על כל צעד שאני עושה אני נסוג שניים אחורה, למה זה ככה? איך אתקדם? | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
קרוב אליך

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר

3 דק' קריאה

ללמוד מ'אסון טבע' הרב ניר יעקב מס
ראש ישיבת ההסדר־גבוהה לב תל אביב
הוא מצא את עצמו בין שמיים וארץ באמצע צוק חול, רגליו טבועות עמוק בחול הרך כאשר הוא חייב במסגרת הגיבוש לסיירת להגיע למעלה, אך הוא יודע שאם ירים רגל אחת לכיוון מעלה עם כל הציוד הכבד שעל גבו – התוצאה תהיה התפרקות הקשרים הזמניים שנוצרו בחול, החול יזלוג תחת רגליו והוא ימצא את עצמו מידרדר כמטר. שריריו כבר היו תפוסים מאין ספור מאמצים קודמים. הוא ידע, שאם יעשה רק צעד אחד למעלה – ימצא את עצמו כשני צעדים למטה. הוא לקח נשימה עמוקה, ספר לעצמו בתוך נפשו "אחת, שתיים, ו... עכשיו!" ומיד פרץ בסדרה של חמישה צעדים קדימה עד ששריריו התפוסים חדלו לסייעו. ובאמת, לאחר שנעצר, הידרדר שוב כשני צעדים, אך התוצאה המשמחת – הוא הצליח להתקדם בצוק כשלושה צעדים. הוא לקראת סיום הצוק שקיבל את השם 'אסון טבע' בידי המתגבשים.
אוקיי, אז הבנתי שלא להתייאש מהנפילות ולהרביץ סדרה של חמישה צעדים קדימה, אך למה ה' עושה את הנפילות האלו?
לפעמים, אדם נמצא במדרגה במידות ומצוות שעדיין לא שייכת לו פנימית. הוא נמצא בה מכוח הרגלים ומכוח של מחויבות חברתית, וברגע שהוא עושה צעד קדימה ונמצא במקום פנימי יותר אצל עצמו, כל מיני קשרים זמניים חיצוניים נפרמים והוא מוצא את עצמו בנפילה או באיבוד מדרגה. אך נפילה זו היא הזדמנות מאת ה' כדי להגיע למדרגה זו ממניע עצמי ואמיתי.
יהי רצון שנמשיך קדימה, לעלות ללא שום יאוש מנפילות, מתוך שמחה והזדהות פנימית.

קרוב אליך (598)

הרב יצחק גינזבורג

301 - לטפח את האמונה

302 - על כל צעד שאני עושה אני נסוג שניים אחורה, למה זה ככה? איך אתקדם?

303 - תנועות התשובה

טען עוד

ירידה לצורך עלייה הרב מנחם דב דוברוסקין
משפיע בישיבת 'תומכי תמימים', מגדל העמק
למה זה קורה לי? כי העולם הזה אינו גן עדן.
בגן עדן מאיר אור אלוקי ברור ולאורו רואים איך כל דבר עומד על מקומו. אבל בעולם הזה, כפי שלמדנו בספר התניא מדברי האר"י ז"ל, הקליפות גוברות בו. ולכן אין פלא שאני נסוג אחורה, אדרבה - יש פלא שאני מצליח לעשות צעד קדימה...
בנביא נאמר "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה". המלאכים נקראים 'עומדים', אבל אנחנו 'מהלכים'. לפעמים קדימה, ולפעמים אחורה. מה שחייבים לזכור מהצעדים אחורה, שהם הקדמה לעלייה גדולה יותר. כל ירידה לצורך עלייה.
הח"כ לשעבר אבנר חי שאקי ז"ל נלחם בתוקף על שאלת החוק 'מיהו יהודי', כדי שלעניין 'חוק השבות' יחשב יהודי רק מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר כהלכה. שאקי הצביע נגד הממשלה בעניין. כתוצאה מכך, איבד את משרתו כסגן שר, ובהמשך אף נאלץ לפרוש מהמפד"ל. לאחר מכן נפגש עם הרבי מלובביץ' שאמר לו, שכשספורטאי רוצה לקחת תנופה ולזנק קדימה, עליו לקחת 2 צעדים אחורה. "כך גם יהיה אצלך..." אמר לו הרבי. ואכן, לאחר כמה שנים מונה שאקי ליו"ר המפד"ל ולשר בממשלה.
גם בחיים שלנו צריך לקחת את אותם רגעים שבהם הולכים אחורה, ואת אותה תחושת מיצר לתרגם לצימאון ולהפוך אותה למקפצה רוחנית, שתוביל אותנו למקום גבוה יותר.
להשתחרר מחשיבה תהליכית הרב עמית קדם
מנהל ת"ת וישיבת 'שדה צופים', מעלות
השאלה נובעת מכך שאנו מורגלים מאוד בחשיבה תהליכית. חשיבה כזאת גורמת לנו לבחון כל אירוע לאור רצף של אירועים אחרים שקדמו לו או שיבואו בעקבותיו. חשיבה זאת גורמת לנו לא פעם להחמיץ את הדבר העיקרי - הרגע הזה עצמו.
רבי נחמן ראה בשכחה מעלה גדולה בניגוד לעולם שרואה בה חיסרון. הוא עצמו היה נוהג להסיר מדעתו "כל מה שעבר והלך" (שיחות הר"ן כו), כלומר לשכוח כל אירוע מיד לאחר שעבר.
הנהגה כזו עוקרת מהשורש את כל ההסתכלות התהליכית - אין כאן יותר התקדמות או נסיגה אלא כל צעד הופך להוויה בפני עצמה. הרגע הזה הוא תמצית הגילוי האלוקי כפי שהוא, ללא כל קשר לרגע שקדם לו או לזה שיבוא אחריו.
השכחה הופכת להיות מתנה מופלאה המאפשרת לנו להסיר מעלינו את המשא הכבד של כל הזיכרונות השונים המלווים אותנו ואינם מאפשרים לנו למצות את הרגע הזה. אין בכך הכחשה של היכולת לבחון את התהליכים המרכיבים את חיינו וללמוד מהם כיצד להתנהל נכון יותר, אך כאשר נפנה לצעד הבא יהיה עלינו להיות פנויים מכל הצעדים הקודמים.
חבר שלי פנה לרבי מאמשינוב שליט"א, לאחר שנכשל בפגם כלשהו לאחר תקופה ארוכה של התגברות. הוא סיפר שהרבי אמר לו, שכל המשבר שלו נובע מכך שהוא מסתכל על הנפילה כאילו היא מעידה על כל התהליך שקדם לה ומציגה אותו ככישלון. בפועל אם הוא יסתכל על כל התגברות בפני עצמה, יגלה שהצליח לעמוד בניסיונות בגבורה מאות פעמים בתקופה זו ונכשל רק פעם אחת. הסתכלות כזו, שאינה תהליכית כלל, היא המאפשרת לנו להתקדם באמת.