גבורת אמת | הרב זאב קרוב | בית המדרש

מדורים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חנן בן שלומית

174

3 דק' קריאה

"גבורה מיוחדת היא גבורתם של ישראל. גבורה המצטיינת לא בכיבושים שמכבשים את אחרים... אלא בגבורה שבעיקרה היא קשורה בכיבוש שהאדם כובש את עצמו.גבורת הנשמה האלקית , הרוח האצילי של האדם שמכבש את הגוף הבהמי ואת תאוותיו הגסות והסוערות, גבורת ארך אפים הטוב מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר. זאת היא הגבורה האזורה לישראל ..." (עולת ראיה א, עמ' עה)

רק בשתים מברכות השחר מוזכר השם: "ישראל". בברכת "אוזר ישראל בגבורה" ובברכת "עוטר ישראל בתפארה". אין ספק שהדבר מלמד כי הברכות האלה עוסקות בתכונות המיוחדות לישראל.

בשולחן ערוך (סימן מו) נפסק: "כשחוגר חגורו יברך אוזר ישראל בגבורה". שלש תמיהות על ברכה זו: ראשית, מה הענין המיוחד בחגירת חגורה? ברכות השחר עוסקות בכוח הראייה והשמיעה של האדם, ביכולת שלו להתלבש ולזקוף את קומתו מהו אם כן המיוחד בחגירת חגורה? שנית, מה גבורה יש בחגירת חגורה? וכמובן, מה הקשר של ברכה זו לדבר המיוחד לישראל?

אנשים רגילים לייחס את הגבורה למעשה אקטיבי בולט וחריג. חייל המסתער על אויבים או אדם המצליח להתגבר על קשיים גדולים ולבנות משהו מיוחד .
חז"ל במסכת אבות משנים את כל תפיסת העולם הרגילה וקובעים: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר 'טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מכובש עיר". הגבורה מיוחסת דווקא להתאפקות ולכבישת היצר ולא לעשייה זוהרת.
וזאת מדוע ? לכל אדם יש רצון ויצר עז ליצור ולפעול, כדי לחשוף את מעלתו ויכולותיו. אנשים מרגישים שהם שווי ערך כאשר הם יוצרים דבר מה. זהו רצון מאד בסיסי באדם. להגיב, לדבר ולהשמיע את דעותיו ולפעול. אלא, שהעשייה והדיבור יכולים להיות גם מאד שליליים שהרי הם יכולים גם לקלקל ולהרוס.
שהרי שתי נטיות מתרוצצות באדם: נטייה טובה הרוצה להיטיב לאדם ולעולם כולו, ולעומתה נטיית האדם לחשוב על עצמו ולראות את חייו דרך משקפיים קצרי טווח המראות צרכים ותאוות גסות ומצומצמות.

מעלת האדם היא בכך שהוא שולט על נטיות חייו ועל יצריו. זו היא גבורה אדירה שהאדם משתלט על הנטיות הבהמיות והאגואיסטיות שבתוכו. רק אם האדם כובש את היצר הגס הזה הוא יכול ליצור ולפעול דברים חיוביים בעולם. גם חייל המסתער בקרב על אויבים זקוק לפני ההסתערות לגבורת כיבוש היצר האישי. אם לא יתאפק מלשים אל מול עיניו את צרכיו האישיים ורצונותיו הבהמיים לא יוכל להסתער.

חגירת החגורה איננה במובן החיצוני, גרידא. היא מלמדת על כך שאדם יודע להבדיל בין החלק התחתון בגופו המבטא את צרכי הגוף ותאוותיו לבין החלק העליון המבטא את כוחות הנפש הרוחניים והערכיים. החגורה מלמדת כי האדם לא נותן לחלקים התחתונים שבגופו להשתלט על חייו ולהטות אותם לצד הבהמי, האגואיסטי. זו היא תכונה המיוחדת לישראל. ההכרה בכוחות העליונים שבחיים וההכרח שהם שיובילו את החיים ואת הכוחות הגופניים בצורה מתאימה לעמנו. זהו גם יסוד הגבורה - גבורת הכיבוש וההתאפקות של הכוחות הבהמיים. מתוך גבורה זו הנותנת לכוחות העליונים להוביל בחיים יצאו החשמונאים למלחמה ביוונים. היוונים היו גיבורי כוח פיסי אבל הם לא היו גיבורי אמת. הם לא שלטו על התאוות והיצרים ולכן נפלו ביד החלשים פיסית, אבל החמושים בגבורת אמת עליהם נאמר "מסרת גיבורים ביד חלשים".
זוהי כוונת הרב זצ"ל בפתגם החודש: "גבורת אמת תימצא, רק במקום שאור אלקים שמה" גבורת אמת היא גבורה הבאה מתוך הכרה מה הם הכוחות החיוביים להם צריך לתת דרור ומה הם הכוחות הגסים, עליהם צריך למשול ולתת להם מקום רק כאשר הם מופנים לאמת. הבחנה זו בין טוב לרע בין נצחי לרגעי יכולה להעשות רק על ידי מי שאור אלקים מאיר עליו. השכל האנושי עם כל מעלתו הנו מוגבל ומצומצם ואינו יכול לומר מהי האמת ומהו השקר. עלינו להתאזר בגבורה המיוחדת לישראל, גבורת המושל ברוחו והכובש את יצריו הבהמיים. אור אלקים זה מיוחד לישראל.