לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
487
בתחילת הפרשה מקבל פנחס מהקב"ה את ברכת השלום. כידוע פנחס הוא אליהו 2 . אנחנו נראה איך באליהו נמצא עניין זה של ברכת השלום.
עניין מפורסם אחד של השלום באליהו הוא בפסוקים האחרונים בנביא: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" 3 .
למה צריך שה' ישלח במיוחד את אליהו הנביא?
המשנה 4 מביאה מחלוקת בשביל מה יבוא אליהו הנביא. יש אומרים שהוא בא לתקן את השיבושים שקרו בייחוסי המשפחות במהלך הדורות. כגון משפחה שאמרו שהם בעלי פסול במשפחתם, הוא יעיד שבטעות העידו כך.
כמו שמצאנו 5 באמורא שמואל שחשבו שאימו זנתה והוא ממזר, מכיוון שאימו התעברה אחרי יותר משנה שאז שאביו יצא למסחרו בארץ אחרת. אבל האמת היתה אחרת. באותו היום באה גוייה אחת לאביו של שמואל וניסתה לפתות אותו, כמו אצל יוסף הצדיק. תמה אביו של שמואל: "מה זה שאת כ"כ חפצה ומנסה לבכשיל אותי דווקא עכשיו?". בסוף הודתה הגוייה והסבירה שהיא יודעת לקרוא בכוכבים, והיא ראתה שבאותו יום עתיד בן לצאת מאביו של שמואל שיהיה אדם גדול, ולכן היא רוצה שהבן הזה יצא ממנה. אמר אביו של שמואל: "אם יש באפשרותי היום לזכות באדם גדול, חס וחלילה שאבזבז את זרעי על גוייה טמאה!". אמר אביו של שמואל שם קדוש וע"י קבלה מעשית חזר לביתו בקפיצת הדרך, הזדקק לאשתו והיא התעברה. בית הדין באותו מקום חשב שאימו זינתה והלקה אותה. לימים כשגדל שמואל הראה לתלמידיו צלקת בראשו, ואמר להם שהוא זוכר שהרגיש בבטן את המלקות שאימו לקתה, וזה סימן מאותם המלקות.
מקרים כמו אלה יבוא אליהו לטהר, להעיד שהבנים שייכים לאבותם, ולא היתה חס ושלום זנות.
דעה נוספת היא שאליהו בא להשוות את המחלוקת בין החכמים. כיום יש הרבה דעות בהלכה, יש ספרדים ויש אשכנזים ויש תימנים, ואין לנו סנהדרין להכריע. כשיבוא אליהו הוא יכריע כמי ההלכה.
הדעה השלישית נוטה ביותר לפשט הפסוק והיא שאליהו יבוא להשכין שלום בין כולם, בין הדורות.
האבן-עזרא 6 מסביר, שאנחנו יודעים שבעקבתא דמשיחא יהיה מצב קשה של חוסר כבוד בין הדורות, כמו שהגמרא מספרת 7 :
"בעקבות משיחא חוצפא יסגא... נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים".
אם כן, בדור כזה שבו יש זלזול של הצעירים בהוריהם, בוודאי שצריך שליחות מיוחדת כדי להשיב את הלבבות ביניהם.
לצעירים יש עניינים משלהם. הם מלאי כוח ועוצמה ורוצים להפוך את העולם. הזקנים כבר שבעו מהפכות, ורוצים לתקן בנחת ובשלווה. לכן מדרך העולם שיש מחלוקת בין הצעירים למבוגרים. הצעירים חושבים שהזקנים לא מבינים את גודל הקלקול ומוכנים לפשרות במקומות שצריך להילחם, והזקנים חושבים שהצעירים מגזימים בלוחמנות שלהם, ושלא חייבים להיות בכל מקום "בעל מלחמות".
אליהו הנביא יגרום לצעירים ולזקנים לראות איך יש צדק בשני הצדדים, ושכולם יכולים ללמוד מהשני. הצעירים יקחו ישוב הדעת וחוכמה מהזקנים, והזקנים יקחו עוז וגבורה מהצעירים.
אנחנו מוצאים באליהו עוד מקום שבו הוא הביא שלום:
בזמנו של אליהו כידוע כל העם עבד עבודה זרה. אליהו גזר שלא ירד גשם שלוש שנים, ובסופם ביקש מאחאב מלך ישראל לכנס את כל העם להר הכרמל, ושם הוא אמר להם: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" 8 . עשו מעין תחרות. נביאי הבעל לקחו פר וניסו לגרום שתרד אש מהשמים, וכמובן לא הצליחו. אחר כך אליהו בונה מזבח ובו שנים עשר אבנים (רמז לכל שבטי ישראל שצריכים להתאחד שכם אחד לעבודת ה'), והוא שופך מים רבים על המזבח וסביבו, ואז מתפלל לה' שיוריד אש. וכך הוא אומר: "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי" 9 . למה צריך לכפול את המילה "ענני"?
אומר רש"י 10 שיש בזה שני פירושים.
פירוש אחד הוא על פי דברי חז"ל 11 , שה"ענני" השני הוא שלא יאמרו שמדובר במעשה כשפים.
כאן רואים את גודל הבחירה החופשית. גם אחרי שאדם רואה אש שיורדת מהשמיים הוא יכול להמשיך ולתרץ תירוצים לכפירתו, לומר שזה מעשה שדים ועוד המצאות כגון זה.
שמעתי מעשה עניין זה. כידוע בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור שמו ליד הגבולות בגולן שדות שלמים של מוקשים, כדי שלא יוכלו הסורים לחצות. והנה אחרי כן, ב"ה בנו יישובים במקום ואנשים החלו לטייל, והיה צורך לפנות את המוקשים, כדי שלא יזיקו ח"ו לאנשים. שלחו לשם חיילים מגדוד הנדסה שהחלו לפנות את המוקשים. אחרי שעבדו כמה שעות, התיישבו בצד השדה לאכול ארוחת צהריים. היו שם חייל דתי וחייל לא דתי, והם התווכחו ביניהם בענייני אמונה. אמר החייל הלא-דתי: "אם הייתי רואה נס בעיני, הייתי מאמין שיש אלוקים. לדוגמא, אם הייתי רואה עכשיו את הסלע מולנו מתרומם באוויר - הייתי מאמין". תוך כדי דיבור, התפוצץ אחד מהמוקשים מתחת לסלע והסלע כולו התרומם באויר לגובה כמה קומות. ישבו השניים המומים ולא יכלו לפצות את פיהם במשך כמה דקות, ואחר כך אמר החייל הלא-דתי: "הרי ראית שלא היה כאן נס, זה עניין טבעי שהתפוצץ מוקש".
רואים איפוא שתמיד אפשר לטעון תירוצים לכפור, אפילו אם רואים נס בעיניים. כמו שגם בני ישראל עשו את העגל אחרי מתן תורה. לכן היה אליהו הנביא צריך להתפלל על עניין זה, שה' יעיר את האמת בליבם, ויכירו באמיתות הבורא וניסיו, ולא יתרצו תירוצים ואמתלות כדי להמשיך לעבוד עבודה זרה.
הפירוש השני הוא על פי תרגום יונתן 12 "ענני" אחד הוא לעניין האש שתרד על הקרבן, ו"ענני" שני הוא לעניין המטר שירד.
מסבירים המפרשים שהיה צריך כאן תפילה מיוחדת כזו, מכיוון שידוע שהאש והמים הם שני ניגודים אחד לשני. המים מכבים את האש בשעה שנשפכים, ואז האש נכבית כשגוברים המים על האש. אבל אם ישימו סיר של מים על אש והאש תבעיר את המים, המים יכלו. אמר האש למים, כמו שאתם רוצים לכלות, כן גם אני האש יכול לכלות את המים ועל זה דרך. אבל כשה' רוצה הוא יכול להשלים ביניהם: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ" 13 , ה' יודע להשלים. כמו שבמצרים ה'הביא אש וברד יחד 14 , על פי הפסוק 15 "אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ" - כאשר הכל להשלים את דבר ה' יכולים להיות יחד האש והברד. כך ה' יכול להשלים בין אדם לחברו.
כיצד נעשה השלום?
כתוב בגמרא 16 : "אמר רבי חנן: שלוש שלומות הן: נהר, צפור וקדרה. נהר דכתיב 17 הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. צפור דכתיב 18 כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם. קדרה דכתיב 19 ה' תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ".
הבן איש חי מסביר שיש כאן שלושה סוגים של שלום:
הדרגה הנמוכה ביותר היא שלום של ציפורים - הציפורים מתלכדות ביחד ללהקה בכדי לנדוד מהארצות הקרות לארצות החמות, ובדרכן הן עפות יחד, כמו שאנחנו רואים לפעמים מעל ארץ ישראל להקות כאלה. אבל כאשר הציפורים מגיעות למחוז חפצן הן מתפזרות וכל אחת הולכות למקומה. נמצא שאין כאן שלום אלא לשעה לשם מטרה מסויימת, שלום של אינטרסים.
לעומת זאת - השלום של הנהר הוא השלום בין כל טיפות המים שמתלכדות יחד כדי להגיע אל הים, "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" 20 , אבל בים כל טיפה הולכת לכיוון אחר. בכל זאת זה שלום גדול יותר משלום הציפורים, כיוון שבשלום של הציפורים כל אחת נמצאת בגופה, רק שהם הולכים יחד. אבל בשלום של הנהר, בזמן השלום כל הטיפות נהיות לגוף אחד.
מעל כולם נמצא השלום של הקדירה. יש בזה שני פירושים: פירוש אחד הוא שהקדירה עושה שלום בין האש שתחתיה למים שמעליה. כמו שאמרנו קודם - האש והמים הם אוייבים זה לזה, ואף על פי כן, כאשר יש קדירה שמתווכת ביניהם נהיה שלום, ולא די שאינן מכלות זו את זו אלא שהאש משביחה את המים.
פירוש שני הוא שהקדירה עושה שלום בין כל מרכיביה. כמו בחמין של שבת, שמים בתוך הסיר אורז, בשר, ירקות ותבלינים - והקדירה עושה בין כולם שלום. לא די בכך שאינם מתנגדים זה לזה, אלא שכל אחד נותן מטעמו בתוך השני, ויחד נוצר תבשיל חדש מיוחד.
בשלום של הציפורים ושל הנהר היו דברים ממין אחד שהתאחדו ביניהם, אבל השלום של הקדירה הוא בין מינים שונים, ואפילו הפכים, שמתחברים. וכאשר קורה דבר כזה נוצר דבר חדש מיוחד ומעולה יותר.
אנו מצפים ומייחלים לבואו של אליהו הנביא להשכין שלום אמת. אליהו יכול להשכין שלום גם בין דברים שנראים כמו הפכים גמורים, כמו אש ומים, וודאי שהוא יצליח להשכין שלום בין הדעות השונות אצל החכמים ובין הדורות השונים, האבות והבנים. והשלום הזה יהיה לא רק להסיר את המחלוקת, ולא רק שלום זמני, אלא שלום שיצור לנו "תבשיל חדש" - כל אחד ישפיע מטובו על השני וביחד יווצר דבר מיוחד חדש, ימות המשיח.
נסיים בבקשה שאומרים האשכנזים בברכת המזון 21 :
"הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, ויבשר לנו בשורות טובות, ישועות ונחמות".
לקום מהתחתית של התחתית
איך נראית נקמה יהודית?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה המשמעות הנחת תפילין?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
איך ללמוד גמרא?
סדרת החינוך של הטבע!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור
רבנים שונים | אייר תשפ"ה
מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר
שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
ארץ נחלתנו
מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
