האור המיוחד של חודש ניסן | הרב שמואל אליהו | בית המדרש

מדורים
קול צופיך - הרב שמואל אליהו

קטגוריה משנית

שבת ומועדים

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

5811

6 דק' קריאה

מעלת חודש ניסן
הגמרא אומרת שהיו עשר מעלות לחודש ניסן חוץ מכך שבו יצאו אבותינו ממצרים. לפי רבי יהושע בו נברא העולם. הוא ראש חודשים, אבל העיקר הוא שבו נחנך המשכן לראשונה ובו התחילה השראת השכינה בישראל. השראה הייתה בישראל גם קודם בנית המשכן, אבל היא לא בבית של כל אחד ואחד כמו שהיה אחרי הקמת המשכן. "ושכנתי בתוכם" בתוך ביתו של כל אחד ואחד. כתוך ליבו של כל אחד ואחד. אחרי שנחנך המשכן בתחילת חודש ניסן - הייתה השראת שכינה בכל בית ובית בישראל. בתוך ליבו וליבו של כל אחד וכל אחת מישראל.
להשראת השכינה הזאת היו כמה וכמה ביטויים חשובים. זה היום שבו התחילו הכהנים לברך את ישראל וברכתם התקבלה. "ואני אברכם" זה היום שבו הקריבו קרבנות לראשונה במשכן. גם הנשיאים הקריבו היום הזה וגם כל הקהל. זה היום שבו התחילה ההארה של הר סיני לרדת אלינו ותוך המחנה ולהתלוות אלינו בכל הדרך עד ארץ ישראל. עד שיגיעו בית המקדש. (שבת פז:) אור גדול מאוד ומיוחד מאוד שמגלה על נוכחות ה' בתוכנו. עמוד של אש שליווה את ישראל בכל מסעיהם. ומתגלה על המשכן בתחילה ועל המקדש בסופו של דבר.

ההארה שהייתה בהר סיני נוסעת עם המשכן ועוברת לירושלים
האור המיוחד הזה שקשה לנו לדמות אותו כי אנחנו לא מכירים אותו הוא אור מיוחד, המשך להארה המיוחדת שהייתה במעמד הר סיני "וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל" (דברים ד, רמב"ן שמות). הם מפחדים מהאש הזו. "כי יראתם מפני האש הגדולה? היא עוברת למשכן. היא ניכרת על פניו של משה. "פני משה כפני חמה" בני ישראל לא יכולים לגשת עליו מרוב אור. זו אור שמגלה על נוכחות ה'. "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה". והפלא הוא שיש נוכחות ה' בתוך המחנה עצמו. בתוך האדם עצמו.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו (660)

הרב שמואל אליהו

56 - פרשת תצווה, פרשת זכור - הלכות פורים

57 - האור המיוחד של חודש ניסן

58 - חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים

טען עוד

זאת אש שנמצאת עכשיו בתוך מחנה ישראל. "כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם". היא מלוה אותם בכל מסעיהם. כך מתאר שלמה המלך בשיר השירים את המשכן העולה מן המדבר. " מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" תמרות עשן שעולים לא מהאבק שברגליהם, אלא מענן הקטורת, מהאש הגדולה שהייתה על המשכן. האש שבאה לראשונה על תוך מחנה ישראל בחודש ניסן.
האש הזו ממשיכה איתם בכל הדרך עד לבית המקדש. גם הוא היה מאיר אור גדול לכל סביבותיו. מובא בילקוט שמעוני (רמז תצט) על הפסוקים האמורים בנבואת ישעיה (פרק ס) "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ".
א"ר הושעיא עתידה ירושלים לעשות פנס לאומות העולם והם מהלכים לאורה מה טעם והלכו גוים לאורך, וכן הוא אומר (ישעיה פרק ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם".
על זה אומרת הגמרא בבא בתרא (דף עה/א) "אמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לוויתן והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנאמר "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ". במהרה בימינו. אמן.

בניסן נברא עולם או בתשרי נברא עולם?
בגמרא ראש השנה דף י/ב מובאת מחלוקת תנאים:

"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת. בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ אָבוֹת. בְּפֶסַח נוֹלָד יִצְחָק. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדוּ שָׂרָה, וְרָחֵל, וְחַנָּה. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם. בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, וּבְתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִיגָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת. בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת. בְּפֶסַח נוֹלָד יִצְחָק. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדוּ שָׂרָה, רָחֵל, וְחַנָּה. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם. בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל.

כותב האר"י ז"ל בשער הכוונות (בשער השופר - פרק ה): "ומה שאנו אומרים בראש השנה "היום הרת עולם", ונחלקו רבותינו ז"ל אם בתשרי נברא העולם אם בניסן, ואיך יחלקו במציאות במחלוקת זה? ואיך יצדק על זה "אלו ואלו דברי אלהים חיים"? והתירוץ לזה, כי יש עיבור ולידה, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. כי בתשרי היה העיבור, וכן אותיות תשרי, והם אותיות ראשית. ובניסן היתה הלידה, שצריך נסים לצאת מן הבטן בעת לידתה, וכן מורה ניסן ענין נס, ובו היתה הגאולה בנס. וידוע כי כל יציאת מצרים הוזכרה בלשון לידה, "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמייך". וכן אמר כאן: "היום הרת עולם" לשון הריון, ולא אמר "נברא העולם", כי בתשרי היה הריון".

הסבר מחלוקת רבי יהושע ורבי אליעזר
אם כן לכאורה אין בכלל מחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע. במה נחלקו? לשם זה צריך לראות מחלוקות אחרות שלהם באותו עניין. הגמרא במסכת סנהדרין צז: מביאה מחלוקת בינהם מחלוקת האם גאולה של עם ישראל תלויה בחזרה בתשובה שלנו או שהיא נעשית מלמעלה. "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה - נִגְאָלִין, וְאִם לָאו - אֵין נִגְאָלִין. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, אֵין נִגְאָלִין? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, וּמַחֲזִירָן לְמוּטָב. (סנהדרין קח).
הסביר את המחלוקות שלהם אחד מגדולי האדמורים בעל ה"בני יששכר" על פי הגמרא שאומרת כי יש כמה סוגים אפשריים של גאולה (סנהדרין צח.) יש גאולה שה' "עוזר" לנו, ויש מצב שה' "מושיע" אותנו. "עוזר" - שגם אנחנו מתאמצים קצת והוא עוזר. ויש מצב שהוא "מושיע" אותנו בניסים גדולים. דבר זה רמוז במילים של התפילה בברכת מגן אבות: "מלך עוזר ומושיע ומגן".
בזמן יהושע בן נון - ישועה. כשנכנסו לארץ בי' ניסן התרחשה גאולה בצורה ניסית. החומות נפלו לקול תקיעות השופר. אבנים נפלו מהשמים על האויבים, ישועה. שרמוזה בשמו של יהושע בן נון. בימי עזרא הסופר - עזרה. לא זכו שיהיו להם ניסים גדולים כמו בימי יהושע בן נון. הם זכו רק לעזרה משמים בדרך טבעית (עיין יומא ט:). גם זה רמוז בשמו של עזרא הסופר.
דבר זה מתבטא גם בשמותם של רבי יהושע ורבי אלעזר. רבי יהושע - מדבר על גאולה שבה הקב"ה מושיע אותנו בחודש ניסן בניסים גלויים. רבי אליעזר - מדבר על גאולה שבה הקב"ה עוזר לנו. אנחנו עושים תשובה ומתאמצים כמו כל חודש תשרי, והקב"ה הוא עוזר לנו. וכמובן גם פה ההלכות שהם פוסקים רמוזות בשמות שלהם. יהושע - ישועה. אליעזר - עזרא.
ההלכה היא כמו רבי יהושע לגבי בריאת העולם. והיא משפיעה על כל ההתנהלות של העולם. אם בניסן נברא העולם - כל הדברים הגדולים קורים בחודש ניסן, לידת האבות וגם הגאולה העתידה תהיה בחודש ניסן, בדרך של ניסים. בישועה של מעלה. לכן כולם אומרים בצדק "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל" שזו תפילה לגאולה בניסים גדולים.

האם גאולה יכולה להיות רק בניסן?
בגמרא (עירובין מג/א) כתוב: "תא שמע "הריני נזיר ביום שבן דוד בא" - מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים אבל אסור לו לשתות יין כל ימות החול". ומסבירה הגמרא שזה בגלל שכל יום מימות החול יכול לבוא משיח בן דוד. וכשהוא יבוא יתברר למפרע שכל הים היה אסור בשתית יין. לכן אסור לאותו אדם שנדר נזירות זו לשתות יין כל ימות החול.
מקשה הטורי אבן למה אמרנו ש"בְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל". ועוד יש להוסיף לפי מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות (סנהדרין פרק י משנה א) שאין להגביל את זמן ביאתו של המשיח ליום או לחודש מסוים. "היסוד השנים עשר מי"ג עיקרים הוא להאמין ולאמת שיבוא ולא יחשוב שיתאחר, אם יתמהמה חכה לו ולא ישים לו זמן ולא יעשה לו סברות במקראות להוציא זמן ביאתו". גם המבי"ט בשער היסודות פרק חמישים כותב לא להגביל זמן לביאת המשיח "ואם יגביל לו זמן - לא יאמין ביאתו קודם הזמן ההוא". ואפשר שיבוא בכל יום כמו שכתוב "היום אם בקולו תשמעו".
ועוד אנחנו אומרים בתפילה "כי לישועתך קיונו כל היום" לא רק כל יום. אלא בכל יום כל רגע ורגע "כל היום". והסביר החיד"א ז"ל שעל פי לשון התפילה משמע שבגלל שאנחנו מקוים ומצפים לגאולה כל יום וכל היום - בגלל זה נזכה ש"צמח דוד - מהרה תצמיח" שהרי נאמר פה "כי" (מדבר קדמות ק' ט"ז). אם כן חזרה השאלה למה אנחנו מגבילים את הגאולה רק לניסן?

בעיתה - בניסן. אחישנה - בכל עת
תירץ בעל הטורי אבן שיש שתי דרכים שבהם יכולה להיות הגאולה (סנהדרין דף צח/א) אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב "בעתה" וכתיב "אחישנה"? זכו - אחישנה. לא זכו - בעתה. זכו - עם ענני שמיא. לא זכו - עני רוכב על חמור. גם כאן אמר הרב בעל טורי אבן. אם זכו - תהיה הגאולה בכל עת "עם ענני שמיא". מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות ועל כל המכשולים והתאריכים. אם לא זכו - תהיה הגאולה בעיתה בחודש ניסן.

קיבוץ גלויות - מתחיל בניסן. הגעת משיח - בכל עת
גאון עוזנו ותפארתינו. בעל הבן איש חי כתב בספרו "בן יהוידע" פירוש וכאילו נזרקה מפיו נבואה. הוא מסביר שהגאולה מורכבת מכמה וכמה שלבים. יש שלב של קיבוץ גלויות ויש שלב של ביאת משיח בן דוד. המדקדק בדברי רבי יהושע ורבי אליעזר בגמרא רואה ש המחלוקת שלהם היא על "קיבוץ גלויות" האם היא תתחיל בניסן או תשרי? אבל משיח בן דוד יכול לבוא בכל יום כמו שאומרת הגמרא בנזיר על הנודר לא לשתות יין ביום שיבוא בו משיח בן דוד.
וראוי להזכיר כאן את דברי הרב שליט"א שאומר תמיד כי מה שהגמרא אמרה שמשיח לא יבוא בערב שבת, זה בגלל שהאוכל לא מוכן וכד'. אבל בימינו שיש מקפיאים, מקררים ומיקרוגל, יש "אוכל מוכן" ו"אוכל מהיר" במצב זה יכול לבוא משיח גם בערב שבת וגם במוצאי שבת. ואפילו אם יבוא בשבת עצמה - לא נקשה עליו קושיות. (עיין פסחים דף יג ורש"י שם).