פרק ל"ה חלק ב' | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
נצח ישראל למהר"ל

קטגוריה משנית

6556

4 דק' קריאה

מלכות בית דוד נקראת סוכה מפני שהיא מלכות אלוקית
וּבֵאוּר דְּבָרִים אֵלּוּ, דַּע שֶׁנִּקְרָא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד סֻכָּה. כִּי כָּל מַלְכוּת נִקְרָא בַּיִת, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא, ב): וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים (שמות א, כא), בָּתֵּי כְהֻנָּה וּמַלְכוּת, לְפִי שֶׁהַדָּבָר שֶׁהוּא מְצִיאוּת חָזָק בָּעוֹלָם נִקְרָא בַּיִת, שֶׁהוּא בִּנְיָן קָבוּעַ. וְכֵן הַמַּלְכוּת נִקְרָא בַּיִת, מִפְּנֵי הַחֹזֶק וְהַקְּבִיעוּת שֶׁיֵּשׁ לַמַּלְכוּת. וּכְמוֹ הַכְּהֻנָּה נִקְרָא בַּיִת מִפְּנֵי חֹזֶק הַכְּהֻנָּה, שֶׁאֵין לוֹ הֲסָרָה לְעוֹלָם. וּלְפִיכָךְ קָרָא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד סֻכָּה, לְפִי שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד הוּא מַלְכוּת אֱלֹקִי, לֹא כְּמוֹ שְׁאָר מַלְכוּת שֶׁהוּא חֹל. וּלְפִיכָךְ לֹא קָרְאוּ אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁהוּא בִּנְיָן קָבוּעַ, כְּמוֹ הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים שֶׁהֵם בָּעוֹלָם קְבוּעִים. אֲבָל הַדְּבָרִים הָאֱלֹקִיִּים אֵינָם בָּעוֹלָם הַזֶּה קְבוּעִים, רַק הֵם אַרְעַי, כְּמוֹ הַסֻּכָּה שֶׁהִיא אַרְעַי. וּלְפִיכָךְ 1 קָיְמָא לָן סֻכָּה דִּירַת אַרְעַי בָּעִינַן, מִפְּנֵי שֶׁהַסֻּכָּה מִצְוָה אֱלֹקִית, רְאוּיָה שֶׁתִּהְיֶה הַדִּירָה שֶׁבָּהּ אַרְעַי וְלֹא קֶבַע. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת (עמוס ט, יא).

מלכות בית דוד נקראת סוכה שאף בנפילתה שמה עליה
וְעוֹד, הַבַּיִת כַּאֲשֶׁר נוֹפֵל, נִתְבַּטֵּל עִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לוֹ, וְאִם חוֹזֵר לִבְנוֹת, הוּא בַּיִת חָדָשׁ. וְלֹא נִקְרָא שֶׁהֵקִים בַּיִת נוֹפֵל, שֶׁכְּבָר נִתְבַּטֵּל, רַק כְּאִלּוּ בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ מִתְּחִלָּה. אֲבָל הַסֻּכָּה, שֶׁאֵינוֹ בַּיִת שֶׁהוּא בִּנְיָן גָּמוּר וְקָבוּעַ, וּבְקַלּוּת הוּא חוֹזֵר וּמַעֲמִידוֹ, לְכָךְ אִם נָפַל שַׁיָּךְ בּוֹ הֲקָמָה, 2 וְהוּא חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן בְּקַלּוּת. וְכֵן מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁהוּא עוֹמֵד לַהֲקָמָה אַחַר נְפִילַת הַמַּלְכוּת, נִקְרָא הַמַּלְכוּת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת. וְאַף בִּשְׁעַת נְפִילָתָהּ יֵשׁ עָלֶיהָ שֵׁם סֻכָּה, כֵּיוָן שֶׁהַסֻּכָּה עוֹמֶדֶת לְהָקִים אוֹתָהּ, וְקָרוֹב מְאֹד הוּא לַהֲקִימוֹ בְּקַלּוּת.
________________________________

נצח ישראל למהר"ל (120)

בשביל הנשמה

127 - פרק ל"ה חלק א'

128 - פרק ל"ה חלק ב'

129 - פרק ל"ה חלק ג'

טען עוד

ביאור הדברים, עליך לדעת שמלכות בן דוד נקראת סוכה, לעומת כל מלכות אחרת הנקראת בית, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק: ויעש להם בתים, שאלו בתי כהונה ומלכות. דבר קבוע, יציב ומרכזי במציאות העולם הזה נקרא בית, שהוא בנין קבע. לכן המלכות נקראת בית, מפני חוזקה וקביעותה. גם הכהונה נקראת בית מפני קביעות הכהונה, שכן הכהונה לא סרה לעולם מהכהן ומבניו אחריו. מטעם זה נקראה מלכות בית דוד סוכה, כי היא שונה משאר המלכויות, בהיותה מלכות אלוקית, ושאר המלכויות הן מלכויות חולין, לכן מלכות בית דוד לא קרויה בשם בית, שהוא בנין קבוע, לפי שהדברים הטבעיים קבועים בעולם הזה, ואילו הדברים האלוקיים ארעיים בו, כמו הסוכה שהיא בנין ארעי. 1 וכך היא ההלכה, שסוכה צריכה להיות בנין ארעי, מפני שהיא מצוה אלוקית, ראויה שתהיה ארעי ולא קבע. וכן אמר הנביא: ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת.
הסבר נוסף מדוע נקראת מלכות דוד סוכה. כאשר בית נופל, מתבטל קיומו, ואף אם הבית נבנה מחדש, אין זה אותו הבית אלא בית חדש, ולא נאמר עליו שהקים את הבית הישן, אלא שבנה בית חדש. הסוכה, שאינה בנין של קבע, ובקלות חוזרים ומקימים אותה אם נפלה, 2 שייך לומר עליה שהוקמה שוב הסוכה שהייתה. כך הוא ביחס למלכות בית דוד, שהיא מלכות העומדת להיות מוקמת שוב לאחר נפילתה, לכן נקראת המלכות סוכת דוד הנופלת, שגם בשעה שהיא נפולה שם סוכה עליה, שהרי עומדת להיות מוקמת מחדש, וקל להקימה.

ביאורים
מלכות נקראת בית. כך לומד המהר"ל מהעובדה שחז"ל הסבירו כי ה'בתים' שזכו להם המיילדות במצרים, הם בתי כהונה ומלכות. הבית מסמל חוזק, יציבות וקביעות, ולכן מובן מדוע כינו בו את המלכות. לפי זה יש לשאול מדוע דווקא מלכות בית דוד, שהיא המלכות המרכזית בעם ישראל והיא זו שעתידה לשוב ולהנהיג את עם ישראל לעתיד לבוא בביאת המשיח, נקראת בשם 'סוכה' המהווה בניין עראי וחלש, ולא כפי שהיינו מצפים שתקרא – 'בית'?
עם כל חוזקו של העולם הזה, אסור שנשכח שהעולם הזה הוא עולם גשמי, וממילא הוא מוגבל וכלה. ישנם דברים רבים שבשבילנו הם חזקים וקבועים, ועם זה ברבות השנים אנו מגלים עד כמה הם ארעיים וזמניים. מנהיגים חזקים, שנדמה היה כאילו אין מי שיכול לעמוד מולם, הובסו או מתו, בתים ובניינים חזקים נהרסו או התיישנו וחרבו וכדומה. לעומת זאת, דווקא דבר שיש לו בסיס רוחני איתן, בסיס שאינו משועבד לעולם הזה המוגבל, יוכל להתקיים לאורך זמן.
מלכות בית דוד הינה מלכות מיוחדת אותה יצר הקב"ה. מלכות זו שזכתה לרומם את העולם כולו ולקרבו אל הבורא, מלכות שזכתה לבנות את בית המקדש, ותזכה שמצאצאיה יקום מלך המשיח, חייבת להיות מלכות שאינה 'בניין' גשמי רגיל, שעניינו לסדר את ענייני הממלכה, אלא זו מלכות עליונה ומרוממת, שאינה מוגבלת ומצומצמת לעולם הזה, ובשל גודל קדושתה מתאים לה השם סוכה, שהיא ארעית בעולם הזה. לעומת זאת בנין הוא דבר קבוע בעולם הזה עד כדי כך שהוא מחובר לקרקע. מסיבה זו למרות שהיו תקופות של נפילה למלכות בית דוד, תקופות של גלות שבה השלטון נלקח מהם, עדיין לא מדובר על חורבן וביטול המלכות. נפילתה היא ארעית מאחר שהיא רוחנית, ודומה היא לסוכה שאדם מקפלה ושומרה לבנייה הבאה, ולא כמו בית שבנפילתו הוא חרב באופן סופי וקבוע.

הרחבות
* קביעות הכהונה
וּכְמוֹ הַכְּהֻנָּה נִקְרָא בַּיִת מִפְּנֵי חֹזֶק הַכְּהֻנָּה, שֶׁאֵין לוֹ הֲסָרָה לְעוֹלָם. במקום אחר מסביר המהר"ל מדוע לעולם עוברת הכהונה מדור לדור ואילו התורה והמלכות לא בהכרח עוברות מאב לבנו: "כי הכהונה היא מעלת הגוף, שהרי הכהן נולד בקדושה, והכהונה תלויה בטיפה שנולד מן הכהן. וזה ההפרש שיש בין כתר כהונה לכתר מלכות... כי כתר כהונה היא קדושת הגוף ולפיכך הנולד מן הגוף הוא גם כן קדוש... ולא כן המלך כי אפשר שאין בנו מלך, ומכל שכן אצל התורה שאין בנו של תלמיד חכם בודאי בעל תורה, וזה האב שיש לו המעלה הזאת אינו נותן לבנו (לא) הנפש ולא השכל, אבל הגוף הוא מן האב" [דרך חיים ד, יד].
הכהונה עוברת מדור לדור כיוון שהיא קדושה הטמונה בגוף. לעומתה, המלכות והתורה, שהן קניינים נפשיים ותלויים בעבודתו של האדם ובכשרונו, אינן עוברות מדור לדור. ניתן להשוות זאת להבדל שבין היהודי לבין הגוי. ביהודי טמונה נשמה מיוחדת המבדילה אותו מהגוי. זהו הבדל שאינו תלוי במעשים אלא בשייכות המשפחתית. זו גם הסיבה שהכהנים עובדים בבית המקדש. תכליתו של המקדש הוא להשרות את השכינה בתוך העולם הזה, להאיר את הקודש בתוך החומר. תכונתם המיוחדת של הכהנים היא קדושה מיוחדת זו הטמונה בגופם, ומתאימה במדויק לעבודתם במקדש.

לעילוי נשמת ר' שמריהו בן ר' מרדכי ז"ל
להצלחת טליה חמדה בת אליהו חיים הי"ו