הושענא רבה – נתיבות שלום | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
חגי תשרי

קטגוריה משנית

439

2 דק' קריאה

הושענא רבה – נתיבות שלום
על אף שיש הבדל גדול בין האוירה בימי הדין ראש השנה ויום הכיפורים שעל אף החסדים והרחמים המתגלים בהם הרי שסוף סוף כשמם כן הם, ימי דין. ובין אווירת השמחה הגדולה של ימי חג הסוכות, הושענא רבה, ושמיני עצרת שבארץ ישראל מאוחד יחד עם שמחת תורה. עם זאת אנו מוצאים בכל ספרי המחשבה והפנימיות רצף ברור בין ימי הדין לימי השמחה.
ובתוך כל השמחה של "שמחת בית השואבה" וארבעת המינים, נשזר חוט עדין של אימת הדין בתפילת ההושענות של חג הסוכות, ובמיוחד ביום השביעי שנקרא יום הושענא רבה, ומשווה לכל ימי השמחה גוון של תשובה וטהרה.
המאמר הבא מורה לנו שבעצם תהליך התשובה מקבל את ערכו האמיתי כשהוא יורד בסופו של דבר לפסים מעשיים ואף ברי קיימא:
"שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה" (שיר השירים ח) איתא (כתוב) בבית אברהם שמרמז בזה על יום הכיפורים והושענא רבה, שהם ימי חתימה. יום הכיפורים החתימה של ימים הנוראים, והושענא רבה החתימה של חג הסוכות.
"שימני כחותם על לבך" כנגד יום הכיפורים, שהחותם שלו הוא בעבודת התפילות שיהודים שופכים לבבם לפני השם יתברך. "כחותם על זרועך" הוא הושענא רבה, שהוא החותם של המצוות המעשיות בחג הסוכות - סוכה וד' מינים, שהם בחינת זרועך (הסוכה היא כעין חיבוק שה' מחבק אותנו – שתי הדפנות ועוד טפח יוצרים צורה של יד מחבקת).
ויש להוסיף בזה בהושענא רבה שהוא החותם של סוכות, אז החתימה על עניינים המעשיים, בחינת "כחותם על זרועך". כי ישיבת הסוכה וד' מינים הם כנגד כל חלקי האברים המעשיים, וכמו דאיתא (כמו שכתוב) במדרש: "לולב כנגד השדרה המקשרת את המוח עם האברים התחתונים, אתרוג כנגד הלב, הדס כנגד העיניים, וערבה כנגד השפתיים" שכולל בזה כל חלקי האדם ומרומז על טהרת האברים.
(נתיבות שלום ח"ב עמי רי)
העולה מן הדברים, שבעצם תהליך התשובה שהוא, כשמו, השיבה אל הקדושה ואל ההארה הנשמתית, אי אפשר שיופיע אך ורק בלב אלא הוא חייב להופיע בכל הליכותיו של היהודי, גם מעשיות ביותר והשיא של זה הוא במצוות סוכה שבה כלשון השלחן ערוך: "כיצד מצות ישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה" הייינו שכל החיים הרגילים הופכים למצווה אחת גדולה.