בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
אתמול ראינו את דברי המהר"ל שמסביר שישנם דווקא חמש עשרה שבחים בסיום ההגדה, כיון שהמספר חמש עשרה מורה על התקדמות ועליה ממדרגה למדרגה. היום נראה שהמהר"ל מחלק את חמש עשרה השבחים לשלוש קבוצות של חמש, כשבתוכך כל קבוצה, כל שבח הוא עליית מדרגה מעבר לקודמתה. בחמש השבחים הראשונים, כל אחד מוסיף דבר מסויים שלא היה בקודמו:

"ותבין עוד כי חמש מעלות הראשונות בעצמם ידוע שכל אחת יותר מן הקודמת, כי הראשונה היא היציאה בלבד (" הוציאנו "),וכן שעשה בהם שפטים שהוא יותר מעלה לישראל מאילו היו יוצאים בלא שפטים שעשה בהם. ועוד כי עשה באלהיהם שהוא יותר מהשפטים שעשה בהם והוא גנאי להם יותר. ועוד הרג בכוריהם והם נקראים 'ראשית אונם' וכבר התבאר למעלה כי המכה (שפוגעת) בדבר שהוא ראשית – היא יותר קשה מהכל.ועוד שנתן להם ממונם וזה דבר יותר מעלה ש(ב)כל מעלות הראשונות לא קנו ישראל דבר, אבל (כש)נתן להם ממונם – קנו ישראל ממון שלהם.
וחמש מעלות האמצעית כולם גם כן מה שישראל קנו מן המעלה שהיו מתעלים על הטבע וכל אחת יותר מהראשונה. כי קריעת הים הוא מעלה לישראל מה שלא היה בכל המכות במצרים, שהיה הים שהוא אחד ממציאות העולם נחרב ויבַש לא כמו שאר נסים שהיו במצרים,שהיו המכות בדברים פרטיים ממציאות העולם, אבל הים שהוא יסוד המים – אין זה פרטי ונחרב.[(ו)אע״ג ש(כן) הכה היאור בדם ובצפרדעים ו(את) הארץ בכנים – הפרש גדול יש: שעיקר המכה מה שהיו הכנים שולטים בארץ מצרים והמכה נקראת כנים לא הפסד הארץ כי אין זה חורבן והפסד נחשב לארץ. ומה שהוכה היאור – אין היאור נחשב כמו הים כי הים היא נחשב יסוד המים עליו אמר הכתוב"אשר לו הים והוא עשהו" וקיבל הים הפסד ונחרב הים]. לכך ביקוע המים הוא עניין יותר נפלא,שהיתה המכה בדבר שהוא עיקר העולם. לכך במצרים היה פועל באצבע בלבד, כי האצבע – מורה על פרטיים, ואצל הים היתה המכה ביד כמו שהתבאר לך הטעם, כי (הכוונה בפסוק) "בכל היד" – (היא ש)המכה כללית לא פרטית. וכן כל הדברים הנמשכים אחר זה – (הם) הוראה על מעלה זאת שישראל לא היו מסורים תחת טבעי העולם כלל.
וכן העבירנו בתוכו בחרבה , שהוא מעלה בפני עצמו: שאפשר שהיה נשאר קצת מים מן הים ולא היו בחרבה ולא היה בטל שֵם הים לגמרי, שהרי יש כאן ים עדיין. אבל (העובדה) שהיו עוברים בחרבה – הוא מדרגה בפני עצמו שבטַל שֵם הים. ושקע צרינו בתוכו , זהו תוספת מעלה. כי קריעת ים סוף אשר קרע להם הדברים הטבעיים ואלו שונאיהם של ישראל נטבעו בים כי דברים הטבעיים נבקעים ונפטרים ל(-בשביל) בני ישראל ו[בשביל] הצלתם, ולא עוד אלא פועלים לאבד אויביהם והנה הם פועלים דבר והפכו וזה יותר בלתי טבעי.ואחר כך העלה אותם מעלה אחרת וספק צרכם במדבר ארבעים שנה , כלומר מקום מדבר שהוא בלתי טבעי להיות לאדם שם צרכיו והקב"ה סיפק צרכיהם במדבר ארבעים שנה, שהראה בזה כי ישראל נוהג ענייניהם שלא על פי הטבע, אחר שסיפק צרכם ארבעים שנה כל כך זמן רב שתראה מזה כי הנהגתם לגמרי אינה טבעית.ואח״כהאכילם את המן שהואמזון אינו טבעי לגמרי וכמעט שהוא אינו גשמי כלל, שהוא היה נבלע באיברים והיה מובדל ומופרש מפחיתת החומר לגמרי"

חמש המעלות האמצעיות מבטאות כיצד הגיעו ישראל למדרגות מעל הטבע ולא היו תלויים בו. וגם שם, כל מעלה מוסיפה פן מסויים שלא היה בקודמתה. קריעת הים היא מכה שהכתה יסוד מאוד מרכזי בטבע ולכן ביטאה בצורה מאוד עוצמתית את ההתנהלות של ישראל שנמצאת מעל כל העולם הטבעי החומרי. [המכות שלפני כן – דם צפרדע וכנים, אף על פי שפגעו ביסודות העולם – עיקר המכה לא היתה מכוונת כלפיהם, אלא רק יצאה מהם, והיאור לא מבטא את עצם יסוד המים כמו שמתבטא ביתר שאת בים] וזו הכוונה שבמכות שבמצרים כתוב " אצבע אלוקים היא" ואילו על הים כתוב "וירא ישראל את היד הגדולה", כיון שמכה על היסוד מבטאת ביתר שאת את המציאות של ישראל שמעל כל היסודות והעולם הטבעי הרגיל. היובש הוא מעלה נוספת כי הים התבטל לגמרי. טביעת המצרים מבטאת מעלה עוד יותר, שהים לא רק פועל לטובת ישראל אלאגם פועל נגד אויביהם. ההִמַצְאוּת של ישראל במדבר מבטאת עוד יותר את מעלתם של ישראל מעל הטבע, כי זה מקום שהאדם לא יכול לחיות בו והם חיו בו זמן רב. ומעלה על גבי דרגה זו היא ה'מן', שהוא עצמו לא טבעי (מעבר לעצם העובדה שהיה להם אוכל).
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il