בית המדרש

  • מדורים
קטגוריה משנית
  • מדורים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

4 דק' קריאה
זה עתה יצאנו מאורו הגדול של חודש תשרי, מימי הדין והשמחה, הימים בהם התעלינו אל אור פני מלך חיים של ראש השנה ואל שובע השמחות הנובע ממנו בימי הסוכות, ופנינו מועדות אל חודש חשוון, חודש שבפיהם של רבים הורגל כי המילה "מר" צורפה לו על היותו נעדר את מתיקות החגים ואורם. עוברים מימים של איתערותא דלעילא בהם שופעת על ראשנו ברכה ממרומים לזמנים שבהם נדרשים אנו לאיתערותא דלתתא, למאמצים ועבודת איתנים על מנת להמשיך ולשמור על רוממות נפש וזמנים נעלים.
לא לחינם, וודאי לא בשל מקריות סתמית סודרו לנו כך החודשים.
בזמנים אלו משולים אנו ליעקב אבינו שלאחר 14 שנות התעלות נוראות הוד בבית מדרשו של שם גדול הדור, שנים בהן התמיד בלימודו עד שאף לא עלה על יצועו, נאלץ לגלות אל מחוץ לארצו, ולחפש את זיווגו הרחק מבית אביו ואמו ומן הקדושה ושאר הרוח של בית רבו. לא זכה שכגורלו של אביו יהיה גורלו. אביו יצחק זכה והיה זה זיווגו שעשה אליו את דרכו, ואילו הוא, למרות מעלתו וגדולתו צריך לגלות ולצאת לחפש את זיווגו.
פתח לא מצאתי בדברי חכמים ללימודו ולבטיו של אבינו הדגול באותם רגעים, ומשלא נמצא לי צוהר שכזה לא אהין לחוצבו מלבבי. אך לבאר ולפרש דברי תורה וחידותם במראות האלוקים אשר נגלו לעיניו בחלום חזיון לילה הן הותרנו, ולשאוב מלוא חופנים מהבנתם נצטווינו.
"כי בא השמש, בא השמש" נשמע קולם של המלאכים שנחפזו לקראתו, מאששים ומאשרים גם באוזניו את מעלתו. לגובהי מרומים התעלה אבינו, כציורו - עדותו של מרן הרב באורות קודשו (ח"א, קלח) "מתרוממת מעצמה היא הנשמה אל חשקה העליון, להיות טובה וישרה, ,,, והתנוצצות האורה העצמית מתחילה לחיות את חייה, כבקיעת השמש מתוך העננים". עד כסא הכבוד הגיע יעקב אבינו, תחתיו חקוקות פניו, ועתה גם בוקעת לו השמש מתוך העננים והוא זוכה לראות מראות אלוקים.
"והנה סולם מוצב ארצה, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו", הוא רואה את הסולם המחבר שמים וארץ, המקשר בין הארציות הנמוכה לשמימיות הנעלה, אך התנועה על גבי השלבים טורדת את מנוחתם של הפרשנים. מלאכי אלוקים הרי מלמעלה הם באים, ותחילה צריכים הם לרדת מטה ורק אחר כך לעלות. דיותות רבות נשתפכו על שאלה זו וקולמוסים רבים נשתברו, אך כמדומני שעל פי מה שהזכרנו בראש דברינו ניתן להסביר גם את זאת. יעקב נענה משמי מרומים כי מעלתו גבוה היא, עד כיסא הכבוד התעלה, ודווקא לגודל מעלתו נזקק הוא לצאת הרחק ממשפחתו.
מלאך אלוקים הוא, שליחו של הקב"ה, שאחר שעלה בשלבי הסולם והתעלה אל חשקו העליון קרוא הוא לרדת אל הארץ, לעובדה ולעבדה כאדם הראשון, ולהעלות אותה עמו מעלה מעלה בשלבי הסולם. כך הייתה אמנו הגדולה שרה "כאוניות סוחר ממרחק תביא לחמה" אפילו אל ביתו של פרעה מלך מצרים אל ערוות הארץ ידעה היא להיכנס ואת בתו, הגר, הצליחה להעלות. כך נקרא יעקב להיות ולעבוד 14 שנה בעד נשותיו כנגד 14 שנות לימודו בבית רבו. וכך נקראים אנו מידי שנה לממש את הכוחות הנעלים שספגנו בימי תשרי וליישמם בימי מרחשוון נטולי המועדים, שבים אנו אל מעשה אבותינו ומשתדלים לקדש את ימי החולין.
כך לימדנו מרן הרב בשמונה קבצים,קובץ ד' קכז.
"ההופעה שבאה לאדם, לחוש על ידה את היצירה, לא כדבר שכבר נגמר ונעשה, אלא כדבר שהוא תמיד מתהווה, מתעלה, מתפתח ומתרומם. זו היא שמעלה אותו מתחת השמש למעלה מן השמש, ממקום שאין כל חדש למקום שאין כל ישן, שהכל מתחדש, ששמחת שמים וארץ הווה בו, כיום שנבראו בו".
"אשר ברא אלוקים לעשות". ריבונו של עולם לא שמנו כאן, לא העניק לנו חיים בימים הנוראים כדי שנשקוט על שמרנו אלא כדי שנצטרף אליו במעשה הבריאה, נשתמש בצלם האלוקים אשר בקרבנו בכדי להשתתף באופן פעיל ביצירה, ונדחוף גם אנו, כל אחד על פי כוחו והכשרתו, את העולם אל תיקונו והתעלותו.
זו הייתה גדולתו של יעקב אבינו, שמש העולם, בצאתו אל חרן להקים דווקא בה את יסודות ביתו, לא להירתע מיישוב שהוא חרונו של מקום, ולפתח גם בו את עולם היצירה, להפוך גם בו מר למתוק וחושך לאור. אל היצירה הזו אנו קרואים באלו הימים. לאמץ כוח ולרומם מכוחם של ימי תשרי גם את ימי חשוון. לא לנוח ולא לשקוט אלא להמשיך להתעלות, להתפתח ולהתרומם על שלבי הסולם, לדעת כי למעשנו וליצירתנו נברא העולם ולשמם של ימי העשיה בחשוון זכינו גם בימי ההתעלות של תשרי.
בדרך זו צעד יעקב עד שגילה ש"רחל בתו באה עם הצאן". רחל יפת התואר ויפת המראה, עלמא דאתגליא במלוא זוהרו, נשלחה לעזר לו. פתח של אולם נפתח לקראתו, מבשר לנו הבטחה אלוקית שהבא להיטהר מסייעים בידו. עמה בא הצאן, היא האם המסורה, האחראית והדואגת באה תמיד עם הצאן, לא תעזבנו ביד זולתה. מקטנותה ואף אחר מותה, הצאן ורק הצאן הוא מרכז הוויתה, מרכז חייה, סוד שליחותה והתעלותה, ועל כן דווקא היא עיקרו של בית אשר נשלחה להקביל את פניו של יעקב, ולהזכיר לכולנו את תפקידנו – שליחותנו להמשיך ולהתעלות ולהעלות עמנו, דווקא בימים אלו, את צאנו של רבונו של עולם, וכלשונו של הרמח"ל (מסילת ישרים סוף פרק יט) :
"כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו, ואלה הם הרועים האמתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל הגזירות הקשות ולפתוח עליהם שערי הברכה, הא למה זה דומה לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת והוא דבר שהטבע יעיד עליו..."
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il