2. הרב אמר שבשבת צריך לדלג אבל מינימום לקרוא גם "נשמת" בשבת, ואני שמעתי שאפילו המזמור "הודו" יותר חשוב מ"נשמת", זה נכון?, ואם כן אז זה אומר שאפשר לדלג גם על "נשמת" בשבת 3. ואם נגיד יש אזעקה באמצע הפסוק שמע ישראל, אם אני לא הולך למרחב מוגן אני עובר על "ונשמרתם לנפשותיכם" ואז אני חייב אם לא אני עובר על מצוות לא תעשה (זה מצוות לא תעשה או מצוות עשה?), אז מה יהיה הדין שם?, וגם אם יש קדושה ואני באמצע הפסוק שמע ישראל? (אני מתכוון גם קדושה יוצר וקדושת תפילת שמונה עשרה? מה הדין בזה ובזה) 4. מה שהתכוונתי בסוגרים זה שמה הדין איך אפשר לדלג אם אני בכל מיני מקומות שונים בתפילה ביחס עם הציבור שאם אני באיזה מקום "טוב" - הכוונה שאני די קרוב לציבור אבל לא כל כך שאני עדיין צריך לדלג, והמקרה "הכי פחות טוב" - זה אם אני ממש נגיד מתחיל את התפילה והציבור כבר באמצע התפילה או משהו כזה - הכוונה שאני די רחוק מהציבור, אז מה יהיה הדין מתי אפשר לדלג בכל מקרה? תודה רבה הרב עזרת לי מאוד!!!

שלום (לא ציינת שאלה מספר 1 על כן אענה לפי מספרי השאלות כפי שהובאו לפני) 2. על פי המבואר בהלכה נשמת קודם להודו ולשאר המזמורים. 3.במצב של סכנה - פיקוח נפש - כל המצוות נדחות (לבד מעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים) ועל כן כל אחד לפי מקומו (תוך כמה זמן יש להגיע למרחב המוגן, האם נמצא כעת במקלט או במקום מוגן וכדו') ידון בעצמו אם מצב של אזעקה נחשב כמצב של פקוח נפש או לא. אם אכן מדובר במצב של פיקוח נפש יש להפסיק אף באמצע פס' ראשון של קריאת שמע. אם הציבור אומר קדושה של יוצר אין לענות עמהם אלא יש להמשיך ולומר את קריאת שמע. אם הציבור אומר את הקדושה שבחזרת הש"ץ - כתב בילקוט יוסף (אורח חיים סימן סו אות ו') וכן פסק במשנה ברורה (סי' ס"ו ס"ק י"ב-י"ג וביאור הלכה שם) - באמצע פסוק "שמע ישראל", ובאמצע "ברוך שם וגו'", אין לענות אפילו קדיש וקדושה וברכו, שדינם כמו באמצע תפלת שמונה עשרה שאסור להפסיק כלל. ואפילו בין פסוק שמע ישראל לברוך שם אין להפסיק. אולם כל זה כשקורא קריאת שמע בזמנה שיוצא בה ידי חובת המצוה, 4. נאמר מספר עקרונות בנושא זה: (חלקם הופיעו בתשובה הקודמת אך כדי שהתשובה תהיה מלאה ושלימה נביא אותם שוב) לכתחלה ראוי לבוא לבהכ"נ בזמן כדי שלא יצטרך לדלג. (משנה ברורה סימן נב ס"ק א') אם אדם רואה שלא יספיק לומר את כל פסוקי דזמרה ויוכל לעמוד לתפילת שמוע עשרה עם הציבור, התירו לו לדלג על חלק מהמזמורים. לדעת המשנ"ב (שו"ע סי' נ"ב משנ"ב ס"ק ו') לא ניתן לדלג על פסוקי דזמרה כדי להתפלל עם הציבור, יש לפחות לומר ברוך שאמר, אשרי וישתבח (ובשבת גם נשמת). לדעת הרב עבדיה (ילקוט יוסף סי' נב סעיף ה' עמ' רנג) ניתו לדלג על כל פסוקי דזמרה והשלימם אחר כך כדי להספיק ולהתפלל בציבור. אך אז יקרא את כל פסוקי דזמרה בלי לברך ברכה שלפניהם ולא של אחריהם. (=ברוך שאמר וישתבח) אם רואה שיש לו זמן נוסף (מלבד אמירת ברוך שאמר, ומזמור תהלה לדוד(=אשרי) וישתבח) יאמר את מזמור הללו את ה' מן השמים, ומזמור הללו אל בקדשו, ויסיים בברכת ישתבח. (שו"ע סימן נב סע' א') אם יש לו שהות לומר יותר יאמר את כל ההללויות עד כל הנשמה תהלל י-ה. לאחר מכן יוסיף "ויברך דויד עד לשם תפארתך" ואח"כ יאמר להודו לד' קראו וכו' (משנה ברורה סימן נב ס"ק ד') בשבת ידלג המזמורים שמוסיפין בשבת מן למנצח עד יהי כבוד ויאמר כמו בחול כי הם תדירים ואם יש שהות יותר יאמר למנצח ולדוד בשנותו ותפלה למשה והם קודמים לשאר מזמורים (משנה ברורה סימן נב ס"ק ה' ע"פ החיי אדם) לדעת הרב עובדיה (ילקוט יוסף סי' נב סעיף ג') מי שאיחר לבוא לבית הכנסת בשבת, ואין בידו מספיק זמן לומר גם פסוקי דזמרה וגם "נשמת כל חי" ולהתפלל עם הציבור או עם חזרת השליח צבור, מוטב שידלג נשמת כל חי ולא ידלג על פסוקי דזמרה, ומכל מקום נראה שאם כבר אמר כל המזמורים של פסוקי דזמרה עד "לשם תפארתך" יכול לדלג משם עד אחר שירת הים, וימשיך באמירת נשמת כל חי. לכו"ע אין אפשרות לדלג על קריאת שמע וברכותיה כדי להתפלל עם הציבור. (שו"ע סי' נ"ב משנ"ב ס"ק ו') יום טוב