בית המדרש

  • מדורים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב דוד חיים שלוש

3 דק' קריאה
השבוע, נפלה עטרת ראשה של עירנו נתניה בפטירתו של המרא דאתרא הגאון הרב דוד חיים שלוש זצ"ל, שכיהן ברבנות עירנו עשרות שנים. גדול היה הרב בתורה, בחסד, במידת האמת, במעשים טובים ובהנהגת הציבור, וודאי יסופר בכך עוד רבות, אך לצערי איני זכאי להיות מאלו המתארים מעלות גדולות אלו.
הגעתי לעיר, כשהרב היה כבר זקן מופלג, וזכיתי להקביל פניו מספר פעמים, אך לצערי לא זכיתי להיות מתלמידיו ומאלה שזכו לספוג רבות מתורתו וממעשיו הטובים. זכה הרב והעמיד תלמידים רבים, אך מטבע הדברים, בעיר גדולה לאלוקים כנתניה (וכך גם בשאר הערים הגדולות), דומה אני לרוב תושבי העיר – מתבשמים ומקבלים לעיתים מעט מתורתו של רב העיר, אך את עיקר תורתנו לומדים מהספרים או מקבלים מרבני בתי המדרש והקהילות איתם אנו נפגשים בחיי היום – יום.
במבט ראשון, אומרים אנשים רבים, שאינם מאנשי קהילתו של הרב – פטירת רב העיר לא כל כך נוגעת אלי. אולם לעניות דעתי, שבר גדול הושברנו בפטירת רב העיר הרב שלוש זצ"ל, והעניין נוגע לכל אחד מאיתנו.
כבר מצינו בהלכה (שו"ע יו"ד שדמ, יח) – "חכם שמת -- בית מדרשו בטל, שסופדין אותו כל שבעה. אבל שאר מדרשות עוסקין בתורה... אב בית דין שמת -- כל מדרשות שבעיר בטלין. והרגילין להתפלל בבית הכנסת משנים מקומם..."
מבחינה הלכתית טהורה, אפשר לדון בשאלה – האם מרא דאתרא של עיר גדולה בימינו דומה לאב בית הדין של ימי חז"ל, וכבר דנו הפוסקים בשאלות אלו ודומיהן. אך גם אם אין דמיון וחיוב מוחלט, הרי יש כאן אמירה שמפני כבודו של תלמיד חכם, שהשפעתו היא על כל העיר, מבטלים את בתי המדרש, וכבר מצינו שבמצבים מסוימים כבוד תורה עדיף מלימוד תורה.
זכורני, בעת שלמדתי בישיבת מרכז הרב, נפטר רב השכונה בה שכנה הישיבה. בשכונה זו התגוררו רבים מגדולי הדור, וכמעט לכל תלמידי הישיבה לא היה קשר לרב השכונה, וגם כשהיו שאלות הלכתיות שאלו את ראשי הישיבה – גדולי הדור. כשעמדה להתחיל הלוויית רב השכונה, המה בית המדרש מתלמידים השוקדים בתורה, ואיש לא חשב ללכת להלוויה.
והנה, בא שליחו של ראש הישיבה מרן הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל, דפק על הבימה ואמר – 'בהוראת ראש הישיבה, כל תלמידי הישיבה חייבים ללכת להלוויית רב השכונה'. כמובן, שכולם שמעו לדבריו. בשבילי היה זה שיעור גדול בכבוד תלמידי חכמים בכלל, ומרא דאתרא בפרט.
פטירת רב העיר נוגעת בכולנו, ובפרט רב עיר כמו"ר הרב שלוש זצ"ל. ראשית – הפסיקות הכלליות של העיר בכשרות, עירובין, נישואין, מקוואות ועוד מתנהלים על פיו. משעה שקיבלנו אותו לרב, תורתו נוגעת בנו, וחסרונה מורגש אצלנו.
ועוד – תלמיד חכם גדול וצדיק כרב, השרוי בקרבנו, הרי תורתו ורוחניותו מתפשטים במעגלים גלויים ונסתרים על פני העיר, מגינה ומרוממת את עירנו בכלל וכל אחד מאיתנו בפרט. מצינו – "הזהרו בזקן ששכח תלמודו, שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון". תלמיד חכם ששכח תלמודו לא יכול ללמד תורה, אך קדושתו נותרת והוא מקרין ומשפיע. מכאן למדים, שעצם מציאותו של תלמיד חכם היא חשובה גם לי השפעתו הגלויה. קל וחומר שהדברים נכונים אצל הרב שלוש זצ"ל, שזכר תלמודו, ועד ימיו האחרונים, המשיך להפיץ ולהשפיע תורה, וודאי הקרנתו נגעה לכולנו גם אם לא תמיד פגשנו אותה באופן ישיר.
ועוד – הרב שלוש זצ"ל היה מראשוני מפיצי ומקימי התורה בנתניה. הרב 'שכב על הגדר' בשביל כולנו. ממנו יתד וממנו פינה לתורה, תפילה ומוסדות תורה בעיר נתניה. גם תלמידי החכמים שהגיעו אחריו, והקימו בנתניה מקומות תורה, הכול זה מכוחו. ובפרט, שהרב השאיר כאן לברכה גדולה את בניו, צאצאיו ותלמידיו שליט"א, ומוסדות תורה וחינוך חשובים, הפועלים בעירנו גדולות ונצורות, וודאי התורה בעירנו היא מכוחו וכוח כוחו.
וודאי כל מי שלבו ער, מרגיש ואוהב תורה בנתניה, חש בשבר ובחיסרון הגדול עם הסתלקות רבנו זצ"ל. כעת, נתבעים כולנו לקחת מקצות דרכיו של הרב ולהמשיכם הלאה. נתנחם בעז"ה בהמשך מפעלו הגדול – תוספת תורה, חסד וחינוך יהודי בנתניה, ובזה – 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'. אמן.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il