בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה
עיקרי ההלכות
א. ראוי לא להשתמש בתנור בעל תא אחד לאפיית חלבי ובשרי, אלא אם כן מקפידים על מספר תנאים: ניקיון התנור, המתנה 24 שעות בין חלבי לבשרי ולהיפך, הפעלת התנור 'על ריק', תבניות נפרדות ונקיות.
ב. תנור דו תאי שתאיו אינם נפרדים לגמרי דינו כתנור חד תאי.
ג. תנור דו תאי שתאיו נפרדים לגמרי - מותר לאפות בכל תא מין נפרד (גם ללא התנאים לעיל), ויש אומרים שמותר אפילו בו זמנית.

א. שימוש בתנור בעל תא אחד לבשרי וחלבי
אחת השאלות המצויות ביותר במטבח המודרני היא השימוש בתנורי אפייה לאפיית בשרי וחלבי.
הבעיות ההלכתיות הכרוכות בשימוש בתנור בעל תא אחד, נוגעות בעיקרן לאופן בליעת הטעם בתנור מן המאכל. יתכן ויש הבדל בין בליעת ממשות לבליעת אדים, ובין בליעת אדים מדבר שיש בו לחלוחית לבליעת ריח מדבר יבש. מאידך, יתכן ואין כלל בליעה מאחר ומחמת החום הרב בתנור האדים נשרפים מיד ולא 'מספיקים' להבלע בדפנות התנור1.
למעשה - הפוסקים חלוקים האם להתיר תנורים אלו ובאיזה אופן.
למסקנה הטוב ביותר לייחד תאים נפרדים לבשרי ולחלבי (ולקמן נבאר את צורת ההפרדה בין התאים).
עם זאת, דעת רוב הפוסקים שאם יקפיד על מספר תנאים ניתן להשתמש בתנור חד תאי לבשרי וחלבי לכתחילה2 (מכיוון שלא כל התנאים מוסכמים, ויש אומרים שצריך כמה תנאים יחד, לכן כדאי לעיין במקורות שם הובאו שיטות הפוסקים בפירוט).
התנאים הם:
- להמתין 24 שעות בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לנקות היטב בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לאפות את הבשרי או החלבי רק כשהוא מכוסה.
- להפעיל את התנור 'על ריק' בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
כמו כן, מוסכם על כל הפוסקים שיש להקפיד על תבניות נפרדות לבשרי וחלבי.
כל האמור לעיל הוא לעניין אפיית חלבי אחרי בשרי או להיפך. מובן, שבאפיית פרווה אחרי בשרי או חלבי ואכילתו עם המין הנגדי, הדין קל יותר, שהרי אפילו אם נאמר שנבלע בשר או חלב בתנור, מה שבולע הפרווה הוא 'נ"ט בר נ"ט'.
אולם, גם במקרה שאופה פרווה לאחר חלבי או בשרי, יש להקפיד שהתנור נקי.
אם התנור אינו נקי, המאכל בולע מ'ממשות' הבשר או החלב ולא רק מטעמו.
כמו כן, לדעת רוב הפוסקים גם כשאופה מאכל פרווה יש להקפיד שהתבניות יהיו נפרדות, דהיינו שיאפה מאכל שמתכוון לאוכלו עם בשרי בתבנית בשרית, ומאכל שמתכוונים לאוכלו עם חלבי בתבנית חלבית.

ב. שימוש בתנור בעל שני תאים לבשרי וחלבי
בשוק קיימים שני סוגים של תנור בעלי תא כפול.
בסוג הראשון, הדופן האחורית משותפת, וגג התא התחתון משמש גם כרצפת התא העליון.
בסוג השני, התאים נפרדים לגמרי - לכל תא דופן אחורית משלו וגג התא התחתון אינו רצפת העליון (יש חיבור של פס מתכת בין גג העליון לרצפת התחתון).
בתנור בו התאים אינם נפרדים - דעת הרבה פוסקים שדינו כתנור חד תאי לפי שכל תא מתחמם מחברו והבליעה באחד התאים מתפשטת גם בשני.
בתנור בו התאים נפרדים - מאחר ואין כלל מעבר טעמים ובליעות בין תא לחברו, מותר לכתחילה להשתמש באחד לחלבי ובשני לבשרי.
יש אומרים שמותר דווקא אם אופה בהם בזה אחר זה, ויש שהתירו אפילו בו זמנית4.
דין התבניות בתנור דו תאי, שווה לדין התבניות בתנור חד תאי.

1 תגובותב1 דיונים

  • ח חיים יונגרייס |ח' כסלו תשפ"ה

    רשת בתנור עם תא אחד

    אם משתמשים ברשת לשים עליה את התבנית. צריכים להחליף גם את הרשת בין חלבי ובשרי? או שניתן להשתמש באותה הרשת

ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il