בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
5 דק' קריאה
עיון בפרשת שילוח המרגלים מחזק בכל חייל בצבא את החשיבות של הרוח שממלאת אותו במשך שרותו בצבא ישראל.
מדובר על דור דעה כדור המדבר. דור שאנשיו זכו לקבל תורה במדרגה עילאית, כשהם מתרוממים למדרגת מלאכי השמים, ומקבלים את התורה באמירת נעשה ונשמע. דור בו נבנה המשכן, סודרו המחנות וארון ברית ה' נוסע לכיוון ארץ ישראל. "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך". והנה, לפני שעומדים להכנס נעמדים ונשלחים י"ב אנשים מיוחדים בכדי לרגל את הארץ. מי יוזם את השליחות? מה המטרה של השליחות הזאת.
בנקודה זו ישנה סתירה, לכאורה, בין הנאמר בספר במדבר:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: (במדבר יג, א-ב)
לבין הנאמר בספר דברים:
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: (דברים א, כב-כג)
בספר במדבר נראה שהשליחות היא מצווה והיא לכתחילה. לעומת זאת, בספר דברים המשמעות היא שעצם השליחות היא ביטוי לחסרון אמונה.
הפירוש המקובל לראות את סדר הדברים, הוא שהיוזמה לשליחות באה מהעם, שלא היה בטוח ביכולתו לכבוש את הארץ, והציווי הא-להי בא לאחר הבקשה, כדרך לטפל בבקשה וכנסיון אלוקי למנוע מעם ישראל מלחטוא בחטא חסרון האמונה. כך מבאר בפירוש הספורנו (דברים א, כב):
ותקרבון אלי כולכם. אע"פ שהיו לכם ראשים ממונים עליכם לצרכי רבים באתם כלכם: נשלחה אנשים. נבחר אנחנו אנשים ונשלח ולזה לא הסכים האל יתעלה ואמר למשה שלח לך שיבחר הוא האנשים ולא הם פן יבחרו הדיוטות שיוסיפו להרע ובכן בחר משה כלם אנשים ובתוכם יהושע וכלב וגם הרשעים מהם אע"פ שהרשיעו לומר שאי אפשר לכבשה לא העיזו פניהם לומר שהארץ רעה אבל ספרו בשבחה באופן שאחר כן שבו בתשובה כאמרו ותענו ותאמרו אלי חטאנו לה' ותשובו ותבכו לפני ה':
אולם, ניתן לומר שבאמת השליחות של המרגלים לא היתה דבר פסול כשלעצמו, והראיה – גם יהושע שולח מרגלים לפני הכניסה לארץ. אם עצם שליחת המרגלים היא נפילה, יהושע ודאי לא היה שולח מרגלים. אם כן מה הצורך בשליחת המרגלים?
אומר השפת אמת (שפת אמת במדבר פרשת שלח [שנת תרמ"ה]) שהכניסה לארץ מיד לאחר יציאת מצרים היתה יכולה להתרחש רק בדרך ניסית: מצד הסדר הטבעי עדיין "לא שלם עוון האמורי" עד לאחר ארבעים שנה – ארץ ישראל היא ארץ שמגדלת את כל מי שיושב בה. כל עוד שלא ניתנה תורה הארץ ניתנת לכנען. עמי כנען לוקחים את העוצמות שיש בארץ, ומשתמשים בהן להגדלת התועבות וציורי החיים שבאים מצד הטומאה. תכונתו של הרע היא שבסופו של דבר הוא הורס את עצמו, ומביא על עצמו אבדון, אולם זה לפעמים תהליך ארוך עד שמגיעים למצב זה. הכנענים יגיעו למצב זה רק לאחר 40 שנה. עתה, מיד לאחר מתן תורה, הכנענים עדיין בשיא כוחם.
כשהמרגלים מגיעים לארץ ישראל, הם לא נפגשים עם קדושתה של הארץ. הצד הגלוי והבולט הוא דווקא הצד של הטומאה והקליפה. המרגלים שרואים את הרוח הנוראית ששורה בארץ אינם יכולים לתאר לעצמם כיצד עם ישראל עובר ממצב של עניני כבוד למציאות הארצית הנמוכה ששורה בארץ ישראל. [נצייר לעצמנו את חסידים שחיים בעיירה שכולה יהודית ומנותקת מהתרבות הגויית, שצריכים לעזוב את קהילתם ולבוא לארץ ישראל עם כל הסיבוכים הרוחניים שיש בה]. בכדי להכנס לארץ צריך להתבונן לא על הצד הנגלה של הארץ באותה עת. צריך להתבונן על הצד הפנימי, על הצד הנסתר, על הצד העתידי שיש בארץ ישראל. להתרומם למעלה זו הצליחו רק יהושע וכלב. כך דברי השפת אמת בענין:
וכיצד יהושע וכלב הצליחו להתרומם למדרגה שהיא למעלה מהמדרגה הטבעית שהתאימה לאותה עת? עשיית השליחות ללא נגיעות, ורק מתוך רצון לקיים את מצוות ה', היא זו שנותנת לאדם כוח מיוחד להתעלות ולעלות עימו את כל ישראל,עד למעלה מהמדרגה הטבעית. אנו יכולים להבין, אם כן, שהיוזמה לשליחות המרגלים באה מאת ה'. מכיון שבעת הזאת להכנס לארץ ישראל דרש להתעלות למעלה עליונה שולח משה רבינו י"ב צדיקים כדי שהם יהיו "סיירת מטכ"ל". הם יכינו את השטח לפני שכל עם ישראל יגיע. השליחות של המרגלים נועדה למלא את המרגלים באור הפנימי של ארץ ישראל. גילוי האור הפנימי של הארץ יתן כוח לעם ישראל להכניע את הכנענים גם במצבם עתה שעדיין יש ענקים. כך כותב השפת אמת על כך:
בפסוק אם חפץ בנו ה' והביא כו'. כי בודאי הרגישו המרגלים כי אינם מוכנים לכנוס לארץ ישראל כמ"ש במ"א דכתיב לכל זמן ועת כו' ולא היו מוכנים לכנוס עד אחר מ' שנה. אך תחת כל השמים כתיב. אבל דור המדבר דורו של מרע"ה הי' כל תהליכות שלהם למעלה מן השמים. וזהו שרמזו חז"ל עלה נעלה אפילו יאמר עשו סולמות לעלות לשמים כו'. הם הדברים שדברנו כי עפ"י הטבע לא היו מוכנים לעלות. וזהו שלח לך כו' כי אם היו מצליחים בשליחותם והיו נכנסין באופן זה שלמעלה מן הזמן והטבע הי' גם מרע"ה נכנס עמהם (שפת אמת פרשת שלח [שנת תרמ"ג] )
על פי זה מבאר החתם סופר, שבעצם הפסוקים בספר במדבר בהם נראה שהשליחות היתה רצויה הם כפשוטם. אולם באותה עת גם היה התעוררות מצד עם ישראל לשליחות של מרגלים. ההתעוררות של עם ישראל לא היתה מתוך ביטחון ואמונה גדולה אלא מתוך חולשה. הציווי האלוקי למשה בא מתוך ביטחון בכוח של "סיירת מטכ"ל" לעמוד במשימה.
יראה לי דעיקר חטא מרגלים הי' מחמת כוונת השולחי' כי הרבה מפסיד השליח ע"י כוונת המשלח וכן יארע לשלוחי ציבור בימינו בעו"ה, והנה רצה הקב"ה לזכות את ישראל ואמר שלח לך אנשים לך לבד ואין זר אתך, ועפ"י ה' יצאו וכן היה וישלח אותם משה עפ"י ה'.
אמנם נתערב בזה מחשבה זרה כי אירע מקרה שבאותו זמן ממש שציוה ה' לשלוח מרגלים בו בעת נגשו כל בני ישראל לפני משה לשלוח להם מרגלים כאמור בפ' דברים ושם נאמר וייטב בעיני הדבר כי חשב משה שהסכימו דעתם לדעת המקום ב"ה, אמנם עי"ז אירע קלקול הלז כי לא הי' בחינת מחשבת כלם שוה ורבים עשו מקטנות האמונה ויצא העגל הזה.
וידוע כי הנשלח מהקב"ה נקרא מלאך בשעת שליחותו כאמור [במדבר כ' ט"ז] וישלח מלאך וכתיב ויעל מלאך ה' מהגלגל [שופטים ב'], והנה אם היו הולכין בשליחות הבורא לא יתוארו ראשי בני ישראל מה להם ולתואר הזה ולגדולה מזה הם מוכנים להיות שלוחי דרחמנא, אך באשר הלכו על דעת בני ישראל לא הי' להם תואר מלאך אך ראשי בני ישראל יחשבו, וזהו רמז לנו הקרא כי משה עשה את שלו ושלחם עפ"י ה' כאשר ציוה, אך כלם אנשים ולא מלאכים כי ראשי בני ישראל המה ולא שלוחי הבורא ית"ש, וכולם אנשים לאו דוקא אלא רובם ככולם דהאיכא יהושע וכלב.
ולפע"ד היינו דכתיב במרגלי יהושע חרש ששלחם בלאט וברז שלא יתפרסם לשום א' מבני ישראל דבר ולא יתקלקלו גם הם במחשבתם. (חתם סופר במדבר יג, ב )
יוצא, אם כן, שההבדל בין עשרת המרגלים ליהושע וכלב נבע מהשאלה של מי הם היו שלוחים. המרגלים שמעו את הקולות של עם ישראל. מדרגת עם ישראל לא רוממה את המרגלים, ובמקום להיות סיירת מטכ"ל הם היו חיילים רגילים. אולם יהושע וכלב הצליחו להשתיק את הקולות של עם ישראל, ושליחותם היתה רק מכוחו של משה רבינו – והם זכו לראות את האור הפנימי של ארץ ישראל. זכו והיו לא רק בסיירת מטכ"ל אלא קיבלו קידום ונהיו אלופי ישראל.
זהו האתגר שלכם בני הישיבה בצבא. שליחים של מי אתם בשרותכם?
טוב לשמוע פקודות מהמ"כ. טוב להיות מממושמע אל מול המ"פ. אבל חייבים להתמלא מקולות השליחות של הקב"ה, מהשליחות של כנסת ישראל.
מכם נתבע להתרומם ולרומם את כל סביבותיכם להיות מלאים בשליחותו של מקום. לא פחות מכך!
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il