בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • גבורות השם
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
4 דק' קריאה
בבריאת העולם הפשוט קודם למורכב
וּבְפֶרֶק ד' דִּנְדָרִים (לט, ב): תַּנְיָא: שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה וּתְשׁוּבָה וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם וְכִסֵּא הַכָּבוֹד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. תְּשׁוּבָה, דִּכְתִיב (תהילים צ, ב-ג): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו'. גַּן עֵדֶן, דִּכְתִיב (בראשית ב, ח): וַיִּטַּע ה' גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם. גֵּיהִנֹּם, דִּכְתִיב (ישעיהו ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה. כִּסֵּא הַכָּבוֹד, דִּכְתִיב (תהילים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב (ירמיהו יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, דִּכְתִיב (תהילים עב, יז): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יוֹדְעֵי מַצְפּוּנֵי הַחָכְמָה, כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ עַל עִנְיַן הָעוֹלָם הַזֶּה אָמְרוּ: מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ הַרְכָּבָה וְחִבּוּר מִדְּבָרִים 1 מְחֻלָּפִים, וְהָעוֹלָם מֻרְכָּב מֵהֶם, וְהַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, אִם כֵּן יֵשׁ דְּבָרִים יֹאמַר עֲלֵיהֶם שֶׁנִּבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הַמֻּרְכָּב, וְהֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים. וְאֵין לוֹמַר שֶׁאֵין הַרְכָּבָה רַק בְּאוֹתָן הַמֻּרְכָּבִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, אֲבָל הַשָּׁמַיִם וְאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת פְּשׁוּטִים אֵין בָּהֶם הַרְכָּבָה, זֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי 2 הַגֶּשֶׁם יֵשׁ בּוֹ הַרְכָּבָה, שֶׁהֲרֵי כָּל גֶּשֶׁם מִתְחַלֵּק לַחֲלָקִים, וְאִם כֵּן כָּל גֶּשֶׁם מֻרְכָּב מִן הַחֲלָקִים. וְגֶדֶר הַגֶּשֶׁם הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת: הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְהַגֹּבַהּ, וְאֵלּוּ הֵם גֶּדֶר הַגֶּשֶׁם. וְאִם כֵּן הַגֶּשֶׁם יֵשׁ לוֹ הַרְכָּבָה מֵאֵלּוּ הָרְחָקִים, שֶׁהֵם: הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְהַגֹּבַהּ. וְכַאֲשֶׁר הִפְלִיגוּ חֲכָמִים עוֹד בְּחָכְמָה עַל צוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה, מָצְאוּ כִּי הַמֻּרְכָּב הָאַחֲרוֹן הוּא הָאָדָם, וְקֹדֶם לוֹ מֻרְכָּב הַבַּעַל חַיִּים, וְקֹדֶם לוֹ מֻרְכָּב הַצְּמָחִים, וְקֹדֶם לוֹ מֻרְכָּב הַדּוֹמֵם, וְקֹדֶם לוֹ הַגֶּשֶׁם הַפָּשׁוּט הַנֶּאֱמָר עַל הַהֶרְחֵקִים בִּלְבַד, וְזֶהוּ הַתְחָלַת הָעוֹלָם. כִּי כָּל שֶׁבָּעוֹלָם הוּא גַּשְׁמִי.
____________________________
בפרק רביעי של מסכת נדרים אמרו: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן: תורה ותשובה וגן עדן וגיהינום כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח. תורה, דכתיב: ה' קנני ראשית דרכו, קדם מפעליו מאז. תשובה, דכתיב: בטרם הרים יולדו, ותחולל ארץ ותבל... תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. גן עדן, דכתיב: ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם. גיהינום, דכתיב: כי ערוך מאתמול תפתה. כסא הכבוד, דכתיב: נכון כסאך מאז. בית המקדש, דכתיב: כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. שמו של משיח, דכתיב: לפני שמש ינון שמו. ביאור דבריהם: חז"ל בהיותם יודעי צפונות החכמה, כאשר הבינו את עניין העולם הזה אמרו, שמכיון שבעולם יש דברים שהם מורכבים ומחוברים מדברים 1 שונים, והעולם מורכב מאותם הדברים, וברור שהדבר הפשוט שאינו מורכב קודם למורכב, אם כן יש דברים שאפשר לומר עליהם שנבראו קודם שנברא העולם. כוונתם שהדברים הפשוטים קדמו לעולם הבנוי מדברים מורכבים. ואין לומר שהמורכבים הם רק דברים המורכבים מארבעת היסודות, ואילו השמים וארבעת היסודות הם יסודות פשוטים בלתי מורכבים. דבר זה אינו נכון, שהרי כל 2 דבר גשמי יש בו מורכבות, שהרי הוא מתחלק לחלקים, אם כן הוא מורכב. הדבר המגדיר דבר גשמי אלו מימדים של אורך, רוחב וגובה. אם כן כל דבר גשמי מורכב מהמידות הללו של אורך, רוחב וגובה ואין הוא פשוט. כאשר עיינו חכמים בעניני העולם הזה מצאו, שהמורכב האחרון בבריאה הוא האדם, וקדמו לו בעלי החיים, ולהם קדמו הצמחים, וקדם לצמחים הדומם. וקודם לדומם היה הגשם הפשוט, הנאמר על המימדים: אורך, רוחב, גובה, וזה התחלת העולם. כי כל דבר הנמצא בעולם הוא גשמי.


ביאורים
לאחר שעסקנו בצורך שיהיה מקום למקדש, ושמקום זה נמצא במערב, מביא המהר"ל גמרא המציינת שבעה דברים שקדמו לעולם שאחד מהם הוא בית המקדש, וכפי שנראה בהמשך הפרק – אף בגמרא המקדש הוא כנגד צד מערב. דברי הגמרא מרוממים אותנו אל עולם רוחני שעומד ביסודו של העולם, שאחד ממרכיביו הוא קדושתו של בית המקדש. בכך מסביר המהר"ל את רוממותו של בית המקדש, שאף שהוא נמצא בעולם החומרי, קדושתו מגיעה מעולם רוחני נעלה.

מה המשמעות לכך שמשהו קדם לעולם? כדי להבין זאת, צריך להבין קודם את עולמנו: בעולם הגשמי כל דבר מורכב מכמה דברים. הדברים שמהם מורכב כל דבר – קדמו לדבר עצמו, כי קודם היו החלקים ואז הרכיבו מהם את הדבר. כאשר מתבוננים ברכיבים שמהם העולם מורכב, מגיעים לדבר שאינו מורכב – דבר פשוט . הדבר הפשוט אינו יכול להיות גשמי, מפני שכל דבר גשמי מורכב משלושה מֵמדים: אורך, רוחב וגובה.
לפי זה אמרו חכמים שיש בעולם ארבע מדרגות של ברואים – דומם, צומח, חי, מדבר (אדם) – וכל אחד מהם מורכב מהדרגה הקודמת לו. האדם מורכב מבעל חיים בתוספת שכל. בעל החיים מורכב מצומח בתוספת נפש. הצומח מורכב מדומם בתוספת כוח צמיחה. גם הדומם מורכב מ'עצם הגשם' כלומר, יש בו את שלושת הממדים, ולכל דומם יש את המיוחדות הפרטית שלו. מֵמדים אלו הם 'הגשם הפשוט' – כלומר, הרכיב הכי פחות מורכב שקיים בעולם הגשמי, שממנו מורכבים כל הדברים הגשמיים (גם 'הגשם הפשוט' עצמו מורכב משלושה מֵמדים ולא אחד, כך שהוא אינו פשוט לגמרי).
כשחכמינו עוסקים במה שקדם לעולם, הם מתכוונים לרכיבים רוחניים לחלוטין, שמהם מורכב העולם הגשמי. העולם הגשמי הוא הרכבה של יסודות רוחניים. היסודות הרוחניים עצמם כבר אינם גשמיים, ואם-כן הם 'קודמים' לעולם הגשמי.

הרחבות
 מעלת האדם על פי עבודתו
וְהַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב. המהר"ל מסביר שדברים שאינם מורכבים קדמו בבריאה ובחשיבות לדברים המורכבים. הגמרא דנה מדוע האדם נברא אחרון: "דבר אחר: שאם תזוח דעתו עליו אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית" [סנהדרין לח.]. מסביר המהר"ל, שהאדם מורכב יותר משאר בעלי החיים בכך שיש בו גוף ושכל: "כי האדם הוא יותר מורכב משאר בעלי חיים, כי שאר בעלי חיים כאלו היה הכל חומר, אבל האדם שיש בו דעת וחכמה הוא מורכב משניהם מגוף ושכל, והפשוט הוא קודם למורכב. ולכך אומרים לו יתוש קדמך, לפי שהיתוש הוא פשוט... והפשוט הוא ראשון למורכב". ממשיך המהר"ל ומסביר שמעלתם של בעלי החיים על האדם (בכך שהם פשוטים), אינה ביחס למי שעוסק בתורה ובמצוות, משום שבכך הוא דבק במעלה הרוחנית ונעשה פשוט אף יותר מהמלאכים: "כי דברינו כאשר אין האדם קונה על ידי התורה ומצוות מעלה עליונה נבדלת, והוא רוצה רק לסמוך על מה שיש בו השכל האנושי... אבל אם הוא בעל תורה ומצוות, אז קונה האדם לגמרי מעלה נבדלת אלוהית, והוא נבדל מן החומרי לגמרי והוא יותר קודם אף מן המלאכים... ולפיכך אם בא להתגאות מצד עצמו אומרים לו יתוש קדמך, אבל כאשר יש לו תורה ומצוות הוא קודם אף למלאכים ויש לו פשיטות יותר, והבן דברים אלו" [חידושי אגדות שם].
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il