אמונה חלק ז' | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
חשיבות לימוד האמונה

קטגוריה משנית

439

3 דק' קריאה

ביאורים- אלוקים- מציאות עצמית
התחלנו להתבונן אתמול בחיפושו של אברהם אחר האמונה, וראינו שבתחילת חיפושו הוא שיער שאלוקים הוא האדמה שנותנת מחיה ליצורים שעליה. כעת נתבונן בהמשכו של המדרש:
"...כיוון שראה שהיא צריכה לגשמים, ואלמלא שמים נפתחים ומורידים גשמים לא היתה מצמחת כלום, חזר ואמר: 'אין ראוי להשתחוות אלא לשמים'. חזר וראה את השמש, שהיא מאירה לעולם, והיא המגדלת צמחים. אמר: 'אין ראוי לעבוד ולהשתחוות אלא לה'" .
כאן אנחנו מגלים את המשך חיפוש האמת של אברהם. אברהם גילה שלא ייתכן שהארץ היא האלוה כיוון שאם לא היו גשמים היא לא הייתה מצמיחה כלום. מתוך בירורו של אברהם וטעויותיו במהלך הבירור אנחנו הולכים ומגלים יותר ויותר מה אנחנו יכולים לקלוט מתוך המציאות האלוקית. המציאות האלוקית היא ודאי דבר שקיים לעצמו ואינו זקוק לשום עזרה מבחוץ, וממילא ודאי שהיא איננה האדמה.
כעת עמדו בפני אברהם שתי אפשרויות להבין מיהו אלוקים: השמים – שהם אלו המורידים את הגשמים, או השמש – שבקרני אורה מאירה לעולם ומסייעת בגידול הצמחים. השמים והשמש לכאורה אינם זקוקים לשום עזרה מבחוץ והם פועלים לעצמם ולכן הם עשויים להיות אלוקים! נתבונן מחר בטעות העומדת ביסודה של הנחה זו.

הלכה- איסור עשיית מלאכה בערב שבת
אסרו חכמים לעשות מלאכה מזמן מנחה קטנה, כלומר בשעתיים וחצי (הזמניות) שלפני שקיעת החמה. וכל העושה מלאכה בשעתיים וחצי שלפני שבת, מובטח לו שלא יראה ממנה סימן ברכה.
מותר לעשות מלאכה ארעית כגון לכתוב מכתבים, לסכם עבודות, להשקות את הגינה או לבצע בה עבודה קלה. אפילו אם באופן ארעי יקבל עבור זה שכר – מותר, שהואיל ואלו עבודות ארעיות, אין חשש שבעטיין יבטל את ההכנות לשבת. אבל לבצע עבודה קבועה בשכר אסור, וכן אסור לבצע עבודה גדולה בגינה או להקליד עבודות באותן שעות או לכתוב סת"ם.
אם ניכר שאותה עבודה נעשית לצורך שבת, למשל לספר אנשים או לבצע הסעות – מותר.
ובשני מקרים נוספים הקלו: א) עני שאין לו לצרכי שבת ב) מלאכה שנועדה למנוע נזק.
מסחר, לדעת הרבה פוסקים, אינו נכלל באיסור, אך יש לסגור את החנות לפחות חצי שעה לפני כניסת השבת.

דברים שבלב- לרעות אמונה
לקחנו את הגיטרות, כמה סיגריות, ויצאנו ליער להתחבר עם אבא שבשמים. היה פגז. אחרי כמה שאכטות טובות התחילה לזרום המוזה. צעקנו שם מכל הלב, שרנו שירי נשמה והדלקנו נרות. אבל אז מנחם נזכר פתאום שעוד מעט ערב ולא הנחנו בכלל תפילין היום. אז אמרתי לו: "מנחם, עזוב, בקטנה, אנחנו באמצע שיחה בינלאומית ישירה לשמים ואתה מדבר אתי על תפילין?! אבא ירחם עלינו, הוא רואה שאנחנו מתאמצים". הוא הסכים והמשכנו לשיר ולרקוד. היה פשוט מדהים. אני לא זוכר התעלות כזאת כבר מזמן...
כל עדר צריך רועה. הרועה מוביל את העדר שלו ושומר עליו. למדנו על כוח האמונה ועל טבעיותו בנפש. אבל כמו כל כוח גדול – גם הוא צריך ניתוב. דוד המלך אומר בתהילים: "בטח בה' ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה ", כלומר, גם האמונה צריכה רועה! מה הכוונה?
אמונה בלתי מעובדת היא כמו תאווה בלתי מנותבת. ההשתוקקות לקרבת אלוקים עלולה להוביל אותנו למעשים בעייתיים מאוד, מעשים שהם רחוקים מלהיות רצון ה'. כך, מסביר הרמב"ם, נולדו חלק מהעבודות הזרות שקיימות בעולם.
שאיפת הדבקות בה' מחייבת הקשבה אמתית לרצון ה'. דווקא בזמן כמו שלנו, שבו מתחילות להתעורר משיכות רוחניות חופשיות 'ניו – אייג'יות' לעבודת ה' בלי חוקים ובלי הגבלות, צריך לזכור יסוד חשוב שמלמד אותנו ר' יהודה הלוי.
בפתיחת ספרו 'הכוזרי' הוא מספר על מלך. למלך, שהיה אדוק בדתו, נגלה בחלום מלאך, שאמר לו:"כוונתך רצויה בעיני האלוה, אך מעשך אינו רצוי" . לאחר שחלום זה חזר כמה פעמים יצא המלך למסע רוחני עד שפגש ביהדות.
ה' התגלה במעמד הר סיני לעיני כל ישראל . המעמד הזה חקק בנו לדורות את ההתגלות האלוקית, ודאות האמונה. אך גם הציב יחד עם זה גבול ברור: לא כל מעשה הוא רצוי! יש כוונה – תחושת אמונה, אך יש גם ציווי – מצוות עשה ולא תעשה. כוונה בלבד איננה מספיקה . לכן רצה ר' יהודה הלוי להדגיש זאת כבר בפתיחת הספר. ללמד אותנו שהציווי האלוקי מעניק את הדיוק והסדר שדרכם באה האמונה לידי ביטוי נכון ואמתי.
"וטהר לבנו לעבדך באמת".