בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • גבורות השם
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
5 דק' קריאה
בית המקדש כנגד המערב
וְכֵן מַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁנִּבְרָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, זֶהוּ מִצַּד הַמַּעֲרָב. כִּי הַמַּעֲרָב נִקְרָא: אָחוֹר, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא אָחוֹר הוּא הַשְׁלָמָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה. וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא הַשְׁלָמָה, שֶׁהוּא מַשְׁלִים הָעוֹלָם, וְהִיא הַשְׁלָמָה פְּשׁוּטָה. שֶׁהַמַּעֲרָב הוּא הַשְׁלָמָה אֲבָל הוּא בִּלְתִּי פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, שֶׁצַּד הַמַּעֲרָב בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַמֻּרְכָּב מִכָּל צְדָדִין אֵינוֹ פָּשׁוּט. אֲבָל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא נִבְדָּל בְּעַצְמוֹ, כִּי מַעֲלַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, רַק קְדֻשָּׁתוֹ הָאֱלֹהִית שֶׁדָּבֵק בַּמִּקְדָּשׁ. וְדָבָר זֶה נִבְרָא קֹדֶם 1 שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁבְּרִיאַת הַפָּשׁוּט קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר.

שמו של משיח כנגד הלמטה
וְכֵן מַה שֶּׁאָמַר שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, רָצָה לוֹמַר עֶצֶם מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ מַה שֶּׁהוּא מְיֻחָד מִבֵּין שְׁאָר הַנִּבְרָאִים, מַעֲלָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ נִקְרָא שְׁמוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא מוֹרֶה עַל דָּבָר הַמְיֻחָד בּוֹ מִבֵּין שְׁאָר הַנִּמְצָאִים. וּלְפִיכָךְ אַף כִּי הַמָּשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ לֹא נִבְרָא קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אֲבָל שְׁמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא מְיֻחָד בּוֹ, נִבְרָא קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁגָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַל הַמַּעֲלָה שֶׁלּוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, וּגְזֵרָתוֹ יִתְבָּרַךְ 2 הִיא הַבְּרִיאָה בְּעַצְמוֹ. וְדָבָר זֶה הוּא כְּנֶגֶד צַד הַמַּטָּה, כִּי צַד הַמַּטָּה בִּבְחִינָה מָה הוּא עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁהָעֶלְיוֹן אֵין דָּבָר עָלָיו כָּךְ אֵין דָּבָר עַל הַמַּטָּה, וְדָבָר זֶה יָדוּעַ מֵעִנְיַן הַמַּטָּה. וְנִמְצָא כִּי הַמַּטָּה מִצַּד זֶה הוּא עֶלְיוֹן, כִּי אֵין דָּבָר עָלָיו, וְהוּא כְּנֶגֶד שְׁמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁאֵין עָלָיו מֶמְשָׁלָה, דִּכְתִיב (ישעיהו נב, יג): וְיָרוּם וְגָבַהּ וְנִשָּׂא. וּלְפִיכָךְ הַמַּטָּה הוּא רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצַּד הַמַּטָּה אֵין קוֹדֵם לוֹ. וְנִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּרֵאשִׁית, וְהָאֶחָד הוּא הַמַּעְלָה וְהַשֵּׁנִי הַמַּטָּה. וְכֵן מָשִׁיחַ נִקְרָא: רִאשׁוֹן מִטַּעַם זֶה, דִּכְתִיב (שם מא, כז) רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין קוֹדֵם לוֹ בַּהִתְנַשְּׂאוּת. וּלְפִיכָךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ נִבְרָא קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, כִּי הַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב.

כְּלָל הָעוֹלֶה מִן הַמַּאֲמָר הַזֶּה, אֲשֶׁר הֶעֱמִיקוּ חֲכָמִים: כִּי כָּל דָּבָר שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ הַרְכָּבָה, וּבְוַדַּאי הַפָּשׁוּט יֵשׁ לוֹ בְּרִיאָה קוֹדֶמֶת. וְאֵלּוּ שִׁבְעָה דְבָרִים הֵם הֵם הַפְּשׁוּטִים, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וּבֵאַרְנוּ לְךָ כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם, וּלְפִיכָךְ הוּא מִתְיַחֵס לְצַד מַעֲרָב שֶׁהוּא הַשְׁלָמָה. וְעוֹד יִתְבָּאֵר בַּפֶּרֶק שֶׁאַחַר זֶה.
____________________________
וכן אמרו שבית המקדש נברא קודם לבריאת העולם, והוא כנגד צד מערב, כי המערב נקרא: אחור, וכל דבר שהוא אחרון בו ההשלמה, כמו שבארנו למעלה. בית המקדש הוא השלמת הבריאה, וזו השלמה רוחנית, שהיא פשוטה. צד מערב בעולם הוא צד גשמי, אבל בית המקדש 1 רוחני במהותו, כי אין מעלת בית המקדש העצים והאבנים מהם הוא בנוי, אלא הקדושה האלוקית השורה בו. מעלה זו נבראה קודם שנברא העולם, מכיון שבריאת הפשוט קודמת לבריאת הגשמי, דבר זה ברור.
וכן מה שאמרו ששמו של משיח נברא קודם שנברא העולם, כוונתם למעלת המשיח המיחדת אותו מבין שאר הנבראים, והיא הנקראת: שמו של משיח, כי השם משמעותו היחוד של אותו דבר. אף שהמשיח עצמו לא נברא קודם שנברא העולם, שמו, כלומר המיוחדות שלו, נבראה קודם שנברא העולם. הקב"ה גזר קודם שנברא העולם שיהא המשיח בעל מעלה מיוחדת משאר הנבראים, ועל גזירת ה' 2 נאמר שברא קודם שנברא העולם. מעלת המשיח היא כנגד צד המטה, כי צד המטה הוא מבחינה מסוימת הצד העליון, כי כמו שצד מעלה אין מעליו דבר, כך צד מטה אין עליו דבר. והוא כנגד שמו של משיח, שתהיה ממשלת המשיח על התחתונים ולא תהא ממשלה מעליו, שנאמר: ירום ונשא וגבה. לפיכך המטה הוא ראשית, מפני שאין דבר הקודם למטה. השמים והארץ נבראו תחילה, השמים הם המעלה והארץ היא המטה. מבחינה זו נקרא שמו של משיח: ראשון, שנאמר: ראשון לציון הנה הינם, מפני שאין דבר שיהיה יותר ממנו בהתנשאות, לכן שמו של משיח נברא קודם שנברא העולם, כי הפשוט נברא קודם למורכב. העולה ממאמר זה אשר בו העמיקו חכמים: שכל דבר שנברא בעולם מורכב, ובודאי הדבר הפשוט הרוחני, קדם לדבר המורכב. שבעה הדברים שהזכירו חכמים, הם דברים פשוטים, כמו שהתבאר למעלה. בארנו כי בית המקדש הוא השלמת העולם, לכן הוא מתייחס לצד מערב, שהוא צד ההשלמה של העולם. ועוד יתבאר דבר זה בפרק הבא.


ביאורים
כהמשך לימים הקודמים נעסוק היום במקדש וב'שם המשיח'. בית המקדש הוא הפשטות שמקבילה לצד מערב, צד המסמל את ההשלמה, השיא, הסיום המוצלח. בהתאם לכך, בבית המקדש לא נמצא עיקר העבודה של עם ישראל, אלא שיאה. למרות חשיבות המקדש, מבחינה היסטורית רוב ימיו של עם ישראל, וממילא הנתח הדומיננטי של פעילותו, היו בלא מקדש. מדוע ה' עשה זאת? כי קומות שלמות של קדושה צריכות להתבסס כהכנה בעבורו. זה היה הבלבול שנוצר בישראל, והצריך את החרבתו של המקדש. כיוון שהיה להם את השיא – השקיעו בו בלבד, והזניחו את כל השאר. רק כשניטל מהם אותו השיא, הם התחילו לשים לב לבניין כולו (ראה אורות פרק ג עמ' קו). אמנם, מובן שהמקדש 'עצמו' הוא נשמתו של המקדש, הקדושה שלו, ולא העצים והאבנים. קדושה זו היא שנבראה עוד לפני הופעת העולם. כיוון שבית המקדש מבטא שלמות רוחנית, הוא כנגד הצד הרוחני של צד מערב, צד המבטא שלמות.
גם שמו של המשיח נברא לפני העולם. שם מצביע על ייחוד. שם של מכשיר או משחק אינו משתנה בעקבות שינוי של פרטים שולִיים. בסך הכול יוסיפו הסבר, כמו 'מזלג ארוך' או 'מחשב נייד'. אבל אם השתנה משהו מהותי, היצירה החדשה תקבל שם חדש. ייחודיות של העצם החדש מצדיקה שם ייחודי משלו. כך המשיח, אף-על-פי שהוא יופיע בסוף ההיסטוריה, השם שלו, הרעיון הרוחני המופשט שלו, מוכן הוא מההתחלה, שהרי כל ההיסטוריה חותרת מראשיתה רק אליו. הוא מקביל לצד מטה, שצד מטה יש לו שייכות, מבט אפשרי, עם העליונות. הוא 'הכי למטה', אין מעבר אליו, כך שבעיני המתבונן 'משם' הוא הפסגה העליונה. כך המשיח, ממבט מהארץ הוא ייראה העליון על הכול, וימשול על כל הנבראים התחתונים.
למדנו אם-כן שלכל דבר גשמי שבקרבנו קדם רעיון מופשט. זהו מבט מאמין ועמוק על כל הבריאה, וכל שכן ביחס לשבעת הדברים שהם יסוד הבריאה. ובאשר למקדש, שייכותו למערב מבטאת את מהותו המשלימה, ומצביעה על תפקידו כמוציא אל הפועל את הפסגה של יצירת ישראל.

הרחבות
 שמו של משיח
שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, רָצָה לוֹמַר עֶצֶם מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ. בגמרא נאמרו כמה אפשרויות לגבי שמו של המשיח: "מה שמו (של המשיח)? דבי רבי שילא אמרי: שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי: ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר: חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה..." [סנהדרין צח:]. כל אחד מהחכמים אמר ששמו של המשיח כשמו [רש"י], ומסביר המהר"ל שאין מחלוקת ביניהם, אלא לגודל מעלתו של המשיח הוא כולל בתוכו את כל המעלות, ולא שייך דווקא לזרם מסוים, ולכן כל אחד מהחכמים מצא בו את הזווית המיוחדת שיש בו: "דבר זה מורה על מעלת המשיח אשר כולל הכל, ולפיכך הוא אל המעיין בו ומשיג בו, כאשר הוא אותו המעיין. ודבר זה אמרו על המלך המשיח, לפי שהוא כלול מכל מעלות כמו שיתבאר, ולכך נדמה למשיג בו כפי מה שהוא. ואינו דומה לשאר צדיקים, אשר יש להם שמות פרטיים. ומפני שהוא כולל הכל, לכך יקרא לו הקורא שם כפי מה שהוא הקורא, כי שם הקורא עצמו הוא יותר ראשון אליו... ולא פליגי אלו החכמים כלל, רק כי כל אחד אמר שהמשיח שיהיה במהרה בימינו יהיה כולל כל המעלות, ולכך אמר כל אחד שנקרא בשמו" [נצח ישראל מא].

לעילוי נשמת זאב בן רחביה יצחק שטריגלר ז"ל
לעילוי נשמת אהרן בן נתן הלוי ז"ל
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il