בית המדרש

  • מדורים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

4 דק' קריאה
תורה אמיתית
הקשר הקרוב הראשון שלי עם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, החל דווקא בעקבות קושיה שהייתה לי, כביכול, על הרבי. היה זה כאשר פורסם לראשונה שהרבי קורא לעשות מגבית לצורכי החג לא רק בערב פסח כנהוג בתפוצות ישראל, אלא גם לקראת חגי חודש תשרי. ברגע הראשון התפלאתי מדוע אומרים את הדבר בתור חידוש של הרבי, הרי הדבר מפורש בכתבי האריז״ל? סיפרתי על תמיהתי לידידי מאנשי חב״׳ד, והדברים הגיעו לרבי. הרבי ביקש למסור לי: ״בוודאי אמרתי שהדבר נזכר בכתבי האריז"ל, אלא שמשום מה הדברים פורסמו בלי ציון המקור״. כשנמסר לי העתק מהשיחה המקורית, אכן הבחנתי כי הרבי מציין את מקור הדברים בכתבי האריז״ל. התחלתי להתעניין יותר בתורתו של הרבי, ולאט-לאט גיליתי כי מדובר באישיות תורנית ברמה גבוהה מסוג לא-מוכר.
זו הייתה התרשמותי עד שזכיתי להיפגש עם הרבי פנים אל פנים. לאחר הפגישה הראשונה, הבנתי שטעיתי. אם עד אז חשבתי שהרבי רק נעלה מאחרים, כעת התגלה לי ששיעור קומה כזה אין בדור שלנו בוודאי, ואולי גם לא בדורות עברו. התגלו לפניי, לראשונה בחיי, גם ידיעה עצומה בתורה וגם, ובעיקר, תורה אמיתית .
ראשית כל, ראיתי וחוויתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה. כוח זכרונו העצום, ידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה: פשט, רמז, דרוש, סוד, קבלה, הלכה. הוא 'שט' בים התלמוד, והדברים כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה ׳טס׳ בסוגיות החמורות שבש"ס, מזבחים למנחות וכו', וכשדיברנו בדברים עמוקים ביותר, קושיות ותירוצים, הרי דעתו והסברתו הנפלאה היו דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.
אך נוסף על כך, פגשתי אצל הרבי תורה אמיתית . יש מי שבקי מכיון שהוא חובב תורה, אבל אצל הרבי הבקיאות העצומה היא מתוך ידיעה אמיתית עמוקה. הרבי מדבר על כל עניין בחיות ובעומק שיכולים להיות רק אצל מי ששקוע באמת בנושא הנידון. כששוחחתי עם הרבי, עלו נושאים רבים, ובכולם ללא יוצא מהכלל הרבי דיבר כמי שהדברים חקוקים על לוח לבו.
המשנה אומרת כי ״תלמידי חכמים, כל מה שמזקינים, דעתם מתווספת עליהם". ואכן, כאשר ישבתי כמה שעות אצל הרבי, באותם רגעים אלו בהם שהיתי במחיצתו – חשתי כי בכל דקה שחולפת, דעתי מתווספת עלי...

נשמה-כללית
בדרך כלל, ה"בקיאים", האנשים שעיקר סגולתם מתאפיינת בכך שיש להם ידיעות נרחבות, אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן – הרי זו תופעה יחסית בלתי שגרתית.
אך לפגוש אדם, כמוהו, שבקי בש׳׳ס, בפוסקים, בקבלה (והכוונה היא מן הזוהר, האר״י ועד אחרוני האחרונים), ובקי בהם לא מקופיא, אלא ממש לעומקם של דברים – הרי זה מופע יחידאי, נדיר. כוח עילאי.
תן דעתך: גם אם מדובר על אדם שיושב כל הזמן ולומד, משקיע את כולו רק ביגיעה עצומה בלימוד יום וליל, ללא שום פניה בשום נושא כלל – גם אז להגיע לרמה כזו של בקיאות ועמקות בכל מכמני תורה, הרי זו תופעה נדירה ביותר. אבל הלוא אצל הרבי, יודעים אנו היטב מה גדול היה משא העם שעל כתפיו! כל טרדות העם, בענייני הפרט ובענייני הכלל, הוטלו אל פתחו מבוקר ועד ערב, מכל קצווי תבל, והיה עוסק בצדקה וחסד כל היום. ואתה עומד תמה: מניין הזמן גם ללמוד ולחדש חידושים בצורה כה נפלאה ונדירה?
אין זאת אלא שאין מדובר בעניין טבעי, כי אם בנשמה קדושה מיוחדת.
דבר זה מתקשר לנקודה מופלאה אחרת שמאפיינת את אישיותו הקדושה של הרבי. איני מכיר בדור האחרון גדול בישראל שדואג לכלל ישראל כפשוטו בהתמסרות כזו מוחלטת ללא סייג וללא שיור, ולא רק לעדה מסוימת ולציבור מצומצם. היכן יש רב כזה שמלא תורה נגלה ונסתר, מלא ביראת שמים, ועוד עוסק בדברים 'קטנים' כביכול? (דוגמה מזערית שארעה עמי: באחת הפעמים שהייתי אצלו, אחרי ששוחחנו בדברי תורה ובעניינים העומדים ברומו של עולם, פנה אלי וביקש ממני לדאוג שליהודים יהיה מקום לשבת, לאכול ולשמוח בליל הסדר. שיהודים ירגישו בני חורין. והלוא דבר הוא!).
וכי מה יש לו ליהודי שנולד ברוסיה וגר בברוקלין – עם יהודי מרוקו הנמצאים בקזבלנקה? אבל זו העובדה: השלוחים ששלח לשם, הפכו את יהדות מרוקו. גידלו דור של רבנים. איזה קשר יש לו איתם?
התשובה היא, שלרבי לא הייתה נשמה פרטית, אלא נשמה כללית של כלל-ישראל. אין בי ספק שלרבי הייתה את נשמת הדור, נשמת כלל ישראל. מנשמה קדושה זו נובע הכוח העצום שלו בתורה, נגלה כנסתר כאחד; ומכאן דאגתו העצומה והאיכפתיות האישית לכל אחד ואחת מבני ישראל בעולם.
נשמתו הכללית הקדושה חשה כל יהודי בעולם, ולכל קצה נידח בעולם שלח את שליחיו.

מעודכן בפרטי פרטים
בפגישות שזכיתי לקיים עם הרבי, נוכחתי באופן אישי שהוא יודע פרטי-פרטים ממש בכל מה שמתרחש בארץ ישראל, כאדם שגר שם ומעורה בכל הנימים הדקים של הוויית החיים בארץ. ודבר זה נכון לא רק לגבי ארץ ישראל, אלא לגבי כל מקום בעולם כולו. הוא היה מעורה עד לפרט הקטן ביותר לגבי המתרחש בחיים היהודיים בכל פינה מפינות תבל, ידע את הנעשה ואת המתחולל שם, כאילו הוא חי באותה מדינה ובאותה העיר, ובהתאם לידיעות אלו היה מדריך את שלוחיו ברחבי תבל.
כשהגעתי להכרה זו, אודות נשמתו הקדושה והמיוחדת של הרבי, הן בעניין התורה והן בעניין הדאגה לכלל ישראל, חדלתי מלהתפלא כיצד זה חסידיו ושלוחיו הולכים בעולם כולו, בקצה תבל, בפינות הנידחות ביותר, נשמעים לקולו וחרדים לדבריו במסירות נפש ממש – כי זה האיש מלאך ה׳ צבאות הוא, ויותר מזה. מלאכים צריכים לקבל רשות, צריכים לומר ״מקבלין דין מן דין ואמרין"; אבל צדיקים, תלמידי חכמים, אין צורך לקבל רשות. הם אומרים ועושים.
כשאני אומר על הרבי שהוא-הוא הרב הדומה למלאך ה׳ צבאות ורוח אלוקים בקרבו, אינני מגזים כלל. מצעירותי ראיתי גדולי תורה והייתי מתאבק בעפר רגליהם, אבל רק אצל הרבי ראיתי דרגה כזו של דאגה לכל כלל ישראל, בלי שום העדפה של עשייה למען הציבור ׳שלו'. הדאגה של הרבי היא לאוקמי שכינתא מעפרא בכל מקום בעולם במידה שווה.
לימים ראיתי עוד צד של גדולתו העצומה – שהיא לא בשטח אחד, לא בתחום אחד ולא במקום אחד אלא בכל השטחים ובכל העניינים. ראינו גדולים שהקדישו חייהם לתורה ושכחו את כל העולם. ראינו גם מי שהקדישו חייהם למען הציבור וויתרו על לימוד התורה. אצל הרבי הכל התאחד ביחד והגדולה היא בכל השטחים. גם בקיאות וגדלות בכל התורה כולה וגם כאלו מפעלים אדירים בצורכי הציבור ובהחייאת נשמות בכל העולם. זו מדרגה שלמעלה מגאון ולמעלה מצדיק. וכל כך למה? כי אצלו התורה והעולם היינו הך. לכן גם שלט על כל ענייני העולם וחולל ניסים גלויים ממש בדור החשוך הזה.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il