בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

3 דק' קריאה

הרגשתי שלא היה לי ברכה בכסף אז אני מחפש איפה אולי חטאתי. יש לי שלוש שאלות שכבוד הרב יגיד האם נהגתי כשורה או שעלי לתקן, ואם כן כיצד.

1. עבדתי בחברת שמירה. כאשר באתי לקבל את שכרי קיבלתי 1100 שקל במקום חישוב שלי שהיה סביב ה-800 שקל, כלומר, כ-300 ש"ח יותר (אך צריך לציין שלא ספרתי בדיוק את השעות אלה בערך יצא לי שאני צריך לקבל 800 שקל, גם מה שאני לא יודע בדיוק כמה כסף אני מקבל לשעה). הייתי מופתע אז ביקשתי פירוט. הם הביאו לי משהו לא ברור שרק בסוף רשום את הסכום (כנראה שהיה אצלם בלבול). יש לציין שאם הם שלמו לי כנראה שקיבלו עלי כסף ממי ששכר אותם. האם צריך להחזיר?
2. עבדתי בעבודה אחרת. הבוס (שיש מעליו עוד אחרים) סיכם איתי על 25 שקל לשעה והוא אמר לי שבתלוש יופיע 23 שקל והוא יוסיף לי שעות. היה נשמע לי חשוד אז שאלתי אם זה מאושר מההנהלה והוא אמר שכן. האם אני צריך להחזיר?
3. עבדתי בעבודה שהרגשתי שאני מקבל פחות מהשכר שמגיע לי אז לכן עבדתי יותר לאט (חשוב לציין שנצפיתי כל משך עבודתי על ידי מצלמות ולא אמרו לי כלום על העבודה האיטית או על ההפסקות) ולקחתי הרבה הפסקות קפה. האם צריך להחזיר כסף, אם כן כמה?
תשובה:
ראשית, ישר כוחך על הדקדוק במעשיך והרצון להיות נקי וזהיר בענייני ממונות, ועל זה נאמר בחז"ל שהרוצה להיות חסיד יעסוק בדיני ממונות (בבא קמא ל' ע"א).
כעת ניגש לשאלותיך:
1. אין להניח שהיה בלבול מצד המעסיק, משום שבדרך כלל ישנם אנשי מקצוע היושבים על ענייני החשבונות של החברה וכל תפקידם לייעל ולחסוך ולבדוק כיצד ניתן להוזיל עלויות. לכן, הסיכוי שישלמו לך יותר מכפי המגיע לך הוא קטן. ויותר מכך, אתה בעצמך כותב שלא ספרת בדיוק את השעות שעבדת, ואינך יודע כמה אתה מקבל לשעה, וקרוב לוודאי שהם חישבו את המספר המדויק של השעות לפי התעריף הנכון ויצא להם הסכום בסך 1100. יתכן גם שהכניסו לתלוש סעיפים שונים של הוצאות ביגוד וכד', אשר עזרו להגיע לסך הנ"ל כמקובל במקומות רבים.
בכל אופן ההגדרה ההלכתית של מצבך הוא 'איני יודע אם נתחייבתי, וללא תובעים', והדין הוא שפטור אפילו בדיני שמים (שו"ע חו"מ סימן ע"ה, י').
2. אינך צריך להחזיר. הסבר: הבוס שלך קיבל מן ההנהלה סמכות להפעיל שיקול דעת, ולנהל את נושא השעות והמחירים כהבנתו. לכן, הוא רשאי לדווח על יותר שעות ולדווח בגוף התלוש תעריף נמוך יותר.
3. הכלל הוא שהתשלום נקבע לפי קצב העבודה של אדם סביר. כלומר, יתכן וישנו עובד המסוגל לעבוד בקצב מהיר מכפי הרגיל ואם יאט את קצב עבודתו יושווה הקצב לממוצע, וזה בסדר. עליך לאמוד האם קצב העבודה שלך היה בשיעור הסביר וכן האם מספר הפסקות הקפה היו בגדר הסביר (העובדה שהיו שם מצלמות אינה מעלה או מורידה, ואין בה כדי להכשיר קצב עבודה לא סביר). אם התשובה היא שלילית, כלומר אתה בטוח שעבדת מתחת לקצב הסביר, עליך לאמוד באופן יחסי בכמה עבדת פחות מהסביר ולהחזיר זאת באותו יחס למשכורת שקבלת.
מקור לדבר מובא בשו"ע חו"מ בהלכות שכירות פועלים (סימן של"ז סעיף כ'):
"מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה, וכן חייב לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: 'כי בכל כחי עבדתי את אביכן', לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: 'ויפרוץ האיש מאד מאד'".
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il