בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שירה מרים בת הילה

3 דק' קריאה
בפרשת נח אנו מגלים שלמין האנושי יש שני אבות - אדם הראשון ונוח. בדרך כלל, כשאנו רוצים לתאר אנשים, אנו משתמשים בביטוי: בני אדם, אך יש יוצא דופן אחד - כשאנו מתייחסים למצוות בהם הצטוו גם הגויים, אנו קוראים להם 'שבע מצוות בני נוח'. נשאלת השאלה - מדוע זכה נוח ולא אדם הראשון שהמצוות לגויים נקראו על שמו?
מי שיתבונן בפרשת בראשית יגלה, שבני התקופה שקדמה למבול היו אנשים עם כוחות פיזיים עצומים לאין ערוך מבני התקופה שלאחר המבול. היו אלו אנשים שהאריכו ימים עד מעל ל-900 שנה, כשנוח האחרון מבני אותה תקופה הוא גם האחרון שזוכה לחצות את גיל ה-900, ומיד אחריו מתחיל תהליך של התקצרות הדרגתית של תוחלת חיי האדם. גם מימדי גופם היו עצומים - 'נפילים'. ענקים אלו הם שרצו, כמתואר במדרש, לחסום בכפות רגליהם העצומות את מעיינות התהום שנבקעו. שריד לאותם ענקים הוא עוג מלך הבשן, שנתלה על התיבה מבחוץ וניצל, ומימדי גופו העצומים מתוארים במסכת ברכות. (מי יודע - אולי הממצאים הארכיאולוגים של עולם קדום עם בריות עצומות הם שרידי דור המבול?)
לכוחות כאלו יש מעלה, שביכולתם להביא למעלות רוחניות עצומות, אך החיסרון בכוחות עצומים אלו, שהם יכולים להוביל גם לנפילות גדולות. קשה להשתלט ולכוון נכון כוחות אדירים. דומה הדבר למי שנוהג במהירות של 200 קמ"ש, שבכוחו להגיע במהירות למטרתו, אך הסכנה שיסטה ממטרתו ויתרסק בצד הדרך גדולה מאוד.
כך אירע לבני דור המבול. הכוחות העצומים השתוללו והתערבו זה בזה. כך אנו מוצאים במדרשים, שהיו החיות והבהמות נזקקים לשאינם מינם, גם האנשים נפלו בחטא זה והיו נזקקים גם לבעלי חיים, ואף המלאכים והאנשים התערבו ביניהם. אפילו הצומח לקה בבעיה זו - מאז חטא אדם הראשון היו זורעים חיטים והאדמה היתה משתוללת ועושה כרצונה - מצמיחה קוצים. בשפת פנימיות התורה - תופעה זו נקראת - 'עולם התוהו'. עולם שבו יש כוחות ('אורות') גדולים, אך כיוון שאין 'כלים' לקלוט אותם, נוצר תוהו ובוהו, והם מתרסקים ונעלמים.
הקב"ה כדרכו העניש אותם מידה כנגד מידה. הביא מבול, גשם עצום, מים רבים לעולם. המים מחיים את העולם. הגשם הוא שפע של כוחות חיים שאלוקים מעניק לעולם, אך במבול - הכוחות חיים הללו היו חזקים מידי והם השתוללו והרסו את העולם. "מבול - שבלבל את הכול". העולם לא מסוגל היה לעמוד בשפע כה גדול של חיים, והוא נשבר וכלה.
כאן גם החל התיקון - 'תיבת נוח'. נוח בונה כלי שיכיל את האור וינתב אותו למסלולו. נוח נקרא כך, כמבואר בתורה - "זה ינחמנו". מעמיק המדרש ושואל - אם כך היה צריך להיקרא נחמן? ועונה - כי בימיו האדמה נחה. עד ימיו היו זורעים חיטים ויוצאים קוצים ובימיו חזרה האדמה למסלולה.
נוח בונה תיבה, הוא מכניס את כל הכוחות חיים של העולם למסגרת. תיבה קטנה, שבה כל בעל חי נמצא בתא משלו - במקום שלו. כל בעל חי צריך גם לקבל את האוכל בזמן שלו, וכך הכול מקבל את מקומו. בשפת הפנימיות הוא בונה את 'עולם התיקון'.
זה גם התירוץ לקושיא בה פתחנו - האדם וכוחותיו נקרא על שם אדם הראשון, אך המצוות המכניסות את האדם למסלולו נקראות על שם נוח - מצוות בני נוח.
החיסרון בדרכו של נוח, שכוחות החיים מתמעטים וממילא היכולות הרוחניות של האדם קטנות. זהו חטא הפלגה - בו כל העולם רצה לחזור למין 'תיבת נוח'. כולנו נתאחד מסביב למגדל אחד, ולא נפוץ על פני כל הארץ. לא נותנים לכוחות החיים להשתחרר ולפעול.
ובימינו - חטא דור הפלגה המודרני הוא האינטרנט והפייסבוק. במקום להיות אנשים עם כוחות חיים וחברים אמיתיים, הטועמים את העולם האמיתי וכוחותיו, אנשים מעדיפים להתאחד ברשת וירטואלית ומזויפת אחת, עם 'חברות' שטחית חסרת צבע וחיים.
כאן מגיע היהודי הראשון - אברהם אבינו. לו יש כוחות חיים עצומים אותם הוא יודע לנתב לדרך הנכונה. ובשפת הפנימיות - 'אורות דתוהו בכלים דתיקון'.
ואכן, לעתיד לבוא, עתיד ה' להביא שוב מבול של כוחות חיים עצומים לעולם, כפי שנאמר: ובחנוני נא בזאת, אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די". אך בזמן הגאולה, נדע לקלוט כוחות עצומים אלו, לנתבם למקום הנכון, ולהופכם למבול של ברכה.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il