בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

3 דק' קריאה
בפירות ובירקות חיים ישנם שלושה דברים שצריכים בדיקה:

א. תרומות ומעשרות
ב. ערלה
ג. חרקים
בעדכון זה נעסוק בנושא תרומות ומעשרות בלבד, בגלל השנוי שחל בחלק מהיבול החל מראש השנה תשע"ב.

תרומות ומעשרות
איסור חמור הוא לאכול מיבולי ארצנו הקדושה שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות. הפירות הללו נקראים: טֶבֶל, שהאוכלם חייב במיתה בידי שמים. אמנם, בזמן הזה שעדיין לא כל עם ישראל מקובץ בארצו, האיסור הוא מדרבנן, ולמרות זאת, זהו איסור חמור שצריך לעשות את כל ההשתדלות כדי להימנע ממנו ולאכול פירות וירקות "מתוקנים", שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין, ואפילו במקרה של ספק רחוק, צריך בכל אופן להפריש תרומות ומעשרות.

חשוב לזכור כי גם עצי פרי בגינה פרטית צריכים הפרשת תרומות ומעשרות
בשטח אפשר למצוא פירות וירקות רבים הנמכרים במקומות שאינם מפוקחים (כלומר, ללא תעודת כשרות בתוקף). יתכן מאוד כי פירות וירקות אלו הם טבל, ובודאי שיש להחשיבם לפחות כספק טבל.

בהערת אגב נציין, כי גם אם בעבר היה ידוע שהכל בסדר כי "בתנובה מפרישים תרומות ומעשרות", הרי שמזה כעשור, כפי שתנובה עצמה פרסמה באתר שלה, מחלקת שיווק הפירות והירקות שלה אינה פעילה, והיא אינה מפקחת עוד על נושא תרומות ומעשרות בתוצרת זו.

אז מה עושים?
צריך לדעת שאין שום בעיה בכך שהקונה עצמו יפריש תרומות ומעשרות בכל מקרה שהוא מסופק אם אכן הופרשו תרומות ומעשרות כראוי. בשל כך, אפשר לקנות בלי חשש גם במקום שאינו מפוקח כלל וכלל ולהפריש בעצמנו תרומות ומעשרות, אף שיש עדיפות לקנות במקום שיש בו תעודה ולחזק את הציבור המקפיד להפריש תרומות ומעשרות כדין.
בציבור יש רתיעה חזקה כשניגשים להפריש תרומות ומעשרות.
אל דאגה! האמת היא, שזה כלל אינו דבר מסובך לעשותו.

הלכות הפרשת תרומות ומעשרות
1. מפירות וירקות שהם טבל בודאי, יש לברך לפני הפרשת התרומות והמעשרות.
2. בכל מצב של ספק, יש לבצע את ההפרשה בלי לברך עליה.
3. אין להפריש בשבת או ביו"ט!
4. ההפרשה כוללת תמיד ארבעה דברים שונים, הנקראים מתנות.

שלוש מתנות קבועות ומפרישים אותן בכל שנה ושנה
א. תרומה גדולה.
ב. מעשר ראשון.
ג. תרומת מעשר (מעשר מן המעשר).

המתנה הנוספת משתנה משנה לשנה בהתאם לשנות השמיטה: בשנה הראשונה לאחר השמיטה, בשניה, ברביעית ובחמישית מפרישים מעשר שני, ולאחר ההפרשה יש לבצע "פדיון מעשר שני", הואיל וגם היום אסור לאכול פירות אלו.

בשנה השלישית לאחר השמיטה ובשנה השישית מפרישים מעשר עני.
לפני כחודש עברנו משנת מעשר עני (שנה ג') לשנת מעשר שני (שנה ד'). אולם שינוי זה אינו משפיע על כל סוגי היבול, אלא רק על ירקות שדה שאנו קובעים את שנת השתייכותם לפי זמן הקטיף שלהם. שונים מהם הם פירות העץ, ששנת שייכותם נקבעת על פי זמן החנטה של הפרי. כלומר, מלפפון שנקטף בערב ראש השנה, שייך לשנת מעשר עני. אם היו קוטפים אותו במוצאי ראש השנה, הוא היה שייך כבר לשנת מעשר שני.

חשוב להכיר את חשבון השנים, מאחר שאסור להפריש מיבול שנה אחת על חברתה.

נכון להיום, ראש חודש חשוון תשע"ב, חלק מהירקות שייכים לשנת מעשר עני וחלק שייכים כבר לשנת מעשר שני, ויש לבדוק בהתאם לכל מין וזמן לקיטתו.

באופן כללי אפשר לומר, שעכשיו כל ירקות השדה הטריים שייכים כבר לשנת מעשר שני (שנה רביעית), פרט לתפוחי אדמה, לגזר ולבצל, שיתכן מאוד שנלקטו בשנה שעברה ויש להפריש מהם מעשר עני.

ההפרשה למעשה
1. מרכזים את הפירות שמהם רוצים להפריש, בשקית או בכלים, כשכל מין מסודר בפני עצמו.
2. מכל מין מוציאים קצת יותר מאחוז אחד של הפרי (מתוך 100 גרם מלפפונים, צריך להוציא קצת יותר מגרם אחד. מתוך ק"ג אחד, צריכה להוציא קצת יותר מ- 10 גרם. ומתוך 10 ק"ג מוציאים קצת יותר מ- 100 גרם). אין להוציא יותר מהכמות הזאת, מאחר שאין בזה שום מצווה וזה קרוב להיות "בל תשחית".

3. אם מפרישים מטבל ודאי מברכים לפני אמירת נוסח ההפרשה. אם מפרישים מספק, אין לברך אלא רק לומר את נוסח ההפרשה. כאשר מפרישים מכמה מינים שונים בבת אחת, יש להקדים ולומר כי "כל מה שאומר, יחול כל מין על מינו".

4. את התרומה ותרומת המעשר (המעט יותר מאחוז שהפרשנו) עוטפים בשתי שקיות ומשליכים לאשפה.

כעת הפירות והירקות מתוקנים, ואפשר לאוכלם באופן חופשי.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il