שבת הראיה פרשת ויקרא | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
שבת הראי"ה

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

1528

10 דק' קריאה

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

אורות הפרשה

מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצּׁאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם [א, ב].

הרב מביא את הפסוק "וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות", וכותב על כך:
"הנה עיקר טעם הקרבן של נפש בהמה, ומה שאין הקב"ה בוחר בקרבן אדם (כמו עקידת יצחק), שהקרבן הנעשה בעצמו מתוקן ע"י עילויו להיות נזבח לד'. וזהו החילוק שבין האדם לבהמה. שהבהמה אין בה דעת על כן לא תתעלה כי אם ע"י שיעשו במה מעשה להעלותה כליל לד' עולה, או דמה וחלבה שהם עיקר מכון הנפש. מה שאין כן באדם, לו לב מבין, הוא ישכיל מהנעשה בבהמה ויתקרב אל ד' במדעו. והנה לעתיד לבוא אמר הכתוב ששפע הדעת יהיה מלא אפילו בבהמות, שמקרא מלא הוא "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים". הרי גם הבהמות והחיות ישכילו. וכן הוא אומר "תכבדני חיית השדה, תנים ובנות יענה". אם כן יהיה כערך האדם עכשיו. על כן לא יהיה צריך לקרב מהם ולהקריב, ויהיה איסור בזה, ותהיה ההקרבה רק מנחה מהצומח, שהוא לא ישכיל עוד עד שיעלהו בפועל. על כן תערב המנחה, ולא שאר קרבן מהחיים" [מרן הראי"ה, מכתי"ק, מובא ב'מאורות הראי"ה', הגדה של פסח, עמ' רכה].

פרק ג':
מייסד המזרחי בירושלים
בשבועות הקודמים סיפרנו על דמותו הייחודית של ר' יצחק צבי ריבלין זצ"ל, ועל מעשיו הברוכים בישוב הארץ ובניינה. סיפרנו על הכרותו עם מרן הראי"ה, בפעולות ישוב הארץ, וגם עסקנו בהשקפתו הגאולית של הרי"צ, לפיה אנו נמצאים בדור 'הקץ המגולה', כפי שמבואר בתורת הגאולה של הגר"א.

אגודת ציון המצויינת – של המזרחי
בשנת תרנ"ט עזב הרי"צ ריבלין את ביתו ביפו, ועבר לגור בעיה"ק ירושלים. ארבע שנים אח"כ (תרס"ג) היה הרי"צ ממייסדי הסתדרות המזרחי בירושלים שנקרא אז בשם 'אגודת ציון המצויינת'. היה זה הסניף הראשון של המזרחי בארץ, כך שבעצם הרי"צ נחשב למקים 'המזרחי' בארץ.
מספר על כך ר' יהודה אהרן הלוי וייס ז"ל, שהיה בעצמו שותף להקמה:
"היה זה שנה לאחר ייסוד המזרחי ברוסיה (אדר א' שנת תרס"ב) (וכחודש) לאחר וועידת המזרחי השניה בעיר לידא (בשנת תרס"ג). נתעוררה גם ירושלים ויסדה את סניף המזרחי בעיר הקודש בשם אגודת ציון המצוינת. ראש המדברים באגודה זו היה מיודענו הרה"ג ר' יצחק צבי ריבלין זצ"ל, ועל ידו עמדו הרה"ג ר' אברהם אהרן פראג, הר"ר יוסף אפשטיין (מנכבדי שכונת מאה שערים) ועוד.
אסיפת היסוד בירושלים התקיימה בחוה"מ פסח תרס"ג, בבית המדרש 'בית רחל' בשכונת כנסת ישראל, ונפתחה על ידי הרי"צ, שבאר כי מטרת האגודה להיות סניף לאגודת הציונים החרדים הנקראים בשם 'המזרחיים', וגם לעסוק באה"ק בקניית קרקעות עבור בניין בתים. בדרשתו הביא ראיות מן התורה שבכתב ושבע"פ, כי חובה לעסוק בפועל בישוב של ארץ ישראל וכי "הגאולה תבוא קמעא קמעא בדרך טבעית, והניסים יבואו רק אחר כך. וכל המערער על כך אין לו שום יסוד מן התורה, ואין זאת אלא מעשי היצר הרע המתלבש בלבוש היצר הטוב להטעות את היראים כדרך שקרה לגדולים ורבים" [י' וייס, 'בשעריך ירושלים' עמ' 256. 'יובל המזרחי' עמ' קפט].
כמובן שהוא היה נושא האידיאולוגיה של 'המזרחי' עוד בטרם היותו 'מזרחי' רשמית. כבר כשעלה לארץ בשנת תרל"ח, היה לאחד הפעילים הגדולים ביותר בתנועת מרחביה בירושלים, וכשהתמסר לתנועת המזרחי אמר, שכוון אחד לשני אלה, וכן בחושבנא ['מוסד היסוד' עמ' 292].
גדולי ישראל רבים, שעמדו בראש תנועת המזרחי, היו מקורבים למרן הראי"ה. כך למשל הגאון ר' יצחק יעקב ריינס זצ"ל מייסד המזרחי; הגאון ר' יוסף גרשון הורוויץ זצ"ל, רבה של שכונת וישיבת מאה שערים ויו"ר המזרחי בירושלים; הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) זצ"ל. כמותם היה קשור גם הרי"צ ריבלין זצ"ל למרן הראי"ה.

תנועת 'המזרחי'
כאן המקום לברר מעט מהיכן התחיל 'המזרחי' ומי עמדו בראשו. מפני שיש הרבה בלבול בדברים אלו, יש צורך להרחיב עליהם את הדיבור. הרצי"ה קוק היה חוזר ומדגיש בשיחותיו את הדברים הבאים:
"החילוק בין 'המזרחי' לבין 'אגודת ישראל' הוא בחינת ה'רֵאשית'. המזרחי – ראשיתו ממקור התורה! הוא נוסד על ידי אחד מגאוני ליטא, הרב יעקב ריינס זצ"ל. ראשיתו ממקור התורה. מה שאין כן ב'אגודה'- הראשית אינה ממקור התורה, אלא ממצב של ירידת התורה, בהתבוללות הגרמנית בפרנקפורט. אי אפשר להכחיש את המציאות". בראשי המזרחי עמדו גדולי ישראל רבים. כך למשל הגרחי"ל אויערבך (אביו של הגרש"ז אויערבך) ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים', ומגדולי מעריציו של מרן הראי"ה, היה חבר בתנועות ציוניות, ונהג להשתתף בוועידות ובאסיפות של 'המזרחי' [רשימת גדולי ישראל שהיו קשורים ל'מזרחי', ראה בספר 'דורשי ציון בפועל', לד"ר י' אלפסי].
זאת לעומת 'אגודת ישראל', שאם בתחילתה הוקמה לשם מטרות חיוביות (ואף ביקשה ממרן הראי"ה שישתתף באסיפתם בפרנקפורט), וכמובן שהיו דברים טובים שנעשו במסגרתה, הרי שבמשך הזמן היא הלכה והתרחקה מדרך הישר, והגיעה למקומות מגונים וטמאים ביותר [ראה: 'אגרות הראי"ה' ח"ג אגרת תתעה ומקורות נוספים בספר 'אוצרות הראי"ה' ח"ה עמ' 10]. וכך הביא הרצי"ה קוק דברים שאמר לו האדמו"ר ר' ישראל מהוסיאטין זצ"ל: "הייתי באמת נוטה למזרחי, אבל עלי להתחשב בחסידים. ויחד עם זה צריכה להיות זהירות ביחס שלנו לחופשים". והוסיף: "הסתכלו בסידור הרמ"ק [ברכת המינים דף צה ב] אם מותר להשתתף באגודה". ואמר, שאין להצטרף אל תנועה זו, שמגמתה בפירודי כלל ישראל – ועל אחת כמה וכמה בקדושת ארץ ישראל [עיין 'להלכות ציבור' עמ' קצט, 'שיחות הרצי"ה' ארץ ישראל עמ' 213].

"המתיימרים להיות מנהיגי אגודת ישראל"
במכתבו של מרן הראי"ה לר' זאב יעבץ ז"ל, מערב פורים תרע"ח, הוא כותב דברים כואבים ותקיפים בעניין מעשים מסויימים של אגודת ישראל:
"הנני עדיין מלא דכאות לב מפגיעתם של בני בית מאהבינו, המתיימרים להיות מנהיגי 'אגודת ישראל', אשר לא ישימו לב למעשה ד' אשר הוא עושה בכל מערכות המאורעות [...] ובלא חרדת לב ישיתו פיהם לדבר גבוהות במרום ונשגב נגד חזון הפלאות אשר עינינו רואות על דבר צמיחת קרן הישועה [...]. יש כאן יציאה מן הכוח אל הפועל טינה ישנה בלב של כיתה ידועה המתחסדת בחסידות ארסית שאינה יכולה לסבול כל תנועה של חיים לאומיים, בייחוד ביחש לישראל בא"י, וכל מה שעשו עד כה בזה היה כאילו כפאם... וכאן מצא בעל חוב מקום לגבות את חובו להשליך נעל על תקוות החיים על אדמת הקודש. והתוצאות מזה, החביבות עליהם, היא השתקעות של גלות, ללקט במנוחה פירורים תחת שולחן אשכנז, ועל יסודות של יראת שמים מזויפת כזאת, בונה היא המינות וההמרה המגועלה את קינה, וביצי צפעוני כאלה מתבקעות הן במשך זמן קטן של דור דורים בערך" ['אגרות הראי"ה' אגרת תת"צ].
דברים אלו מזכירים את דבריו המפורסמים של מרן ה'חפץ חיים' (שהיה ידידו של הראי"ה). לאחר שראה הח"ח את התעמולה הנוראה שערכו הקנאים נגד מרן הראי"ה, התריע וזעק: "סופם של אלה שישתמדו!" [עיין 'שבת הראי"ה' גיליון 50].
ראשי אגודת ישראל בירושלים, היו גדולי הקנאים שמררו את ימיו של מרן הראי"ה, וירדו לחייו. ואמנם רוב אנשי הישוב הישן וגדולי ישראל מחו על כך מפעם לפעם, אך אותה קנאים המשיכו ברשעותם, גם לאחר שהבי"ד של ירושלים החרים אותם.

"כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון"
הנה מחאה אחת של גדולי ישראל ומנהיגי הישוב הישן – שהתפרסמה בחודש טבת תרצ"ג, בעקבות ביזוי מרן הראי"ה:
"מחאה גלויה, מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלים ת"ו. בהתאסף יחד ראשי מוסדות הקודש של היהדות החרדית בירושלים, עמוד התווך של הישוב הישן בארה"ק, למראה הסכנה הצפויה ח"ו לקיומה של תורה ושלטונה בחיים, ע"י מעשיהם של כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש אחריות, ונעדרי כל זיק של כבוד התורה, שבשנאתם וקנאתם בגדולי התורה ועמליה בטהרה הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הגאב"ד דפעיה"ק וראש רבני אה"ק ת"ו בפרט, ואחרי שנוכחו לדעת כי כנופיה זו של כותבי הפלסתר הם הם בעלי העתון 'קול ישראל' והם הם התופסים את בית ישראל בליבותם בתור סניפה של אגודת ישראל בירושלים, וגדולה החרפה ורבה הכלימה כי הרס זה לבית ישראל בא לנו בעווה"ר תחת השם המזוייף של 'יהדות חרדית' והגנת הישוב הישן שמחרפיו אלה מתיימרים ומתחצפים עוד להשתמש בו.
לכן מצאנו חוב קדוש בנפשנו להוקיע את עושי הרשעה האלה לעיני השמש ולהסיר מעל הישוב החרדי את קלון מעשיהם של מחריבי קרתא קדישא אלה. והננו מבקשים את פני רועי ישראל [...] לכלות הקוצים מכרם ד' צבאות.
[...] חלילה להכניס שום רפיון בלב, מפני מעשיהם המקולקלים של איזה כנופיה בעלי ריב ומדון השקועים בפוליטיקה של פירוד לטובת עצמם, והם הקימו והרחיבו מספר נערים קלי עולם רודפי שקר ותוהו להעיז פניהם ברבותינו בדברי דופי, ובמה נחשבו הם, ואין כוחם אלא בכתבי פלסתר שהם מפיצים ברשעתם. אבל ת"ל, כל העדה כולם קדושים, יראי ד' ושומרי תורה ומצוות מכבדי התורה וגדוליה ומגינים במסי"נ על כל קנייניה הקדושים של היהדות החרדית".
על כרוז נוקב וחריף זה, שאינו משתמע לשתי פנים, חתומים כל גדולי ירושלים, ראשי הישיבות, ומנהלי המוסדות של הישוב הישן [מובא בספר 'בתוך החומות' עמ' 330].

"מאז היותו הוא מרבה פירודים בישראל"
"כיצד אפשר להשתתף בתעמולה זו (של אגודת ישראל), בשם התורה והמצווה, של אותו גוף ציבורי, אשר מאז היותו הוא מרבה פירודים בישראל ועושה את תורת ד' היחידה והמיוחדת, הנתונה אל הגוי האחד בארץ, כאילו היא שתי תורות וכהנה וכהנה, כשהוא דוגל בבדלנות הרסנית זו, אשר רבן של ישראל הגאון הנצי"ב זצ"ל פסק עליה שהיא קשה כחרבות לחיים עם ד' [שו"ת 'משיב דבר' ח"א סי' מד], ואשר הגאון מלבוב, רבי אריה ליב ברוידא זצ"ל העיד, כי באסיפת גאוני וצדיקי הדור בשנת תרמ"ב, לא הסכימו אפילו לדון עליה בתור הצעה, לפי שהיה פשוט להם "שאין זה תיקון ליהדות אלא קלקול והריסה"; אשר אאדמו"ר הרב זצ"ל הורה בימיו האחרונים לפני העלותו לגנזי המרומים, כי אין שום דבר המצדיק פירודים בישראל, וכי דרך הפירוד, כמו שהוא בעצמו יסודו בכפירה, כן הוא מביא ומרבה כפירה ['לשלושה באלול ח"ב סע' קיג].
– וכיצד יתכן להשתתף בתעמולה זו של אותו גוף ציבורי, אשר בשמו המפורש ובנשיאת דגלו נעשתה בפרהסיא אותה העבודה הטמאה במשך שנים מרובות, לקצר את ימי חייו של אאדמו"ר הרב זצ"ל, לכבות אורו של עולם ישראל ואורייתא –וחונכו הנערים, נוער 'אגודת ישראל', להיות מאומנים במשחק לרצוח נפש את אאמו"ר הרב זצ"ל, וגם הוזמן קהל אנשים לראות במחזה טומאה זה [על פרשייה נוראה זו ראה בהרחבה בספר 'חברה ודת' עמ' 338], ואשר מאז ועד הנה לא נשמעו, מצד אותו גוף ציבורי, אפילו שום דברי חרטה ווידוי על זה, אלא אדרבא – אחרי דברי הערה והסתייגות מצד האגודה מוארשא, - נוספו על זה עוד דברי הסכמה וחיזוק.
ואם חכמינו ז"ל הודיעו לנו, לגבי חטאת היחיד, כי המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו [שבת קיט:], אשר על אחת כמה וכמה לגבי חטאת הרבים והציבור, במה שהודיעו לנו כמה פעמים כי הקפיד הקב"ה על כבודו של צדיק יותר מאשר על כבוד עצמו – יש אולי אך לחכות לגילוי מחתרת מתחת כסא הכבוד [סנהדרין קג.], שהיא תחזיר את האפשרות של תיקון תשובה בהעלאת רפואה וארוכה לרבים" [הרצי"ה קוק, 'לנתיבות ישראל' ח"ב עמ' תקס].
"ה'אגודה' הידועה, שהם כיבו אורו של עולם, שפכו דמיו וקיצרו חייו של מרן אבא הרב זצ"ל, אשר אמר על 'מנהיגם' הידוע כי הארץ תקיא אותו, וזה נתקיים במילואו בצאת נשמתו בחו"ל [ראה בהרחבה בעתון 'משפחה' חוה"מ סוכות תשס"ט], בדרך נסיעתו בשליחות ה'אגודה', ובצילו של אותו האיש הידוע, הנקרא בדברי חז"ל פושע ישראל [...]" [הרצי"ה קוק, 'להלכות ציבור' כרוז קל].

כנגד מחללי השבת
כנגד חילולי השבת שהיו באותה תקופה, היה מרן הראי"ה לוחם כארי, בקיצוניות שלא ניתן לתאר, לפעמים יותר מרבנים שהיו מזוהים כ'קנאים'. בכרוזים שונים שכתב במחאתו על חילול השבת, מתאר הראי"ה את היסורים הנוראיים והממשיים שנגרמים לו מחילול השבת. באחד הכרוזים שיצאו כנגד מחללי השבת (אדר תרפ"ז), "מטעם האסיפה הגדולה רבתי עם מגאוני ורבני ונכבדי ערי ארה"ק והמושבות", מופיעים חתימותיהם של הראי"ה, ידידו-מעריצו הגרי"ח זוננפלד, חברי הבי"ד ורבנים נוספים. בין החתימות מופיעה גם חתימתו של הרי"צ ריבלין זצ"ל, שהשתתף באותה אסיפה.

הגר"מ פריצקר: "מי התיר לכם לעבור על איסורי תורה?"
הקנאים כהרגלם סילפו את האמת, וטענו שכביכול הראי"ה לא מחה כמו שצריך על חילולי השבת, ואף נתן להם יד ח"ו. כנגד דברי שקר אלו, התפרסם מכתב חריף ונוקב שכתב הרב משה פריצקר זצ"ל, 'הרב מברדיטשב' – שהיה מגדולי הת"ח שבירושלים באותה תקופה. במכתבו (מתאריך ר"ח תמוז תרפ"ז) הוא מאשים את אנשי אגודת ישראל שבירושלים, על הצביעות שבמעשיהם:
"בעתונו של 'אגודת ישראל' – 'קול ישראל' הביא בשם הרב הראשי הגאון הרא"י קוק שליט"א (כאן מביא אמרה שיוחסה בשקר לראי"ה) ומתאונן על זה.
– אחרי שהדבר הזה הוכחש שלושה פעמים בעתון, ונתברר מה שגלוי היה לכל ישרי לב אשר מעולם לא עלה על הלב להגיד דברים כאלה. והכותב הראשון לא סיפר דברי הרה"ג הכל כהוויתן [...] וקיצר את הדברים, ונתהפך אמיתת הדברים. ובעלי ה'קול ישראל' יודעים היטב איך אפשר שיתקצרו ויפרשו המאמרים, כי המה בקיאים ומומחים לאותו דבר כמו שעשו בגליון הנ"ל [...] שיהיה מובן מזה להקורא שהרב קוק מתעלם מחילול הדת, ועשו עצמם כאילו אינם יודעים כלל מכל עמלו אשר טרח ועמל וצווח ככרוכיה על זה, והנני שואל למנהיגי האגודה, אתם אומרים שמטרת האגודה לפתור שאלות החרדיות בדרך התורה. השמתם לבבכם כמה איסורי תורה עברתם בהפצת עלילת שווא כאלה (ולא זה הוא הפעם הראשונה) שנמצא בהם דברי שקרים. מוציא שם רע, לשון הרע. מבזה תלמידי חכמים, מחטיאים את הרבים. שאף אמנם ששמו של הגאון נודע בכל קצווי ארץ בגאונותו ובקיאותו בכל מקצועות התורה, בצדקתו ובזהירותו במצווה קלה כבחמורה בזהירות גדולה הן לעצמו והן בתורותיו לאחרים ולא יאמנו דבריכם, עם כל זאת לפחות היה לכם לחשוש פן ואולי ימצאו קלי הדעת אשר יסמכו על דבריכם והאשם יפול על ראשיכם, ואיה איפה יראת שמים שלכם. – ומי התיר לכם לעבור על כמה איסורי תורה אשר חכמינו ז"ל הפליגו בחומר איסורים וגודל עונשם ר"ל הזאת יקרא דרכי התורה והמצוות אשר שמתם למטרה להגן עליהם. ובדרכים כאלה נמצא פתרון שאלות החרדיות?
ואנכי פונה לראשי האגודה שבגולה ולרבנים מהאגודה. אנחנו חשבנו בהתייסדות האגודה שתעמדו בפרץ ותתאמצו בכל עוז לגדור פרצת חומת הדת. והנה הוא להיפוך כ"כ, בירושלים הוסיפו פרצה על פרצה, מקודם בשחיטה החדשה שעשו נפרץ גדרן של הגאונים והצדיקים שלפני דורנו כמו בעל התניא והשו"ע [...] ובדורנו חכמי ליטא ובראשם הגאון הר' יצחק אלחנן ז"ל ושאר גאונים מפולין ומווהלין כולם אמרו שכל שוחט אשר משיג גבול חבירו שחיטתו אסורה. וגם גרמו בזה לקפח הפרנסות של כמה משפחות. ונוסף לזה שנתהווה מכשולות בענייני האסורות ועתה מוסיפים בהפצת עלילת שווא על רבינו הגאון רא"י קוק והפקרות ועזות הולכת ומתגברת עד שאותו האיש אשר הפיץ כתבי פלסתר על הרב הנ"ל לקח לו קרניים תחת מסווה של יראת שמים להטיל דופי בקודשים והפיץ כתבי פלסתר על הגה"צ אדמו"ר מגור שליט"א. המחאה שיצא מאת הב"ד של הרה"ג זוננפלד מביא רק לידי שחוק, כי למה העלימו עין ולא דנו את האיש הלזה בדין המבזה תלמידי חכמים, ואיזה עונש הטילו עליו, האם ראו שיקבל עליו הדבר שלא יהין עוד לעשות מעשים רעים כאלו, הלא בזה המה משפילים כבוד התורה ולומדיה, ותוצאות כאלה לא קווינו שתצא ממנהיגי האגודה, הלא עליכם לדעת כי המלאכה הזאת לעבור על דברי תורה ולבזות ת"ח יש בלעדיכם ונעשים על ידי אחרים בדורנו די והותר.
הלב כואב לראות ולשמוע איך שכל מחשבותיהם ומעשיהם בניזוקין הוא רק להרוס ולהזיק ולשפוך בוז על גאוני וצדיקי דורנו ושם האגודה מתחללת על ידם ומרבים מחלוקת בישראל" ['לשעה ולדורות' עמ' 188].

ארגון אור האורות – להוסיף אור בעולם
מעשיהם האיומים של הקנאים לא חדלו ולו לרגע אחד. בזמן שאתם קוראים דברים אלו, יושבים אנשים המתקרים 'חרדים', ממשיכי דרכם של אותה "כנופיית צעירים חסרי מצפון" (– כפי שהגדירו גדולי ישראל), מהם ראשי ישיבות מכובדים בעלי שם, וכותבים ספרי שיטנה נגד מרן הראי"ה; בעזות מצח, בסילוף האמת, בגיבוב שטויות – והכל, כמובן, באצטלא של צדקות ובמסווה של יראת שמים. פעילותו של ארגון 'אור האורות', ובמיוחד העלון 'שבת הראי"ה' – שמגלה ומודיע לכל את גדלותו של מרן הראי"ה ודרכו הנשגבה – מדאיגים אותם מאוד, עד כדי שהיה חשוב להם להודיע לנו זאת באוזנינו, תוך שהם מנסים בדרכים מפוקפקות לשדלנו להפסיק את הפצת האור. מפני כבודם ומעמדם, לא נוכל להרחיב בעניין רגיש זה, אך גם אין צורך בכך. על כל אחד ואחד מאיתנו, לקבל על עצמו להרבות אור ושלום, ולהתחזק במצווה זו של כבוד ת"ח, שכמעט ונשכחה בדורנו.
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: reiyyaa@gmail.com.