קבורת נוכרים בני זוג של יהודים ר"ל | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

קושיצה, סלובקיה Kosice, Slovakia
אלול תשס"ד

שאלה
אבקש הדרכתכם בנושא קבורת שאינם יהודים מבחינת ההלכה (אבל קשורים בתוקף הנסיבות שהזמן גרמן לקהילה), בבית העלמין של הקהילה. מדובר בעיקר בבנות זוג נוכריות ליהודים, או באנשים שחשים את עצמם יהודים מצד שאביהם היה יהודי אבל אמם הורתם אינה יהודייה. הצורך נמצא מתחת לפני השטח, וטרם נקבעו תקדימים. ידוע לי באופן כללי על חלקות נפרדות שנקבעו בבתי עלמין בארץ.

תשובה
קוברים מתי גויים1 וכן מלווים אותם2 מפני דרכי שלום.
אין לקבור גוי ליד יהודי3, ויש להרחיק בין הקברים לכתחילה ח' אמות4, ובדיעבד מספיקות גם ד' אמות5. כמו כן ניתן במקום זה להקים מחיצה בגובה י' טפחים6, אשר יכולה להיות גם גדר חיה של צמחים7, ואם אפשר לעשות הרחקה וגם מחיצה – עדיף8.
באשר לסדרי ההלוויה: א. אין לעשות טהרה ולהלביש את המת בתכריכים9. מעיקר הדין ניתן לומר קדיש על גוי וכן אשכבה וכד', ואין בכך אסור10. יש לשקול היטב את המצב, כמבואר לעיל, אם אין בכך משום מתן תחושה לציבור כאילו המת היה יהודי (דבר העלול לגרום למתן לגיטימציה לנישואי תערובת, הכרה בילדיו כיהודים כשאינם כאלה וכדו') ולפעול בהתאם11.
מאידך גיסא, יש לשקול את הדברים בזהירות מרבית, לפעול בדרכי נועם ולהיזהר שלא לפגוע באנשים שנמצאים בתהליך התקרבות או לגרום חלילה למחלוקת שתהרוס את הקהילה. והחכם עיניו בראשו12.

________________________________________________

1 גיטין (סא ע"א), שו"ע (יו"ד סי' שסז סע' א).
2 ה"בית יוסף" (שם), בתנאי שאין בהלוויה סממנים של עבודה זרה, כגון הליכה לאחר צורת צלב וכד' – ה"דעת תורה" למהרש"ם (שם).
3 סנהדרין (מז ע"א): "אין קוברין רשע אצל צדיק", ורש"י (גיטין סא ע"א ד"ה עם מתי ישראל) והר"ן (שם כח ע"א מדפי הרי"ף ד"ה קוברים) פסקו שהוא הדין שאין קוברים גוי אצל ישראל.
4 ה"גליון מהרש"א" (יו"ד סי' שסב ד"ה אצל צדיק), כיוון שמת תופס ד' אמות (סוטה מד ע"א), וצריך שלא ייגעו התפיסות זו בזו. וכן פסק ה"אגרות משה" (יו"ד א סי' קס) שטוב להחמיר בכך, ושם (ב סי' קלא וקנב) פסק סתם ששיעור ההרחקה ח' אמות. וכן פסק בשו"ת "מנחת אליעזר" (ב סי' מא).
5 דעת מרן הגר"ש ישראלי (שו"ת "במראה הבזק" א תשובה סז; כז במהדורה ראשונה) שכל דין תפיסת הקבר נאמר לגבי טומאה והחשש שמא יאהיל, שאינם שייכים בגוי (עיין בשו"ע יו"ד סי' שעב סע' ב, במחלוקת אם קברי עכו"ם מטמאים באוהל, ושם נראה שאף המחמירים, אין זה מעיקר הדין אלא חומרה), ולכן מספיקות ד' אמות. וכן נראה מה"אגרות משה" (יו"ד ב סי' קמט), שמעיקר הדין מספיק ד' אמות.
6 "אמרי יושר" (סי' יג), "אגרות משה" (יו"ד ב סי' קלא-קנב), "שבט הלוי" (ז סי' קצג) וה"ציץ אליעזר" (חלק "אבן יעקב" סי' כו) – בניגוד לרמ"ע מפאנו (סי' מד), שממנו עולה שמחיצה אינה מועילה, וכן בניגוד ל"מנחת אליעזר" (שם), הדורש שהמחיצה תהיה גם במעבה הקרקע.
7 "ציץ אליעזר" (שם).
8 "ציץ אליעזר" (שם). וכן ראוי לעשות, היות שיש הסוברים (ראה בהערה 6 לעיל) שמחיצה אינה מועילה, וכן דעת ר' שלמה קלוגר בשו"ת "טוב טעם ודעת" (מהדו"ג ב סי' רנג), הובא ב"ציץ אליעזר" (טז סי' לו). לדעת מרן הראי"ה קוק (שו"ת "דעת כהן" סי' רא), כאשר הוקצה שטח לקבורת יהודים והחלו לקבור בו נתקדש כל שטח בית הקברות, וממילא אסור לקבור בו גויים אף בהפסק מחיצה ובריחוק מקום, ולכן יש להשתמש בהיתרים דלעיל רק כאשר מתעוררת בעיה, אלא אם מדובר בחלקות חדשות, שמלכתחילה לא הוקצו לקבורת יהודים.
9 עיין בשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ג סי' קמז), שאין לתת תכריכים לנוכרים (בניגוד למי שנישא לנוכרית ורוצה). בעניין טהרה אין דעתו מפורשת לגבי נוכרים, אך לגבי בני זוגם היהודיים הוא כותב שאם הם ישלמו לאנשים שיעשו זאת יכולים לעשות, אך אין לעשות להם רחיצת ט' קבין, וכל שכן לנוכרים עצמם. וראה שם שאין להספידם אלא בשבח אמיתי שיש בהם ותמורת שכר, ובכל אופן הרב צריך להשתמט גם מזה בכל מה שאפשר.
10 שו"ת "יחוה דעת" (ו סי' ס) דן בשאלה אם גר יכול לומר קדיש ואשכבה על אביו הנוכרי, וכתב שמותר. ועיין עוד בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה ע במהדורה ראשונה כח 2) שישנן הגבלות בעניין זה.
11 עיין "יחוה דעת" (שם), שהעלה סברה לכך שיש בזה עניין חיובי, כיוון שאביו הביאו לחיי העולם הזה וכך זכה הבן להתגייר ולבוא לחיי העולם הבא. אך בענייננו אין שום עניין באמירת הקדיש והדבר עלול לגרום לנזקים, ולכן יש לשקול בזהירות רבה את הדברים ולנהוג בהתאם.
12 הערת הגרנ"א רבינוביץ'.

בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל

חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן