הלכות תפילת הדרך | בית מדרש ג. אסף | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר

293

2 דק' קריאה

עיקרי ההלכות.
א.תפילת הדרך אינה פותחת בברוך לפי שאינה ברכה, אלא תפילה.
ב.אעפ"כ ראוי להסמיך אותה לברכה אחרת כדי שתפתח בברוך.
ג.כיצד מחשבים את המרחק הקובע לתפילת הדרך? יש אומרים לפי זמן (נסיעה של 72 דקות) ויש אומרים לפי מרחק (פרסה- 3.8-4.6 ק"מ).
ד.גם בימינו שהדרכים מיושבות והמרחק בין הערים או היישובים קטן מפרסה, יש לומר תפלת הדרך בשם ומלכות מאחר ויש סכנה של תאונות דרכים.
ה.יש מהפוסקים בימנו שכתב שבמציאות שלנו יש לומר תפילת הדרך אף בדרכים עירוניות, מאחר וגם שם יש חשש לתאונות

א. לסמוך את תפלת הדרך לברכה.
בנוסח תפלת הדרך אנו מברכים רק פעם אחת, בסופה.
ונוסח זה מעורר שאלה, שהרי למדנו במסכת ברכות שכל הברכות פותחות בברוך אתה, ולמה תפילת הדרך שונה?
התשובה לזה היא שתפלת הדרך היא תפלה, "שמתפלל להקב"ה שיוליכנו לשלום ואינה כברכת הנהנין ולא כברכות שתקנו על שם המאורע אלא בקשת רחמים" (לשון הטור).
למרות זאת, מהר"ם מרוטנבורג נהג לומר את תפילת הדרך בסמיכות לברכות השחר, ובכך סמך אותה לברכה.
מזה למדו האחרונים שטוב לסמוך את תפלת הדרך לברכה, כגון שיאכל משהו ויברך אחריו ברכה אחרונה ומיד יתחיל תפילת הדרך1.

ב. כיצד מחשבים את המרחק
המרחק בו מתחייבים בתפלת הדרך הוא פרסה.
עם התפתחות אמצעי התחבורה בעולם, התעוררה שאלה מעניינת בנושא זה.
הזמן בו ניתן לעבור פרסה בימינו הוא מהיר בהרבה מהזמן בו עברו פרסה בעבר, אינו דומה קצב הליכה רגלית למהירות נסיעה ברכב. האם בבואנו לחשב פרסה אנו מחשבים לפי המרחק הממשי, אולפי הזמן בו עוברים פרסה בהליכה (72 דקות).
הפוסקים נחלקו בשאלה זו, שיש לה השלכות אף לסוגיות נוספות.
למעשה- לדעת הגר"ע יוסף שליט"א ועוד אחרונים מחשבים את המרחק לפי הזמן (72 דקות).
- לדעת המשנ"ב, הגרש"ז אויערבך זצ"ל ועוד אחרונים מחשבים לפי מרחק ממשי (גר"ח נאה- 3.8 ק"מ. חזו"א- 4.6 ק"מ)2.

ג. תפילת הדרך בדרכים מיושבות
באחרונים מובא שאם יש עיר פחות מפרסה בתוך הדרך שהוא עתיד לנסוע בה, אין לו לומר תפילת הדרך בשם ומלכות, מאחר והסכנה בדרכים אלו אינה גדולה כל כך.
וברבים מכבישי ארצינו המציאות היא שיש ישובים בצד הדרך במרחקים קטנים מפרסה האחד מהשני, ואם כן לכאורה אין לומר תפלת הדרך בשם ומלכות.
אולם הרבה אחרונים כתבו שמאחר והיום עיקר הסכנה בכבישים היא התאונות, ובזה אין הבדל בין אם יש ערים סמוכות ללא, חייבים לברך בשם ומלכות למרות שיש ישובים סמוכים פחות מפרסה בדרך
והגר"ד ליאור שליט"א כתב ע"פ סברה זו, שיש לברך אף כשרוצה לנסוע בתוך העיר, מאחר וגם בנסיעה כזו יש סכנה של תאונות, אולם הוסיף שמי שלבו נוקפו ולא רוצה לברך, יכול לומר את תפלת הדרך בברכת שומע תפילה3.