מקורות והערות ג'לטין | בית מדרש ג. אסף | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר

קטגוריה משנית

567

2 דק' קריאה

עיקרי ההלכות
א. נחלקו הפוסקים האם מותר להשתמש בג'לטין מעצמות בהמות טמאות או נבלות וטריפות.
ב. למעשה, רבים מגופי הכשרות בארץ משתמשים כיום בג'לטין מדגים טהורים שעל כשרותו אין פקפוק.
ג. בתעשיית התרופות והמשקאות, מותר השימוש בג'לטין גם כשהוא מעצמות טריפות ונבילות.
ד. ויטמינים - יש להשתמש בג'לטין מדגים טהורים שאין פקפוק בכשרותו.
א. שימוש בג'לטין
אחד החומרים המייצבים הנפוצים ושמישים ביותר בתעשיית המזון הוא הג'לטין1.
את הג'לטין ניתן להפיק מבהמות ומדגים. בעבר הג'לטין הנפוץ ביותר היה ג'לטין המופק מעצמות. כיום השימוש הנפוץ ביותר הוא משומן חזיר ומעורו. כ-44% מן הג'לטין מופק מעורות חזירים, כ-28% מן הג'לטין מופק מעורות נבלות וטרפות, כ-27% מופק מעצמות של נבלות וטרפות
וכ-1% מדגים ומבהמות שנשחטו כדת וכדין. בנוסף לכך, יש ייצור ג'לטין מדגים כשרים ומדגים לא כשרים2.
ממילא מתעוררת השאלה ההלכתית האם ניתן להשתמש בג'לטין.
מצד אחד, "דבר המעמיד" אינו בטל בששים, ולכן למרות שהג'לטין מהווה מרכיב קטן במאכל אינו בטל במאכל מאחר והוא מעמיד את המאכל.
מאידך, את הג'לטין מייצרים מעצמות שכאשר הם יבשות לחלוטין יצאו מכלל איסור (היתר זה היה נכון בעבר, אך כאמור כיום רוב הייצור הוא משומן חזיר). בנוסף, בתהליך הייצור העצמות עוברות עיבוד שפוסל אותם מאכילה והג'לטין הוא יצירה חדשה.
למעשה, נחלקו בזה גדולי הפוסקים, ולכן התקבל שבכשרות מהדרין משתמשים רק בג'לטין מדגים ואילו בכשרות רגילה משתמשים גם בג'לטין מבהמות.
עם זאת, מוסכם שאין להשתמש כלל בג'לטין המופק מחזיר3.
כיום, פחתו עלויות הייצור של ג'לטין מדגים טהורים פחתו, לכן כיום רבים מגופי הכשרות במדינה משתמשים בג'לטין מדגים טהורים או מבהמות כשרות שנשחטו כדין4.

ב. ג'לטין בתרופות ומשקאות
מלבד השימוש בג'לטין לייצוב מאכלים משתמשים בו גם לתעשיית התרופות ולתעשיית המשקאות.
אולם הבדל רב יש בשימוש בג'לטין בשתי תעשיות אלו.
בתעשיית התרופות הג'לטין משמש לייצור הקפסולות. כאשר מדובר בתרופות ניתן להקל גם כשמדובר בחולה שאין בו סכנה, אך כאשר מדובר בויטמינים או תוספי מזון אין להשתמש בג'לטין שיש בו חשש כשרות.
בייצור משקאות משתמשים בג'לטין להצללת מיץ תפוחים ויין. מאחר והג'לטין במקרה זה אינו דבר מעמיד הרי הוא בטל ברוב ומותר5.

ג. הבהרה להלכה משבוע שעבר
בשבוע שעבר כתבנו שבעל עסק חשוד להכשיל אחרים במאכלות אסורים גם אם הוא ירא שמיים. בעקבות הערות שקבלנו בעניין רצוננו להבהיר שכוונתנו לא הייתה ח"ו שכל בעל עסק נחשב אוטומטית כבעל עבירה המכשיל את הרבים, אלא כל כוונתנו הייתה שבגלל הנגיעה שלו בדבר ישנו חסרון בנאמנות שלו ולכן צריך לדרוש תעודת כשרות6.

-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-