בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
קטגוריה משנית
  • מדורים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

undefined
2 דק' קריאה
לימדונו רבותינו, כי החושן המונח על לבו של הכהן הגדול, המופיע בפרשתנו, מכפר על קלקולים במערכת המשפט. וז"ל הגמרא:
"והא אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין; כתונת מכפרת על שפיכות דמים... מכנסים מכפרים על גילוי עריות, ... מצנפת מכפרת על גסי הרוח... אבנט מכפרת על הרהור הלב, ... חושן מכפר על הדינין, דכתיב: (שמות כ"ח) "ועשית חושן משפט" (ערכין דף טז עמוד א)

כך גם דורש המדרש:
"חשן מכפר על מטי דינין" (ויקרא רבה פרשה י ד"ה ו את הבגדים).

לכן שמו המלא של החושן הוא "חֹשֶׁן מִשְׁפָּט" (שמות כ"ח טו).

מקובלנו מפי הנביאים ואחר כך מחכמינו כי הדרך אל הגאולה עוברת דרך תיקון מערכת המשפט, שנאמר:
"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה" (ישעיהו א' כז).


על כן, נקדיש גם את העלון הנוכחי לתרומת "ארץ חמדה" לחיזוק ותיקון המצב בתחום חשוב זה.

אחת הסיבות לכך שחלק מן הציבור מרגיש מנוכר לבתי הדין הרבניים של מדינת ישראל, היא התחושה שהחוק כופה אותו להשתמש במערכת הלכתית שלצערנו הרב נראה לו כי איננה מתאימה לאורח חייו. באופן כללי בימינו, האווירה היא, שהפרט זכאי לחופש בחירה מלא כל עוד אין זה יוצר מצב של אנרכיה. לכן לצערנו, ברור מדוע נוצר ניכור בין בתי הדין הרבנים הפועלים מכח חוק נישואין וגרושין תשי"ג, לבין חלקיו של הציבור הישראלי.

בתי הדין לממונות מיסודם של "ארץ חמדה-גזית", פועלים במסגרת "חוק הבוררות" שחוקקה כנסת ישראל ובכך ניתנה גם אפשרות לאכוף את פסקי הדין, על פי החוק.
* מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במספר התיקים הנפתחים בבתי המשפט, יחסית למספר התושבים, מציאות הגורמת לעומס אדיר על בתי המשפט. התובע צריך לחכות לעתים שנים, עד שיוכל להשיג את המגיע לו על פי דין וגם הנתבע עלול לסבול מ"עינוי הדין" הנגרם בגלל העיכוב.
יש לציין כי בזמן האחרון גם בתי המשפט שולחים עקב עומס אדיר את הצדדים - בהסכמתם - אל בתי הדין לממונות
המציעים שרות מהיר. על פי סדרי הדין של "ארץ חמדה- גזית", הדיונים נקבעים תוך זמן קצר ופסק הדין הכתוב והמנומק ניתן לא יאוחר מששה שבועות מתום הדיון האחרון.
* מערכת המשפט בישראל פועלת על פי השיטה האדוורסרית, כיון שכך, תפקידם של עורכי הדין הוא מרכזי. מציאות זו כרוכה בהוצאות מרובות בדרך להשגת הצדק. בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" מציעים לציבור שירות בתשלום של עמלות מופחתות וללא תלות בעורכי הדין. בשונה מהנהוג בבתי הדין הרבניים של מדינת ישראל, על פי שטר הבוררות של "ארץ חמדה-גזית" (שהוכן בהתיעצות עם הגרז"נ גולדברג וההנהלה התורנית) רשאי בית הדין לחייב גם בהוצאות המשפט, דבר המבטיח לצד הצודק תיקון מלא של נזקיו.

אנו מזמינים את הציבור לעיין בפסקי הדין באתר "ארץ חמדה" (לפסקי הדין באתר).

הבה נתפלל כי תיקונים אלה יזרזו את "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה" (שם)
ונזכה בקרוב ל"עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים" (עזרא ב' סג), שהיו צמודים לחושן המשפט.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il