בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חיה מלכה בת רחל

undefined
3 דק' קריאה
הסרט "שמים מבשרי רע 1930-1939" שהופק על ידי קרן דסטני כחלק מסדרת ה"גורל ואמונה" המספרת את סיפורו של העם היהודי במאה ה-20, מוצג כעת בכמה מקומות בעולם. נכחתי ונאמתי בכמה מן המקומות האלה, וגיליתי שיהודים מודאגים מאוד שואלים אותי שוב ושוב אם יש הקבלה בין ימינו לשנות ה-30 של המאה שעברה ולתוצאה האיומה שלהן.

אינני נביא, וכל תשובה לשאלה טעונה כל-כך מצריכה זהירות גדולה ותבונה רבה, אם צריך בכלל להשיב לשאלה כזאת. עם זאת, מאחר שנאלצתי להתעמת עם השאלה הזאת בעצמי במהלך הפקת הסרט, אני מרשה לעצמי לחלוק עם קוראי הנאמנים כמה מהרהוריי.

אין ספק שיש בעולמנו היום הקבלות מטרידות לאווירה ששררה בשנות ה-30 של המאה שעברה: יש היום בעולם בעיות כלכליות גדולות, לאומיות ואישיות, כפי שהיו גם אז. המנהיג הלאומי של מדינה לא-דמוקרטית גדולה מטיח עלבונות בעם היהודי ומאיים להשמיד את מדינת ישראל. האנטישמיות, על כל צורותיה ותחפושותיה, משגשגת בעולם כולו, ושבעתיים בחברה המוסלמית ובארצות אירופה.

כל הדברים האלה היו גם בשנות ה-30. נראה שמנהיגי העולם המערבי אדישים, במקרה טוב, לאיום הזה על היהודים, ממש כפי שהיו גם בשנות ה-30. אפשר לטעון שקיים דמיון גדול בין 1933 ל-2012. לכן העולם היום מפחיד כל כך עבור היהודים.

עם זאת, ישנם הבדלים יסודיים וגדולים שבאמת מרחיקים את ימינו ואת מצבנו ממה שהיה לפני 80 שנה. עצם העובדה שהשואה התרחשה מקטין מאוד את הסיכוי שתתרחש שוב, חס וחלילה. העולם המערבי אמנם לוקה בדעות קדומות ובמרמה בכל הנוגע ליהודים, אך הוא רואה באיראן ובאיומיה סכנה לא רק למדינת ישראל וליהודים אלא גם לאינטרסים של המערב עצמו.

לא סביר שמדיניות הפיוס בכל מחיר, מדיניות שנכשלה, תאומץ שוב. ארה"ב איננה דוגלת עוד בהתבודדות, ואם יתגרו בה מספיק, היא בוודאי תפעל להגן על האינטרסים האסטרטגיים שלה. אך ההבדל העיקרי בין מה שיש כיום למה שהיה אז הוא קיומה וכוחה של מדינת שראל.

איש אינו יכול לדעת איך שנות השואה היו נראות אילו הייתה מדינת ישראל קיימת אז. אך לא יכול להיות שום ספק שעצם עובדת קיומה היה משנה דברים. מעניין לציין שלראשונה מזה 1,900 שנה מעצמות העולם חוששות ממה שהיהודים עלולים לעשות כדי להגן על עצמם, ועכשיו מבקשים מאתנו שלא לעשות שום דבר! גם זה הבדל עצום בין העשור שאנחנו מצויים בו לשנות ה-30 של המאה שעברה.

אני סבור שמבחינה פנימית, בתוך העם היהודי עצמו, מצבנו טוב יותר ממה שהיה לפני 80 שנה. על אף שעולם התורה באירופה של שנות ה-30 נהרס אם לא הושמד לגמרי בשואה – וטרם השלמנו את מספר ההרוגים – עולם התורה בתוך העם היהודי התחדש, התחזק והתמלא חיים.

לימוד התורה הפך לפופולרי ונפוץ מאוד בכל רחבי העולם היהודי. בשנות ה-30 איש לא היה משער שנמלא את בנייני האומה, וכל שכן ולהבדיל את אצטדיון מט-לייף בניו ג'רזי כדי לחגוג את השלמת מחזור לימוד הדף היומי של הגמרא.

חצרות ושושלות החסידים הגדולות שיקמו את עצמן במספרים, בעושר ובהשפעה. כבר יש להן מספיק ביטחון עצמי כדי לעסוק בקרבות פנימיים על הירושה ועל הכוח, קרבות שאפיינו את עולם החסידות במאה ה-19.

כוח המשיכה של השמאל האתיאיסטי הדוגמטי בעולם היהודי דעך. השמאל עצמו, ובייחוד ברית המועצות הכושלת, השמידו את עצמם לנגד עינינו ממש. האידיאולוגיה החילונית פינתה את מקומה לחומרנות ולצרכנות. היא כבר לא דת לוחמנית בפני עצמה, וכלי רכב וטיולים, ולא משנה כמה הם יפים ויקרים, כבר לא מדברים אל לבנו או נותנים סיפוק לנשמה שלנו. כל אלילי השקר של שנות ה-30 במאה שעברה התנפצו והושלכו לערימת הפסולת של ההיסטוריה.

מכל הסיבות האלה, למרות הדמיון שיש בין שנות ה-30 לימינו, לעניות דעתי, השוני בין שתי התקופות גדול הרבה יותר.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il