בית המדרש

  • משנה וגמרא
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
6 דק' קריאה 27 דק' האזנה



(כד: רבע עליון - כה: רבע תחתון)


חלק א - האם מעלין משטרות ליוחסין?


אם העד כתב שהוא כהן – לא.


אם הלווה/מלווה כתבו, ויש עדים על השטר – ספק (האם מעידים על הכל או רק על תוכן השטר?).


(כד: באמצע)


חלק ב - האם מעלין מנשיאות כפיים ליוחסין?


א. ביאור השאלה:


הראשונים שואלים (גם כאן וגם על תרומה מהשיעור הקודם) על עצם השאלה –
לכאורה תלוי במספר העדים
(אם בתרומה/כפיים יש עד 1 – אז לא מעלים, אם יש 2 עדים – אז מעלים).


ונסביר כרשב"א: עקרונית מספיק בתרומה וכפיים עד 1, ולכן עקרונית לא מעלין,
אלא שיש מחלוקת מה קרה בעבר -


הדעה שמעלין: היה חשש שאנשים יעלו בכל זאת -> חז"ל הצריכו 2 עדים -> מעלין לכתחילה.


הדעה שלא מעלין: אין חשש -> מספיק עד 1 -> עדיין לא מעלין.


ב. היחס בין תרומה לכפיים –


בכל אחד מהם יש סברא לחשוב שדווקא שם אנשים היו טועים ומעלים


בתרומה – כי זה לאו שיש בו מיתה (ואילו כפיים רק איסור עשה),


כפיים – זה דבר שנעשה בפרהסיא, ולא היה מעיז לשאת כפיו אם אינו כהן, (ואילו תרומה בצנעא).


ג. ראיות מברייתות –



  1. A.לא מעלין –


פסוק בעזרא ב מתאר שהיו כהנים שלא מצאו את כתבי הייחוס שלהם (להוכיח שאינם חללים (אם אביהם נשא גיורת)), ולכן אמר להם נחמיה ("התירשתא")


שאינם כשרים לעבודת המקדש ושלא יאכלו מקודש הקדשים.


ועל זה אומר ר' יוסי – "גדולה חזקה".


והגמרא מבינה שכוונתו שמה שהוחזקו בבבל עדיין יכולים - תרומה וכפיים.


            והרי אם מעלים ליוחסין, אז בסוף יעלו אותם גם לעבודת המקדש!


            אלא מכאן שאין מעלים (=אין חשש שאנשים יעלו אותם).


דחייה – אכן באופן כללי יש חשש שיעלו, אלא ששם ספציפית לא היה חשש כי הורעה חזקתם, שהרי ראו שאינם עובדים במקדש.



  1. ולפי זה – מה החידוש ב"גדולה חזקה"? הרי ודאי שנתירם, כי אין סיבה להחמיר כי אנשים לא יטעו,

  2. והראיה שהורעה חזקתם – שאכלו גם בתרומה, למרות שודאי שיש דעה שבתרומה יש חשש, אלא מכאן ששם ספציפית לא היה חשש.


תשובה – שמעלין מתרומה דרבנן (בבבל) לתרומה דאורייתא (בארץ).


דחיית הראיה – ניתן היה לפרש שהתירו להם רק תרומה דרבנן, ובזה לא היה חשש שיעלו מדרבנן לדאורייתא, אך על נשיאות כפיים אולי עדיין היה חשש.


[האם יתכן שהתירו רק תרומה דרבנן – הרי כתוב שלא אכלו מקודש הקודשים?


תשובה – "קודש" = תרומה ("וכל זר לא יאכל קודש"), "הקדשים" = קודש.


    


     


            (כה. שליש עליון)



  1. B.מעלין –


שלוש ברייתות שבהם כתוב בפירוש: "חזקה לכהונה: נשיאות כפיים..." –


ולכאורה הכוונה שזה חזקה גם ליוחסין.


דחייה – הכוונה לתחום אחר ולא ליוחסין.


כעת נרחיב:


יש הבדלים קטנים בין הברייתות, ועל סמך הבדלים אלו הגמרא מחזקת את הראיות, וגם דוחה, כדלהלן:































הברייתא



חיזוק הקושיא



דחייה



חזקה לכהונה: נשיאות כפיים... ואכילת חלה... , וחילוק מתנות (של בהמות) בכרכין.



כבר מוזכר שם חלה,



והרי חלה = תרומה,


וממילא כשמוזכר חלה או תרומה, לכאורה הכוונה שמעלין למשהו אחר – יוחסין.



הכוונה שמעלין לתרומה.



ולגבי חלה: מעלין מחלה דרבנן לתרומה דאורייתא.



(כה. באמצע)


חזקה לכהונה: נשיאות כפיים וחילוק גרנות (תרומה)...



כבר מוזכרשם תרומה,



הכוונה שמעלין לחלה



ולגבי תרומה: הכוונה שמעלין מתרומה דרבנן לחלה דאורייתא.



(כה. 1+)


חזקה לכהונה: נשיאות כפיים וחילוק גרנות


ועדות.



והרי עדות אינה חזקה,
אלא לכאורה הכוונה:
שחזקה היא כמו עדות,
וממילא מועילה גם ליוחסין.



הכוונה לחלה כנ"ל



ומה שכתוב "עדות", הכוונה היא (תוס') – שגם עדות שבאה מכוח חזקה של אדם אחר מועילה, ראה דוגמא אחרי הטבלה.




הערות על הטבלה:



  1. דוגמא לעדות על סמך חזקה של אדם אחר:[1]



אדם העיד לפני ר' אמי על פלוני שעלה ראשון לתורה ושאחריו עלה אדם שמוחזק כלוי,
אז מכאן שהראשון זה לא כי הוא אדם גדול אלא כי הוא כהן
(אם מעלין גדול שאינו כהן לראשון, אז כבר לא מעלים לוי שני (רש"י גיטין נט:).


      אגב זה מסופר:



  1. העידו בפני ריב"ל על אדם שעלה שני שהוא לוי,
    ואם השני לא היה לוי, היו מעלים את הכהן שוב.

  2. ר"ל לעומת זאת לא קיבל עדות כזו, ובשתי הזדמנויות ביקש לדעת האם גם ראו את מי שמעידים עליו מקבל תרומה,
    ואמרו לו ר"א ורי"ח – "ואם זה מקום שבו אין מגדלי תבואה – אז כבר לא נוכל להחזיק אנשים ככהנים?!"

  3. לגבי המחלוקת האם חלה ותרומה בזמן הזה:


(כה. רבע תחתון)


רבנן בבי רב –
בזמן הזה בטלה קדושת הארץ, שתלויה בישיבתנו בה, וזה דומה למצב שאחרי הכניסה לארץ ולפני כיבוש וחלוקה:


גם למ"ד שתרומה דרבנן (כי קדושת הארץ בטלה בחורבן)


חלה דאורייתא (כי אינה תלויה בקדושת הארץ, שהרי נצטוו בה עוד לפני כיבוש וחלוקה "בבואכם").


רב הונא בריה דרב יהושוע – להפך:


גם למ"ד תרומה דאורייתא (כי קדושת הארץ לא בטלה)


חלה דרבנן (אמנם נצטוו לפני כיבוש וחלוקה, אך יש תנאי של "ביאת כולכם").


 




[1] אמנם שם זה לגבי תרומה (מדובר לאחר החורבן, כך שזה לא לגבי יוחסין), אך זה עדיין מובא כדוגמא לשימוש בחזקה של אדם אחר. לא ברור לי איזו דוגמ



(כד: רבע עליון - כה: רבע תחתון)


חלק א - האם מעלין משטרות ליוחסין?


אם העד כתב שהוא כהן – לא.


אם הלווה/מלווה כתבו, ויש עדים על השטר – ספק (האם מעידים על הכל או רק על תוכן השטר?).


(כד: באמצע)


חלק ב - האם מעלין מנשיאות כפיים ליוחסין?


א. ביאור השאלה:


הראשונים שואלים (גם כאן וגם על תרומה מהשיעור הקודם) על עצם השאלה –
לכאורה תלוי במספר העדים
(אם בתרומה/כפיים יש עד 1 – אז לא מעלים, אם יש 2 עדים – אז מעלים).


ונסביר כרשב"א: עקרונית מספיק בתרומה וכפיים עד 1, ולכן עקרונית לא מעלין,
אלא שיש מחלוקת מה קרה בעבר -


הדעה שמעלין: היה חשש שאנשים יעלו בכל זאת -> חז"ל הצריכו 2 עדים -> מעלין לכתחילה.


הדעה שלא מעלין: אין חשש -> מספיק עד 1 -> עדיין לא מעלין.


ב. היחס בין תרומה לכפיים –


בכל אחד מהם יש סברא לחשוב שדווקא שם אנשים היו טועים ומעלים


בתרומה – כי זה לאו שיש בו מיתה (ואילו כפיים רק איסור עשה),


כפיים – זה דבר שנעשה בפרהסיא, ולא היה מעיז לשאת כפיו אם אינו כהן, (ואילו תרומה בצנעא).


ג. ראיות מברייתות –



  1. A.לא מעלין –


פסוק בעזרא ב מתאר שהיו כהנים שלא מצאו את כתבי הייחוס שלהם (להוכיח שאינם חללים (אם אביהם נשא גיורת)), ולכן אמר להם נחמיה ("התירשתא")


שאינם כשרים לעבודת המקדש ושלא יאכלו מקודש הקדשים.


ועל זה אומר ר' יוסי – "גדולה חזקה".


והגמרא מבינה שכוונתו שמה שהוחזקו בבבל עדיין יכולים - תרומה וכפיים.


            והרי אם מעלים ליוחסין, אז בסוף יעלו אותם גם לעבודת המקדש!


            אלא מכאן שאין מעלים (=אין חשש שאנשים יעלו אותם).


דחייה – אכן באופן כללי יש חשש שיעלו, אלא ששם ספציפית לא היה חשש כי הורעה חזקתם, שהרי ראו שאינם עובדים במקדש.



  1. ולפי זה – מה החידוש ב"גדולה חזקה"? הרי ודאי שנתירם, כי אין סיבה להחמיר כי אנשים לא יטעו,

  2. והראיה שהורעה חזקתם – שאכלו גם בתרומה, למרות שודאי שיש דעה שבתרומה יש חשש, אלא מכאן ששם ספציפית לא היה חשש.


תשובה – שמעלין מתרומה דרבנן (בבבל) לתרומה דאורייתא (בארץ).


דחיית הראיה – ניתן היה לפרש שהתירו להם רק תרומה דרבנן, ובזה לא היה חשש שיעלו מדרבנן לדאורייתא, אך על נשיאות כפיים אולי עדיין היה חשש.


[האם יתכן שהתירו רק תרומה דרבנן – הרי כתוב שלא אכלו מקודש הקודשים?


תשובה – "קודש" = תרומה ("וכל זר לא יאכל קודש"), "הקדשים" = קודש.


    


     


            (כה. שליש עליון)



  1. B.מעלין –


שלוש ברייתות שבהם כתוב בפירוש: "חזקה לכהונה: נשיאות כפיים..." –


ולכאורה הכוונה שזה חזקה גם ליוחסין.


דחייה – הכוונה לתחום אחר ולא ליוחסין.


כעת נרחיב:


יש הבדלים קטנים בין הברייתות, ועל סמך הבדלים אלו הגמרא מחזקת את הראיות, וגם דוחה, כדלהלן:































הברייתא



חיזוק הקושיא



דחייה



חזקה לכהונה: נשיאות כפיים... ואכילת חלה... , וחילוק מתנות (של בהמות) בכרכין.



כבר מוזכר שם חלה,



והרי חלה = תרומה,


וממילא כשמוזכר חלה או תרומה, לכאורה הכוונה שמעלין למשהו אחר – יוחסין.



הכוונה שמעלין לתרומה.



ולגבי חלה: מעלין מחלה דרבנן לתרומה דאורייתא.



(כה. באמצע)


חזקה לכהונה: נשיאות כפיים וחילוק גרנות (תרומה)...



כבר מוזכרשם תרומה,



הכוונה שמעלין לחלה



ולגבי תרומה: הכוונה שמעלין מתרומה דרבנן לחלה דאורייתא.



(כה. 1+)


חזקה לכהונה: נשיאות כפיים וחילוק גרנות


ועדות.



והרי עדות אינה חזקה,
אלא לכאורה הכוונה:
שחזקה היא כמו עדות,
וממילא מועילה גם ליוחסין.



הכוונה לחלה כנ"ל



ומה שכתוב "עדות", הכוונה היא (תוס') – שגם עדות שבאה מכוח חזקה של אדם אחר מועילה, ראה דוגמא אחרי הטבלה.




הערות על הטבלה:



  1. דוגמא לעדות על סמך חזקה של אדם אחר:[1]



אדם העיד לפני ר' אמי על פלוני שעלה ראשון לתורה ושאחריו עלה אדם שמוחזק כלוי,
אז מכאן שהראשון זה לא כי הוא אדם גדול אלא כי הוא כהן
(אם מעלין גדול שאינו כהן לראשון, אז כבר לא מעלים לוי שני (רש"י גיטין נט:).


      אגב זה מסופר:



  1. העידו בפני ריב"ל על אדם שעלה שני שהוא לוי,
    ואם השני לא היה לוי, היו מעלים את הכהן שוב.

  2. ר"ל לעומת זאת לא קיבל עדות כזו, ובשתי הזדמנויות ביקש לדעת האם גם ראו את מי שמעידים עליו מקבל תרומה,
    ואמרו לו ר"א ורי"ח – "ואם זה מקום שבו אין מגדלי תבואה – אז כבר לא נוכל להחזיק אנשים ככהנים?!"

  3. לגבי המחלוקת האם חלה ותרומה בזמן הזה:


(כה. רבע תחתון)


רבנן בבי רב –
בזמן הזה בטלה קדושת הארץ, שתלויה בישיבתנו בה, וזה דומה למצב שאחרי הכניסה לארץ ולפני כיבוש וחלוקה:


גם למ"ד שתרומה דרבנן (כי קדושת הארץ בטלה בחורבן)


חלה דאורייתא (כי אינה תלויה בקדושת הארץ, שהרי נצטוו בה עוד לפני כיבוש וחלוקה "בבואכם").


רב הונא בריה דרב יהושוע – להפך:


גם למ"ד תרומה דאורייתא (כי קדושת הארץ לא בטלה)


חלה דרבנן (אמנם נצטוו לפני כיבוש וחלוקה, אך יש תנאי של "ביאת כולכם").


 




[1] אמנם שם זה לגבי תרומה (מדובר לאחר החורבן, כך שזה לא לגבי יוחסין), אך זה עדיין מובא כדוגמא לשימוש בחזקה של אדם אחר. לא ברור לי איזו דוגמא כזו יכולה להיות לגבי העלאה מתרומה או נשיאות כפיים ליוחסין.


א כזו יכולה להיות לגבי העלאה מתרומה או נשיאות כפיים ליוחסין.



ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il