בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

תושבי גבעת האולפנה

3 דק' קריאה
מספרים על תלמיד חכם אחד בשם רבי דוד, שנסע פעם עם חסיד אחד בעגלה בערב ראש השנה. התאמצו השניים להגיע לעיבורה של עיר בטרם יתקדש יום, כדי שיזכו להתפלל ביום הקדוש במניין ולקיים את מצוות תקיעת שופר. אולם, תוכניתם השתבשה והשמש שקעה בעוד הם רחוקים כברת דרך מהעיר הקרובה.
פסק רבי דוד, כפי שמחייבת ההלכה – "שופר של ראש השנה, אין מעבירין עליו את התחום... ולא רוכבין על גבי בהמה..." (ראש השנה לב:, שו"ע תקפו, כא). בצער דגול, עלינו לעצור ולקבל את פני השבת ביער, אף על פי שבכך נפסיד את התפילות במניין ותקיעת השופר.
אולם, החסיד שנסע עימו היה יהודי נלהב מאוד לעבודת ה'. כולו אש בוערת. כששמע שעומדים הם להפסיד את תקיעת השופר, קפץ על דוכן העגלון, הצליף בסוסים, וחיש מהר שעטה העגלה במהירות עצומה אל העיר הסמוכה. שאר הנוסעים הוכרחו מחוסר ברירה לאחוז בדפנות העגלה, כדי שלא יעופו ממנה ויסתכנו בנפשם. כך, תוך חילול חג, הגיעו כולם אל העיר בלילה, וזכו לשמוע את תקיעת השופר.
סיפור נאה על יהודי נלהב לעבודת ה'. אולם, כמובן, טעות הייתה בידיו של אותו אדם, שעבר על דבר ה' וההלכה הפסוקה. הרי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, מעדיף את קדושת יום טוב על פני תקיעת השופר, אם כך במקרה זה - הדרך להתקרבות לה' עוברת בשהייה ביער ולא בתקיעת השופר.
עיקרון זה שופך אור על פרשת ה'מעפילים', אחת הפרשיות המתוארות בפרשתנו. לאחר שחטאו ישראל בחטא המרגלים, החליטו חלקם לשוב בתשובה ולעלות לארץ במסירות נפש. בעינינו, זו תשובת המשקל, המעולה שבדרכי החזרה בתשובה. אך, להפתעתנו הרבה, דבקותם זו בארץ מסתיימת בתבוסה נוראית – הגויים יושבי הארץ נלחמים בהם, "ויכום ויכתום עד החורמה". וכאן אנו שואלים – מפני מה הקב"ה אשר ימינו פשוטה לקבל שבים, לא קיבל את תשובתם והענישם בעונש כה חמור?
התשובה נעוצה בעיקרון בו פתחנו – הקב"ה ציווה ביד משה נביאו, שכרגע אין ברצונו שישראל יכנסו לארץ. למצווה אין כוח עצמי. כוחה, כאשר היא באה ברצון ה'. מי שרוצה להיכנס לארץ נגד רצון ה', הרי הוא ממרה את פיו ואין זו חזרה בתשובה אלא המשך החטא.
רבי יהודה הלוי, קורא לעיקרון זה בספרו, ספר הכוזרי – "שורש האמונה הוא שורש המרי". הקב"ה הוא היחידי היודע... כיצד אפשר להתקרב לה'. אם יחשוב האדם, שאת הדרך לדבקות בה' – לאמונה, הוא ימציא בעצמו, הרי האמונה הפכה אצלו למרי בה'.
ובכל זאת, פרשת המעפילים אינה סוף הסיפור. לפני כניסת ישראל לארץ, באות בנות צלפחד בבקשה למשה רבינו – "אבינו מת במדבר, והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח, כי בחטאו מת... תנה לנו אחוזה". מהו אותו חטא מסתורי בו מת צלפחד? אומר על כך רבי שמעון בר יוחאי – מן המעפילים היה (במדבר כז, ג ורש"י).
כעת הכל מובן. בנות צלפחד אוחזות בדרכו, דרך המעפילים, ומחבבות את ארצינו הקדושה. גם בהם יש משהו ממידת התעוזה של אביהן, והן לא נכנעות לאמירה שהן לא יזכו לנחלה בארץ. אלא, שבשונה מאביהן, הן מתקנות את חטאו, בכך שאינן מחליטות לבדן, אלא באות לבקש את דבר ה' ביד משה, אשר יקבל את בקשתן ויזכה אותן בנחלה בארץ. ואכן, החטא מתוקן, ונחלת אביהן שבה לידיהן.
וידועים דברי רבי צדוק הכהן מלובלין, המדקדק בדבריו של משה למעפילים – "והיא לא תצלח", 'והיא' – הפעם לא יצליחו, אך יבוא דור בעתיד שיעפילו ויצליחו. זהו דור הגאולה וההעפלה, שבו החוצפה דעקבתא דמשיחא הופכת לברכה של אחיזה בתוקף בחבלי ארץ האבות.
בימים אלו, בעת המאבק כנגד הרוצים להחריב בתים בארץ חיינו, זקוקים אנו לעומדים בתוקף ובחוצפה כנגד ממסד מתנכר, אשר טוען טענות שקריות של חוק וסדר. ובזכות כל אותם מעפילים נזכה בעז"ה לשוב להתנחל בכול מרחבי הארץ הקדושה, להעפיל לגבעות וטרשי ארצנו, ולבקש את דבר ה' אשר ישוב וינחמנו – "ושבו בנים לגבולם".
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il