בפסח אנחנו אומרים כל דכפין ייתי וייכול, כלומר: שכל עני יבוא ויאכל שזה ברור, אבל למה אנחנו אומרים דווקא בפסח את כל דכפין ולא בחג סוכות, שגם חג סוכות זה חג של אורחים ושל אושפיזין וכו’?

בוודאי שיש לארח כל השנה עניים ואורחים ובמיוחד בחגים. ומסופר על רב הונא שבכל ארוחה ביום היה מזמין אורחים לסעוד עימו. בתחילת ההגדה אומרים "כל דיכפין" באופן מיוחד משום שזה עניינו של ליל הסדר. בליל הסדר בתקופת המקדש היו יושבים חבורות גדולות של אנשים ועורכים את הסדר ומי שלא היה לו אפשרות לעשות סדר בפני עצמו היו מזמינים אותו, ולפי זה היו אומרים כך לפני השחיטה של קורבן פסח. כמו כן, יש מסבירים שנוסח זה היה נאמר במצרים ואנו רק מצטטים את הדברים שנאמרו בזמן יציאת מצרים. כמו כן, יש מסבירים שבגלל ההוצאות הגדולות של ליל הסדר ופסח יש יותר עניין להזמין עניים. ואפשר גם לומר בפשטות, שבליל הסדר שיש סדר מיוחד תיקנו לומר ואילו בשאר החגים לא תיקנו כי אין נוסח קבוע באותו יום. והעולה מכל האמור, שהחובה להזמין אורחים קיימת בכל השנה.