כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

מדורים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

700

2 דק' קריאה

בהפטרה של פרשת יתרו אנו מוצאים פסוק סתום וחתום שנלאו המפרשים להסביר לנו את פשרו. נביא תחילה את לשון הפסוק:

"וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ" (ישעיהו ו' יג).

התרגום מבאר שהאלה והאלון הם "בוטמא ובלוטא". התרגום מתאים גם לזיהוי של החוקרים המתמחים בריאליה של התנ"ך ומזהים את האלון עם האלון המצוי ואת האלה עם האלה האטלנטית. שני עצים אלה הם ירוקי עד ולכן קשה מאוד להבין את הביטוי הצמוד להם: "אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת". למרות זאת רש"י וגם רד"ק מסבירים בפירוש הראשון שהם מביאים כפשוטו.
ז"ל רש"י: "כאלה וכאלון - אשר בעת זמן שלכת שלהן משליכין עלין שלהן בימי הסתיו שילוך אחר שילוך עד שאין נותר בה זולתי המצבה (=הגזע).
וז"ל הרד"ק: "כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם - ובעורם יהיה כבעור האלה והאלון שישירו עליהם בזמן החורף ויראה שהם יבשים, וזהו פירוש בשלכת פירוש בהשליך עליהם ואף על פי כן מצבת בם, פירוש העמדה כי עמדה לחותם בהם אף על פי שנראין יבשים".
אולי בגלל הקושי מהבחינה הבוטנית, גם רש"י וגם הרד"ק מביאים פירוש שני וז"ל רש"י: "ויש פותרים, שער שלכת היתה בירושלים, כמו שאמר בעזרא והיו שם אלה ואלון נטועים".
לפי פירוש זה השלכת איננה מצב התלוי בעונות השנה אלא שם של אחד משערי ירושלים כמו שמבואר בספר דברי הימים, שרש"י מכנה אותו עזרא, מכיון שעזרא הסופר כתבו (בבא בתרא טו ע"א).
וז"ל הכתוב שם : "לַמַּעֲרָב עִם שַׁעַר שַׁלֶּכֶת" (דברי הימים א' כ"ו טז).
מכיוון שפסוק זה מבטיח בסופו נחמה, נסביר את משמעותה לפי שניים מגדולי האחרונים.
האלשיך הקדוש מסביר: "עוד ישובו להפריח בעצם, ויהיה מצבת בם לבאים להסתופף בצלם, כן בהיותה לבער ארץ ישראל טרם הגאולה, אז תפרח ותגל ע"י הגאולה ע"י שכינה אשר לא זזה ממנה, באופן שזרע קדש יהיו מצבתה כי ישובו עד ד' וישבו בצלה כאמור".
לפי זה, חזרת הפריחה החקלאית בארץ ישראל ערב הגאולה, תהווה הוכחה לכך שהשכינה לא זזה מעולם מארץ ישראל. היא הייתה שם גם בשיממונה.
הפני יהושע בחידושיו על מסכת כתובות הסביר: "דבר טוב הוא שאחר כל הצרות שיעברו עליהם היו כדי שיצרפו בצירוף אחר צירוף ויטהרו ... על זה מייתי הש"ס נמי מילתא דר' חייא בר אשי דעתידין אילני סרק שיעשו פירות ... וכל זה הולך על יסוד אחד שאחר הצירוף יתקיימו כל ההבטחות והייעודים, כמו שהיה בשעת הבריאה וכדכתיב: והיה כל הנשאר בציון ובירושלים קדוש יאמר לו יהא רצון שיתקיים במהרה בימינו אמן וכן יהי רצון" (קיב ע"ב).
לפי פירושו של הפני יהושע, כחלק מהליך הגאולה גם אילנות הסרק יתנו פרי ובתוכם גם האלה והאלון. יתכן לפי דבריו, שבמצב החדש הם גם יעמדו בשלכת כמו כל עצי הפרי.
לכל הפירושים יש כאן הבטחה כי "נצח ישראל לא ישקר" וקיומו של העם היהודי מובטח לעולם גם אם יעברו עליו ימים קשים מאוד.

גם אחרי ההסברים הללו עדיין לא ברור מדוע נזכרו דווקא האלה והאלון העומדים בשער השלכת? מה פשר אזכור המצבה פעמיים? ציבור הקוראים מוזמן לקרא את התשובות בספרי "צפנת ישעיהו" שיצא לאור בקרוב בהוצאת 'ארץ חמדה' ו'קורן'.

נסיים בתפילה כי נזכה להמשך קיומה של הנבואה בדרך לגאולה שלמה.