בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

3 דק' קריאה
מצאנו בהלכה שהמתפלל בחוץ לארץ מכוון את ליבו כנגד א"י, ובארץ יכוון כנגד ירושלים, ובירושלים לבית המקדש. ודייק ב'נפש החיים' מלשון חז"ל 'יכוון את ליבו' שליבו של האדם שם הוא קודש הקודשים, ומכאן שבית המקדש וקודש הקודשים הם מקום הלב של האומה כולה. לא רק ליבנו נמצא במקדש אלא כביכול גם ליבו של הקב"ה, כנאמר במלכים: "והיו עיני וליבי שם כל הימים". אם נבין שמשמעותו של הלב הוא מקור כוחות החיים, רצון החיים המרכזיים ומניע את כל החיים, נוכל לומר כי המקדש מתמצת בתוכו את החיים של האומה הישראלית כולה. הוא הנותן ערך לירושלים, הנקראת בזכותו עיר הקודש והמקדש ולארץ ישראל כולה, הארץ שבה שוכן ד'.
בציפיית הגאולה מרוכזת תוכנית הגאולה כולה במילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". יום חורבנו של המקדש הוא יום האבל הכללי על כל צרות ישראל. בניין זה כביכול נוגע גם לכבוד שמים, כדברי חז"ל בתענית כי נשבע הקב"ה שלא יבוא בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה. מפורסמת מטבע הלשון הרומזת על שפלות האמונה ורוח הקודש שבאו בעקבות הגלות, במילים "גלות השכינה". אם למדנו קודם לכן שמעמד הר סיני היה הרגע הגדול של העולם מאז בריאתו, הרי שבניין המקדש אוחז את אותו אור עליון של מעמד הר סיני ומחזיק בו לדורי דורות מאז ועד הנה. רק הבנת גדולת עניינו של מעמד הר סיני ומשמעות קביעתו בבית עולמים, היא המאפשרת לפתוח את הפרשה ולהתבונן בפרטי הבית, המשמש מסגרת של בית אחד לשני לבבות, לב של מעלה ולב של מטה. זהו הבית הנחלק בפרוכת עדינה לקודש ולקודש הקודשים, חלקם של ישראל וחלקו של מלך עליון בבית אחד. הוא המחבר יחד אור של מעלה ואור של מטה הפועמים בדבקות נפלאה זה לקראת זה.
בקודש הקודשים נמצא ארון העדות, שבו שני לוחות הכתובים באצבע אלוקים, המשמשים עדות נצח לאותו יום נשגב של מתן תורה. משם נמשכים וזורמים גלי קודש של תורה המחיים את חכמי ישראל ואת צאן מרעיתם, כנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". וכן נאמר בחז"ל על דברי התורה "כי יפלא ממך דבר למשפט... וקמת ועלית אל המקום" - מלמד שהמקום גורם. אם כן, כוח התורה שניתנה במעמד הר סיני ולאחריו במשך ארבעים יום וארבעים לילה, ומשם ע"י משה במשך ארבעים שנה עד לכניסתם לארץ, כולו נמשך מקודש הקודשים, מאותם הלוחות העצומים הכתובים באש שחורה על גבי אש לבנה. כשנתבונן בהקדמת הרמב"ם לספרו 'היד החזקה', נראה כי מנה ארבעים דורות של מסירת התורה ממשה רבנו עד רב אשי.
נדע כי גם התורה הנמשכת בדורות עולם במשך אלפי שנים, כולה משתלשלת מאותן המילים שנפתחו במעמד ב"וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור". וכדברי חז"ל במדרשים, שאף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בתורה ניתן בהר סיני למשה. מול מעיין הקודש המאיר, נובע מבחוץ מעיין הלב הישראלי הנגלה בעבודות הקודש שבקורבנות, ריח הקטורת המבשם בנעימותו את כל ירושלים, אורות המנורה המאירים את חכמי ישראל ולחם הפנים המסדר את מלכות ישראל, אשר נרמזת בזר זהב שעל גבי השולחן.
ההכרה שעניינו של המשכן קשור סביב הלב, מבארת לנו מדוע נבנה המשכן על ידי תרומות ובהדגשה כי יבואו רק על ידי נדיבי הלב. כל עיקרו של המשכן שואב מכוח הלב שבו, שהרי המקדש בעתיד הוא מרכז תלפיות של ליבות ישראל המחוברים דרכו אל מקור החיים המאיר את דרכנו. הידיעה כי בדורנו זכינו להתחבר אל אותו הר הלבבות, מלמדת על בשלות הזמן והעם לקראת הבניין שעל ידו ניבנה גם אנו, כדברי חז"ל בברכות שקבעו כי קיבוץ נדחי ישראל ובניינה של ירושלים עניין אחד הוא. מתאימים הדברים לדברי הראי"ה זצ"ל כי בנייננו ובניינה של ירושלים תלויים ישירות באהבה הגדולה שנתמלא זה לזה וזה מזה במהרה בימינו.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il