- שבת ומועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
68
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
התכלית היא להגיע לנבואה ואל כל הקרוב לה, משום שכך מגיעים לתכלית של הטוב האלוקי, הקב"ה משפיע את טובו והאור האלוקי מתגלה בעולם ככל שאנחנו משיגים ומתקרבים אל ה'.
חז"ל דורשים- לדוד ה' אורי וישעי, אורי בראש השנה 2 ; האור האלוקי מתגלה בראש השנה משום שבו נברא אדם הראשון. כל שנה מחדש האור האלוקי מתגלה בראש השנה.
כח התפילות וכח השופר
ראש השנה הוא יום דין, דין על העולם- ובעיקר עלינו, דין על עד כמה אנחנו מגלים את אור ה' בעולם. התפילה של ראש השנה היא בעלת ערך וחשיבות מיוחדת, מתפילת ערבית, דרך שחרית, מוסף ומנחה, וכן ביום השני- בכל התפילות האלו אנחנו פועלים. אנחנו צריכים להיות מודעים לכח העצום שנתון בידיים שלנו. לא לחינם אביי אמר במסכת כריתות (ו.) שסימנא מילתא היא, ולכן כדאי שאדם יאכל דברים שהם סימנים טובים, קרא ורוביא, סילקא, כרתי ותמרי. ה'יהי רצון' שאומרים על הסימנים מלמדים אותנו כמה כח יש לדיבור שלנו, עד כמה הדיבור שלנו פועל במציאות. כך במציאות, ועל אחת כמה וכמה על התפילות שלנו; עד כמה הם פועלות בעולם.
ואל התפילות מצטרף השופר, שופר הוא מצוות עשה דאורייתא. רש"י אומר שגם השופר הוא תפילה, קולות השופר הם תפילה. כח השופר הוא כח עליון יותר מאשר תפילה; תפילה רגילה היא ירידה למדרגה של דיבור, שופר עדיין נשאר במדרגה העליונה יותר של הקול.
חז"ל למדו מפסוקים, ואולי זה דאורייתא; מלכויות שופרות וזכרונות. אמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות (ר"ה לד:), וכמה כל אחד מהם- עשרה פסוקים. כנגד עשר הללויות שבסוף תהילים, או כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם; ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. כל פסוק ופסוק שאנחנו מזכירים פועל במערכה מסויימת, כנגד עשרה מאמרות, כל אחד והפעולה שלו, כנגד עשרה הללויות שאמר דוד שגם הם לא לחינם, כנגד עשר ספירות.
וכל זה במה- בשופר, כך ממשיכה שם הגמרא, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה ובמה בשופר. כל כח הדיבור שיש לנו, כל כח התפילה שיש לנו, מלכויות זכרונות ושופרות- הכל מקבל כח מיוחד על ידי השופר.
מהו כוחו של השופר?
ממשיכה הגמרא ואומרת 3 : אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני. זה כבר חידוש, לא רק זכרון של עקידת יצחק- אלא גם נחשב כאילו כל עם ישראל עקד את עצמו לפני ה'. איך זה- אדם שומע קול שופר וכבר קונה מדרגה כזאת? איך זה יכול להיות?!
התשובה היא, שהשופר חודר עמוק מאוד, עמוק עמוק מי ימצאנו 4 ; השופר שייך לעולם החרות, הוא לא כתוב במפורש בראש השנה, כתוב רק 'יום תרועה יהיה לכם', ומכך שביובל נאמר 'תעבירו שופר בארצכם' לומדים שהתקיעה בראש השנה היא בשופר. ביובל התקיעה היא עמוקה מאוד, כנגד חמישים השנה, כנגד חמישים שערי בינה; התקיעה מתרוממת לגובה עצום ונורא, והגמ' מקישה את תקיעת ראש השנה לתקיעת היובל.
יש בחינות שונות ומדרגות שונות של עולמות; השורש של החיים שלנו הוא בעולם הבינה, והשופר פועל כל כך עמוק- עד שהוא חושף הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לבטא בדיבור. הדיבור עובר דרך מערכת השכל, הרגש והביטוי; השופר לא. השופר פועל כל כך עמוק, עד שהוא חושף את עומק הנשמה של עם ישראל, ועומק הנשמה של עם ישראל הוא מסירות נפש על קידוש ה'. כמו שאומר התניא, שאפילו הפושעים הכי רחוקים, אם הם יגיעו למציאות ממשית של צורך למסור נפש על קידוש ה'- הם ימסרו את נפשם. כפי שמביא המדרש על יקום איש צרורות ויוסף משיתא 5 .
הכוונה הנצרכת בזמן תקיעת השופר
הרב הנזיר, בספר שליקטו מדבריו - קול ואור (על הימים הנוראים), מתאר ביומנו את ראש השנה שעבר עליו. מספר שם, שהרב זצ"ל תקע בשופר והוא - הרב הנזיר - הקריא לפניו. בהערה שם מביא העורך את דברי זלמן שזר, שמעמד התקיעות שם היה איום ונורא, ואינו ניתן לתיאור.
כותב שם הרב הנזיר, שעיקר הכוונה בתקיעת השופר במקדש ובמקדש מעט, היא לא רק בהעלאה של יחידים צדיקים, בתשובה של יחידים- אלא בעיקר בהעלאת כלל ישראל. כוונות השופר הם להעלות על ידי קולות השופר את הנשמה, נשמת הדור. את הכלל כולו לצור מחצבתו. המחשבה שלנו צריכה לעלות ולהתרומם- ולרומם איתנו את כל עם ישראל, לאן- אל האבות. בתקיעה- אל כל הגובה והענקיות של אברהם אבינו, שברים- אל מסירות הנפש של יצחק אבינו, תקיעה- אל תומתו ושלמותו של יעקב אבינו.
הרב זצ"ל, בפרק ו של אורות התשובה כותב שהתשובה באה ממעמקי הנפש, ומהו עומק הנפש- הנשמה הכללית, נשמת כלל ישראל. במציאות היום- יומית כל אחד חי את חייו הפרטיים ומתמודד עם חייו הפרטיים, אך בזמן תקיעת השופר אנחנו מתרוממים לגובה עליון, גובה של עומק עומקים של הנשמה. בכוונה ובמחשבה של ההתקשרות וההתחברות שלנו בזמן תקיעת השופר יש לנו כח- להתחבר ולהתכלל בכלל ישראל.
בתיקוני זוהר כתוב, תיקונא א' לתתא סוסוון ארבע עם צלותא דמוסף ורזא דמלה כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה ואלין ד' צלותין וצריך למלבש לן שריון, מסביר הגר"א בפירושו, שבארבעת התפילות צריך לנהל מלחמה, המלחמה היא בתפילות של ראש השנה. סוס מוכן ליום מלחמה- סוס זה מרכבה שנעשית על ידי התפילה, כל אחת מארבעת התפילות היא מלחמה. אומר שם הגר"א שהמלחמה היא עם הס"מ ושלוחיו, עם שר פרס (!). ממשיך הגר"א ואומר, שכל המלחמה היא בראש השנה, שעליו נאמר 'סבוני גם סבבוני', כל האומות מקיפות אותנו- ובאותו מזמור נאמר 'אנא ה' הושיעה נא', מרכבותיך ישועה. לפני כן באותו מזמור נאמר 'לא אמות כי אחיה ואספר מעשי י-ה'- והיינו זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים... למענך אלקים חיים'
שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל.
^ 2.ויקרא רבה, אחרי מות כא, ד.
^ 3.שם, טז.
^ 4.עפ"י קהלת ז, כד.
^ 5.בראשית רבה, תולדות, סה, כב.
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
לקום מהתחתית של התחתית
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
עירוב תבשילין
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
שיא השיאים בפסח!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר
שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
החירות האמיתית שמתגלה בפסח
הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור
רבנים שונים | אייר תשפ"ה
