מדיניות ממלכתית | הרב זאב קרוב | בית המדרש

מדורים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מרים בת בת חן

1461

3 דק' קריאה

"אין המדינה האושר העליון של האדם , זה ניתן להאמר במדינה רגילה ... מה שאין כן במדינה שהיא ביסודה אידיאלית , שחקוק בהוויתה התוכן האידיאלי היותר עליון, שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל , יסוד כסא ה' בעולם , שכל חפצה שיהיה ה' אחד ושמו אחד" . מוסר הקודש עמ' קצא

מדיניות ממלכתית
בכדי לעמוד על הבנת הדברים עלינו לחדד ולשנן שני יסודות בחיינו האישיים והלאומיים:
היסוד האחד , הוא מטרת הבריאה ומטרת ישראל בעולם. בשורת ישראל לעולם היא כי יש אלקים בקרב הארץ. בניגוד לכל תפיסות העולם שהיו וטענו כי קיימת הפרדה ברורה ומוחלטת בין הקניינים הרוחניים לבין הקניינים החומריים, בין שמים ובין הארץ, ישראל מבשרים את האחדות בעולם. ההכרה כי כל מה שברא הקב"ה בעולם "לכבודו ברא" ולמטרה נעלה מופיע כל אחד על במת ההיסטוריה. המטרה היא "ואנשי קודש תהיו לי" אנשים של קודש. מה שכולם חושבים שאנשים וקדושה הם הפכים, אנו מגלים בחיינו את החיבור לחיי קדושה.
לשם כך , "צריך דווקא , שציבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית...למען דעת שלא רק יחידים חכמים מצויינים, חסידים, נזירים ואנשי קודש, חיים באור האידיאה האלקית, כי גם עמים שלמים מתוקנים ומשוכללים בכל תיקוני התרבות והישוב המדיני" (אורות עמ' קד)
רק עם החי בצביון מדיני הכולל את כל הופעות החיים, יכול לגלות את שם ה' בכל התגלויות החיים. רק במדינה יש חיים אישיים ולאומיים, חיי רוח וחיי חומר של פרט וכלל וחיי עם. לכן, אנו רואים בתורה ובחז"ל שהמעמד הגבוה ביותר בעם ישראל הוא המלך. הזהירות בכבודו והחובה כלפיו גדולה אף מהיחס לסנהדרין. עם ישראל הוא העם היחיד שהקב"ה נטע בתוכו חיי קדושה עליונה זו המתפשטת בכל חלקי החיים, כך נטע זאת בארצנו הקדושה ובהופעת המלכות בישראל.
היסוד השני הוא ההבחנה בין נגלה לנסתר, בין כוחות החיים הפנימיים לבין התגלותם בפועל, בין סגולה לבחירה. אמרו חז"ל: "ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא". כל יהודי יש בו את הקדושה העליונה של קדושת ישראל. גם אם בפועל אינו מתנהג כהלכה, קדושה זו איננה זזה ממנו. כך גם קדושת ארץ ישראל קיימת לעולם ואין הדבר תלוי במעשים הנעשים בה. גם בשעה שעם ישראל מתנהג לצערנו לא כראוי, הוא מייצג את שם ה' בעולם ומעלתו הפנימית לא זזה ממנו. כך אומר הנביא יחזקאל לאחר שהקב"ה הגלה את ישראל עקב מעשיהם הרעים : "ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו". העובדה שעם ה' בגלות מהווה חילול שם ה' גם אם הם לא מתנהגים כראו, כך גם היחס למלכי ישראל. גם בשעה שהיו מלכי ישראל מתנהגים שלא כראוי ואפילו החטיאו את הרבים היה אליהם יחס של כבוד. אליהו התנהג בכבוד לאחאב שהיה רשע. אין בכבוד שחלק אליהו לאחאב בכדי למנוע התנגדות לדרכו הרעה. אך מלך ישראל מייצג את עם ישראל בעולם מכוחו הפנימי ולכן היחס אליו הוא יחס של כבוד, כיחס אל כל יהודי. בכל התקופה הנקראת בפינו תקופת המלכים היו מלכים טובים וצדיקים והיו רעים ופושעים ובכל אופן התנ"ך קורא להם ומתייחס אליהם כמלכים.

השאיפה לצדדים רוחניים של האומה אינה מספקת, אלא יש לשאוף לבנין מלכות ישראל, הווה אומר מדינת ישראל. דרשו חז"ל: "הנה מלכך יבוא לך - זה שנקרא מלך, שעתיד למלוך על דורות ראשונים ואחרונים. והקב"ה מכריז להם לצדיקי הדור ואומר להם: צדיקי עולם! אע"פ שדברי תורה חביבים עליכם , לא יפה שחיכיתם לתורתי ולא חיכיתם למלכותי".
מדינת ישראל מייצגת את שם ה' בעולם. יש בה את המטרה האידיאלית של חיים שלמים באור האידיאה האלקית. מדינת ישראל היא הגילוי המלא והשלם של כסא ה' בעולם, מלכות ה' בעולם. זוהי מציאות עצמית, פנימית, שלא מתחילה במעשים ש"המדינה עושה". העובדה שלעם ישראל יש מדינה באר"י מהווה יסוד בגילוי השכינה בארץ. גם אם הממשל יהיה רשע ביותר ועם ישראל יעבוד עבודה זרה, כל זמן שעם ישראל חי בארצו ובשלטון עצמי, הוא הוא המייצג את שם ה' בעולם ובעצם המציאות הזו יש קידוש ה'. מובן שאנו חפצים שגם בפועל נתנהג בשלמות על פי הדרכת התורה, אך כשם שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא,קל וחומר שמדינת ישראל ומלכות ישראל, לעולם יש בהם את קדושת העם והמלכות גם אם יש לתקן את הצדדים החיצוניים של מעשיהם. יציאת מצרים היתה בשעה שעם ישראל היה שקוע במ"ט שערי טומאה בכדי ללמדנו שהקב"ה בוחר בנו ומוציא אותנו ממצרים בגלל מעלתנו הפנימית ולא בגלל מעשינו המתגלים בפועל.