בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל בן מזל טוב

3 דק' קריאה
ישראל Israel
אדר, תשע"ה

אליעזר והגזר

שאלה
אני אם לשלושה ילדים קטנים, ואחד הסיפורים שאני נוהגת לספר לילדי, והוא מאוד אהוב עליהם, הוא "אליעזר והגזר" מאת לוין קיפניס. זהו סיפור מאוד יפה וחינוכי על איך שכולם באים לעזרת סבא אליעזר להוציא את הגזר מהאדמה, ולבסוף כולם אוכלים ביחד את הגזר. סבא אליעזר ואשתו אלישבע נראים בתמונות כאנשים צדיקים, לסבא אליעזר זקן גדול, ובעלי כשהוא מספר את הסיפור אפילו קורא לו רבי אליעזר. אולם, לאחרונה שכנה שלי אמרה לי שהיא הפסיקה לספר את הסיפור, מכיוון שלא מוזכר שהם הפרישו תרומות ומעשרות מהגזר, ואם כן בסוף הסיפור כולם אכלו לא כשר, ולדעתה זה לא חינוכי לספר סיפור כזה. חוץ מזה, היא גם טוענת שזה לא יפה שסבא אליעזר לא נתן לבעלי חיים שעזרו לו לטעום מהגזר.
מה עלי לעשות? האם להפסיק לספר את הסיפור? האם להוסיף לסיפור שהם הפרישו תרומות ומעשרות מהגזר?

תשובה
שאלתך היא אכן שאלה חשובה, ועלינו להקפיד לספר לילדינו רק סיפורים חינוכיים. עם זאת, נראה שבסיפור זה של "אליעזר והגזר" ישנו מסר יותר עמוק, שגם מסביר איך נוצר גזר כל כך גדול, וגם מדוע לא הפרישו ממנו תרומות ומעשרות. ועל כן יש לבאר לילדים את הסיפור בדרך הבאה:

1. סבא אליעזר זרע את הגזר בשנה השישית לשמיטה, שבה נאמר "וצויתי את ברכתי" 1 , ולכן צמח גזר כל כך גדול.
2. סבא אליעזר ביחד עם עוזריו לקטו את הגזר בשנת שמיטה, ולכן הגזר היה פטור מהפרשת תרומות ומעשרות 2 .
3. מכיוון שהגזר היה כל כך גדול, ניכר היה שהוא נזרע בשישית, ולכן הוא לא נאסר משום גזירת ספיחין 3 .
4. כאשר סבא אליעזר ועוזריו משכו בגזר, הם התכוונו שכל אחד יקנה רק חלק מהגזר, שיעור שדרך אדם להביא לביתו מן ההפקר 4 .
5. לפי הנוסחה של רבי אליעזר (כפי שבעלך מספר), רבי אליעזר פעל כאוצר בית דין בלקיטת הגזר, ואחר כך חילק ממנו לכולם 5 .
6. אף שהיו גם בעלי חיים שעזרו לסבא אליעזר למשוך בגזר, מכל מקום סבא אליעזר לא נתן להם לאכול מן הגזר אלא הכין להם דייסה, מכיוון שאין מאכילים לבעלי חיים פירות שביעית הראויים לאדם 6 .

לקראת פורים, מן הראוי לספר לילדים סיפור דומה מאת אותו מחבר, "מעשה באזנהמן" 7 .



^ 1.ויקרא כה, כא.
^ 2.רמב"ם שמיטה ויובל ד, יב.
^ 3.חזון איש שביעית ט, יז.
^ 4.רמב"ם שמיטה ויובל ד, כד.
^ 5.תוספתא שביעית ח, א-ד.
^ 6.רמב"ם שמיטה ויובל ה, ה.
^ 7.להלן הנוסח המלא:
בבית קטן במרכז השוק
גרה סבתא בלהה עם סבא חבקוק,
בליל פורים, אחרי קריאת המגילה,
סבא חבקוק אמר לסבתא בלהה:
כי "הגיע הזמן – לאפות אזנהמן".
לסבתא קמח היה בבית
וגם נשאר לה שמן זית.
ביצה לקחו מהתרנגולת
וסוכר סבא קנה במכולת.
עמדה סבתא והחלה ללוש:
לוש – לַש, לוש לֵש,
וסבא הדליק בתנור אש.
סבתא אמרה: "עתה אדאג
היכן אמצא פרג?
הרי לא יתכן שאזנהמן יהיה ריק
ומה אעשה בבצק?"
ענה בשימחה סבא חבקוק
ראי מצאתי צימוק.
לקחה סבתא את הצימוק האחד,
שמה בבצק וסגרה מכל צד.
את הבצק על המרדה הרימה
והכניסה לתנור פנימה.
בבקר סבא התעורר
ואת האזנהמן הלך לבקר,
אך מיד הוא נבהל
ולסבתא קרא מיד.
סבתא פרצה בבכי
מי יוכל את זה להוציא?
באו השכנים נתנו רעיונות
אך לא מצאו פתרונות.
עד שבא בחור,
ואמר: ש"צריך לשבור את התנור"!
אמר ועשה הך הך בפטיש מכה
והנה אזנהמן גדול ורחב מבריק ומזהיר,
לא נראה כמוהו בכל העיר.
ניסו השכנים להוציאו
אך לא הצליחו להזיזו,
עד שבא גדעון הנהג
והוא לבוש במסכה שלך חג,
אמר לכולם פנו לי דרך,
אין צורך לעבוד בפרך.
לקח חבל אותו קשר,
לאזנהמן ולאוטו גרר.
עלה וישב ליד ההגה
ואת האזנהמן משך ללא הגה.
את האזנהמן לקחו לשוק,
מימינו סבתא בלהה משמאלו סבא חבקוק.
עמדו וקראו לכל הקהל:
"מי רעב – יבא ויאכל"
התאספו ובאו זקנים ובחורים
ואכלו ממנו כל ימי הפורים
ועוד לצפרים נשארו פרורים.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il