בית המדרש

  • משנה וגמרא
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

2 דק' קריאה 19 דק' האזנה
(יב: במשנה - יג: במשנה)
חלק א - משנה - צירוף של מחשבת אכילה והקטרה
א. במשנה הקודמת - חצי זית בחוץ וחצי זית מחר - מצטרפים לפסול ,
אבל - משנתנו - לאכול חצי זית ולהקטיר חצי זית - לא מצטרפים כלל.
(בזבחים לא. - תלוי בניסוח).
ב. מחשבת אכילה על הקומץ
(בהמשך הגמרא עולה, שלא סביר שהמשנה באה ללמד את הפשט אלא דיוק:
אכילת שיריים והקטרת קומץ - לא מצטרפים. אבל - אכילה של שניהם (שיריים וקומץ) - מצטרפים.
יוצא - האם מחשבת אכילה על קומץ פוסלת -
במשנתנו - פוסלת, במשנה הקודמת - לא פוסלת.

תירוצים :
1. ר' ירמיה - אכן זו מחלוקת תנאים .
(משנה יז. - לאכול/להקטיר דבר שאין דרכו לאכול/להקטיר - רבנן - כשר, ר"א - פסול).
2. אביי - המשנה כרבנן - וצריך לדייק אחרת (לא לשנות פרט אחד אלא להפוך )
אכילת שיריים והקטרת קומץ (שניהם בחוץ לזמנו/מקומו) - לא מצטרפים, אבל להפך - אכילה ואכילה מצטרפים לפסול - גם כשאחד חוץ לזמנו ואחד חוץ למקומו .
[ומה החידוש? (הרי זה נאמר כבר במשנה הקודמת) - החידוש הוא הפשט ולא הדיוק
(בתחילה חשבנו שהפשט כבר מדויק במשנה הקודמת - שלאכול שיריים ולאכול קומץ לא מצטרפים, כל שכן שלהקטיר קומץ לא יצטרף, אך אומר אביי - ייתכן שדווקא שלא כדרכו לא מצטרף, אך להקטיר כדרכו מצטרף, קמ"ל משנתו שלא).

פרק הקומץ את המנחה
חלק ב - משנה - דעת ר' יוסי -
א. מחשב בקמיצה על הלבונה - פסול ואינו פיגול . חכמים - פיגול.
ור' יוסי הסביר לחכמים - בזבח (מחשב בשחיטה על האימורים) - הכל אחד, אך "הלבונה אינה מן המנחה".
[ שלושה טעמים אפשריים: 1. לא מפגלים בחצי מתיר. 2. (מפגלים בחצי מתיר, אך) הלבונה נפרדת מהקומץ. 3. ר"ל - אין מתיר מפגל מתיר].

A. למה כתוב שר' יוסי מודה במקרה הרגיל של פיגול במנחה? ברור!
ההו"א - שלא נחשוב שלדעתו "אין מפגלין בחצי מתיר" ( הטעם הראשון ) - ושמחשב על הקטרת הקומץ בלי שחשב גם על הקטרת הלבונה - אינו פיגול, קמ"ל שכן פיגול

(עמוד ב)
B. טעמו של ר' יוסי - ר"ל - אין מתיר מפגל מתיר (כשעוסק בקומץ לא יפגל לבונה).
a. דוגמא של ר"ל - מבזיך לבונה אחד לשני. מטרת הדוגמא, להבהיר שאפילו שהם אותו מין, לא מפגלים כי הם שני מתירים נפרדים ( לאפוקי מהטעם השני שהצענו לרי"ס במשנה).
b. קושיא מהניסוח בסיפא - שהלבונה "אינה מן המנחה".
תירוץ - הכוונה - הלבונה אינה בעיכוב המנחה (ניתן להקטיר הלבונה לפני הקומץ, ולכן נחשבת כמתיר נפרד).
c. דעת רבנן - אכן אין מפגלים ממתיר למתיר, אך אם נקבעו בכלי אחד - נחשבים כמתיר אחד ומפגלים מזה לזה .

ב. ליקוט הלבונה בזר - ר' ינאי פוסל
למה?
[כעבודה - חזון איש - לא ייתכן, שכן לא מפורשת בתורה (איננה "עבודה").
1. רבי ירמיה - הולכה (הולכה שאל ברגל שמה הולכה).
2. (ראיית) רב מרי - (משנה יב.) - מפגלים בכל עבודה חשובה (שא"א בלעדיה)
המשנה פרטה 4 עבודות במנחות שמפגלים בהם כי מקבילים ל-4 עבודות הזבח. נתינת הקומץ בכלי מפגלת, ולמרות שאיננה דומה לקבלת הדם (שם זה פאסיבי) נחשבת עבודה כיוון שהיא "עבודה חשובה", לכן גם ליקוט הלבונה נחשב עבודה חשובה ומפגלים בו (בגירסא אצלנו נוסף שזה גם קצת דומה להולכה, אך בגמרא המקבילה בזבחים יג: זה לא מוזכר).
[נפקא מינה - אם לא קירב הלבונה כלל - לר' ירמיה - לא עבודה, לרב מרי - עבודה (אחרונים)].
דחיית רב מרי - ייתכן שלא כל עבודה הכרחית נחשבת עבודה, ונתינת הקומץ בכלי נחשבת עבודה כי באמת דומה לקבלת הדם (אפילו שזה אקטיבי וזה פאסיבי).


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il