- שבת ומועדים
- סליחות
987
שאלה
כב’ הרבנים שליט"א
הייתי מבקש ממעכ"ת שישיב לנו בנוגע ל"עננו" שראיתי שאחד מוסיף מדעתו "עננו בזכותיה דרבי נחמן", וכוונתו על רבי נחמן מברסלב זי"ע, וזה היה לי מאד קשה ביום כיפור, וביקשתי ממנו שלא יאמר, כי אין להוסיף מדעתנו, ובודאי תואר "רבי" על רבי מאיר לא מוסיפים וכנזכר בשו"ת לב חיים (ח"ב סי’ קס) דכתב דיש לומר בסליחות דווקא "אלהא דמאיר" ולא כפי שאומרים "אלהא דר’ מאיר ענני" ודו"ק. ויש להקפיד לומר "אלהא דמאיר עננו" כלשון הזה דוקא כי בתיבות אלו כמוסים סודות נוראים, וכ"כ הגר"ח פאלאג’י זצ"ל בספרו "עתרת חיים" (סימן נב אות ד). ועוד הרבה פוסקים וכן הורה מרן רבנו עובדיה יוסף שליט"א בספרו חזון עובדיה (ימים נוראים) עמ’ יז, וכן מצינו בספר "נפש חיה" (ח"א מערכת אל"ף אות טו) להגר"ר כדיר צבאן זצ"ל וזה לשונו:
"אלהא דמאיר מה שאומרים בסליחות עננו אלהא דמאיר עננו עיין בשו"ת לב חיים וכו’, והוסיף הגר"מ מאזוז שליט"א דהמקור הוא במהרש"א שהובא לעיל דמאיר לארץ ולדרים עליה הוא יעננו ע"ש ולפי זה טעות ביד האומרים עננו אלהא דרבי מאיר עננו אלא צריך לומר אלהא דמאיר וכן הוא בבן איש חי (ש"ב ראה אות ג’) ושם כתב בשם הרמ"ע שיאמר אלהא דמאיר ענני ויכוין לכוונה שכיוון רבי מאיר בעל הנס בזה וכו’ ע"ש ואם כן מאן מפיס לשנות מהנוסח שקבע רבי מאיר בעל הנס. וכן שמעתי בשם הרב הקדוש ר’ מאיר אבוחצירא זצ"ל שאין לומר אלהא דרבי מאיר רק אלהא דמאיר ועיין בשו"ת אשמח בהשם [חאו"ח סי’ כט]. ע"כ.
וכן ראיתי בשו"ת מים חיים (ח"א או"ח סי’ רלב) [לכב’ הגאון ר’ יוסף משאש זצ"ל, ראב"ב ורבה של חיפה] שכתב כנגד אותם אלהא דר"מ וז"ל דהמוסיף תיבה דרבי הוא גורע ומשחית כונת התנא האלוקי ע"ה". עכ"ל
והובא בסדר הסליחות "עטרת פז" להגר"פ זביחי שליט"א שכתב באות ד’: צריך להזהר כשאומר "אלהא דמאיר עננו" בעת אמירת הסליחות וכן בכל עת שאומר פיסקא זאת לגמר "דמאיר" ולא "דרבי מאיר" כי יש סוד בדבר.
וכתב הגאון רבי אליהו מני זצ"ל, דאין להוסיף "עננו" על מה שתקנו חז"ל.
האם אפשר לקבל הבהרה, האם יש למחות ולהורות לו שיפסיק או שהנח להם לישראל.
בברכת התורה,
הצב"י אלון ארביב ס"ט
נתניה
תשובה
מה שהזכרת על ההקפדה שלא לשנות מהנוסח לגבי מאיר ענני לא נוגע לענין. שם רבי מאיר אמר מפורש כיצד להתפלל. מה שנוגע לענין זה, האם מותר להוסיף עוד נוסחים על עננו או שאין לשנות מהנוסח. הבאת מהרב הגאון רבי אליהו מני מה שכתב אולם אין בכך איסור אלא זהו מנהג. לכן ודאי שלא ראוי לשנות מהנוסח והמנהג. אולם אם יש קהילות שהתחילו לנהוג להוסיף עוד דברים בבקשות התפלה אין למחות בהם. אולם אם מדובר על שליח ציבור במקום שנהגו להקפיד על נוסח ודאי שיש למחות בו שלא ישנה מנוסח המקובל באותו ציבור.
עץ הדעת - חיטה - הגיוני?
הרב חיים שרייבר | ה ניסן תשפ"ה
משך היריון של חיות (המשך)
הרב חיים שרייבר | ה ניסן תשפ"ה
מדיח כלים ממשפחה שלא מקפידה על כשרות
הרב חיים שרייבר | ו ניסן תשפ"ה
