלת המצות, ודוקא היכא שמתנה שלא לקבל עליו זהו חסרון בקבלת המצות דמעכב. אולם היכא שברור הדבר שבודאי יעבור אחרי כן על איסורי תורה חלול שבת ואכילת טריפות ואנו יודעים בבירור כונתו שאינו מתגייר רק לפנים ולבו בל עמו, הרי אומדנא דמוכח שמה שאומר שמקבל עליו המצות לאו כלום הוא א"כ זהו חסרון בקבלת המצות דמעכב [ועיין בשו"ת חמדת שלמה חיו"ד סי' כ"ט וסי' ל' דהודעת המצות וקבלת המצות שני ענינים הם, דקבלת המצות הוא בסתם שקבל עליו לכנוס בדת יהודית, והודעת המצות להודיע לו ענין המצות ושכרן ועונשן וזה אינו מעכב ולעולם קבלת המצות בסתם מעכב דזהו עיקר הגירות וכמש"כ הרמב"ם דבעי קבלת המצות בשלשה יעוי"ש].
גם הרב קוק שו"ת דעת כהן (עניני יו"ד) סימן קנד העלה שללא קבלת מצוות שלמה אין לקבל גרים, ולא עוד אלא שהמקבלים אותם עוברים על לפני עיוור, וז"ל: "אע"ג דקיי"ל כמ"ד כולם גרים הם, ביבמות דף כ"ד ע"ב, ונכלל בזה ג"כ איש שנתגייר לשום אשה, ואשה שנתגיירה לשום איש, נראה מדהתו"ס חולין דף ג' ע"ב ד"ה קסבר, ודהת"ו יבמות שם ד"ה הלכה, דהיינו דוקא כשהגירות היתה שלמה בקיום המצות, אבל כשלא נתגיירו לגמרי, דהיינו בלא קיום המצות ושמירתן, וגם הכונה היתה בלתי הוגנת, אז הם גרועים מסתם גרי אריות, דחשיב התם בברייתא, דאיכא למ"ד דכולם גרים הם, אלא שהם ככותים, שלמ"ד גרי אריות הם נחשבים מן הדין כגויים לכל דבריהם, והיינו משום דאיכא תרתי, הגירות שלא לש"ש, וקיום מצות בשלימות ג"כ אין כאן, דעכ"פ עבדו ע"ז בשיתוף, כדאמרי' שם בתו' מקרא דואת אלהיהם היו עובדים. ובלשון התוס' דחולין שם שלא נתגיירו לגמרי, ומשמע דלאו דוקא ע"ז, אלא כל שלא מקיימים מצות, וגם המחשבה היתה שלא כראוי, אז אין כאן גירות כלל. ולשון הרמב"ם והשו"ע בסי' רס"ח בנתגייר בשביל דבר: וחוששים לו עד שתתברר צדקותו מבואר, שאם רואין שאינו מתנהג בדת ישראל, והגירות היתה בשביל איזה דבר, אין זו גירות גמורה.
ולא עוד אלא שהמקבלים אותם הרי הם עוברים על לפני עור ממנ"פ. דאם נאמר שאין גירותם גירות גם בדיעבד, הרי הם מכשילים את הרבים במה שמחזיקים נכרים בחזקת ישראל, וכמה תקלות וחורבות נפקי מזה, בדיני קידושין וגיטין ויבמין, שנחזיק את בנו ממנה כבן, ואם תהי' לו אח"כ אשה ישראלית, וימות בלא בנים אחרים, נתיר אותה לעלמא בלא חליצה גם כשיהיו לו אחים מן האב, שלא כדין, וכיו"ב טובא. ואם באמת הם גרים, ובדיעבד מתחייבים בכה"ת כולה, הרי הם מכשילין אותם בזה שמחייבין אותם בעונשין של איסורי תורה שעוברים עליהם, וקודם שבאו לידי מדה זו הלא לא נתחייבו בהם, ואין נענשין עליהם, וכדאמרי' ביבמות דף מ"ז ע"א כשמודיעין אותו ענשן של מצות אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה ענוש סקילה, ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה ענוש סקילה. והרי אנו מצווים על לפני עור אפילו בגויים, וכדאמרי' בע"ז ו' ע"ב מנין שלא יושיט אדם אבר מה"ח לבן נח ת"ל ולפני עור ל"ת מכשול, וק"ו בנ"ד שמכשיל אותו בהיותו אח"כ נכנס במדה ידועה בכלל ישראל לחיובא, והוא נענש על ידו על כל מה שהוא עובר מדברי תורה."
העולה מכל האמור שאין לקבל גר ללא קבלת מצוות שלמה, והגיור אינו חל אף בדיעבד.
מקורות נוספים לעיון:
שו"ת חלקת יעקב יו"ד סימן קנ ד"ה א) ואני
שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"ד סימן עח ד"ה הנה בדבר
שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"ב סימן ד ד"ה והנה לבד
שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן לה ד"ה בהך ענינא
