שר המשקים ושר האופים, מי ולמה? | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

מדורים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אסתר בת רחל

2 דק' קריאה

לקראת סוף פרשתנו מספרת לנו התורה:

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם: וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים" (בראשית מ' א-ב).

בדברינו (מצורף בסוף המסמך) עסקנו בשתי הלכות הנוגעות לשר המשקים ושר האופים. השבוע ננסה לברר מי הם היו ואיך מעצרם משתלב בתוכניות לעתיד שהקב"ה הכין למצרים.
התרגום מפרש באופן כללי: "ורגיז פרעה על תרין רברבנוהי על רב שקי ועל רב נחתומי". לדבריו (בהבנה פשוטה) הם שני שרים בכירים "רברבנוהי" האחראים על המשקה והמאפה של המלך. רש"י מביא את דברי מדרש רבה "זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין (פיילי = ספל, לשון phiale. פיילי פוטירין, פירש הערוך: כוס של בשמים ששותים אחר המרחץ) שלו, וזה נמצא צרור בגלוסקין (בלחמניה) שלו". לפי מקורות אלו, בפשטות, חטאם היה באי מילוי תפקידם כלפי פרעה, באופן אישי. כיצד משתלב מאורע זה במסכת הכללית, מסביר רש"י: "לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו ולגנותו, הביא להם הקדוש ברוך הוא סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו, ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם". לפי זה קשור המעשה עם שר המשקים ושר האופים למה שאירע עם אשת פוטיפר והצלתו של יוסף מהעונש שנגזר עליו בעקבות עלילתה. פירושו של רש"י איננו מסתדר עם דעתו של בעל "סדר עולם רבה" (שבד"כ, הוא מפרש לפי דעתו), לשיטתו עברו עשר שנים בין שני המאורעות.

לכן ננסה, אחרי בקשת המחילה, להציע דרך אחרת בהבנת המאורעות. ה'חזקוני' מסביר "זה ערב מים ביין וזה ערב אבני נתר שחוקות בקמח". לפי זה שר האופים ושר המשקים מעלו בתפקידם הציבורי ובאמצעות זיוף המוצרים מעלו בכספי ציבור. אם נמשיך בשיטה זו נסביר כך. בתקופת יוסף הכלכלה הייתה מבוססת על סחר חליפין של מוצרי צריכה עם מתכות יקרות. כגון כסף (silver) תמורת חיטה כפי שמתואר בפרשיה הבאה. היציבות הכלכלית הובטחה על ידי אספקה סדירה של מוצרי אפיה ומים ששימשו להשקיית השדות, הבהמות והאנשים. מחסור בשני מוצרי היסוד הללו היה יכול לחולל משבר כלכלי חמור. שר המשקים היה האחראי על משק המים (ולא על היין או שאר משקאות חריפים) ושר האופים על מוצרי המזון הבסיסים שהיו קמח ומוצרי מאפה. שניהם פשעו ולא מילאו את תפקידם כראוי. המאגרים של המים, החיטה והמאפים למיניהם לא נוהלו כראוי. הוכחה לכך ניתן להביא מהפסוק הבא מספר ישעיהו

"כִּי הִנֵּה הָאָדוֹן יְקֹוָק צְבָאוֹת מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם" ( ג' א).

משמעותו היא, הקב"ה יסיר מכיסאם את שר המשקים "מִשְׁעַן מָיִם" ואת שר האופים "מִשְׁעַן לֶחֶם" (עיינו בר"י קרא שם). לפי זה, חטאם של שר המשקים ושר האופים היה כלפי פרעה כמלך, קלקול במנהל הציבורי. כל זה שימש כמעין הקדמה לתיקונים הכלכליים שתיקן יוסף כעבור שנתיים (מינויו של יוסף כ"משביר" הוא גם בבחינת מילוי מקומו של שר האופים שלא חזר לתפקידו). אם יוסף לא היה "פונה אל רהבים", הזמנתו של יוסף לשמש כמשנה למלך ולתקן את קלקוליהם של שר המשקים ושר האופים הייתה סמוכה לפתרון חלומותיהם.

הסתכלות מעין זו הופכת את פרשת הדחתם של שני השרים הללו, לפרשיה שניתן ללמוד ממנה לקח לדורות על סדרי מנהל תקין. התקדמותה של ישראל בכמה מקומות כלפי מעלה בדירוג המדינות מבחינת רמת השחיתות עדיין איננה מספיקה. כדאי להדגיש זאת גם כשמתכוננים להדליק נרות חנוכה.

הבה נתפלל כי מדינת ישראל תהיה בבחינת אור לגויים (פרסומי ניסא) גם בנושא חשוב זה.