בית המדרש

  • שבת ומועדים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
4 דק' קריאה
הגדרת המלאכה האסורה ביום טוב
בספר שש"כ (ד א) הגדיר את מלאכת בורר ביום טוב בצורה מאד ברורה וזה לשונו: "מלאכת ברירה היא מהמלאכות המותרות ביום טוב ועם כל זה יש ולא התירו חכמינו ז"ל לברור ביום טוב, והטעם בדבר, מכיון שהדרך לברור הרבה בבת אחת ונראה כאילו הוא מכין לימים הרבה, אסרו, גם אם עכשיו כוונתו לשימוש מידי ולא היתה לו אפשרות להכין מבעוד יום" כלומר ברירה שדרכה להעשות לימים הרבה אסורה בכל אופן וברירה שדרכה להעשות לצורך אותו יום מותרת אפילו בכלי! (מאחר ומדובר בכלי שאין הדרך לברור בו לימים הרבה, ראה סימן תקי ס"ד ביה"ל ד"ה מותר וממילא ברור שדברי החזו"ע בעמוד עו שכתב לאסור ברירה בכלי ביום טוב כוונתו באופן האסור דוקא כנ"ל ואין זה איסור גורף).
כמו כן הברירה מותרת גם באופן שאין כוונתו לאכול מיד, וכל שבורר לצורך יום טוב ולאכילה בו ביום מותר, (סימן תקי מ"ב ס"ק ז).
להלן נפרט אופנים שונים של מלאכת ברירה האסורה ומותרת ביום טוב על פי כללים אלו:

ניפוי קמח
ישנם שלושה מצבים של ניפוי קמח אליהם מתיחס השו"ע-
א: ניפוי תעשייתי שהוא ניפוי הקמח בפעם הראשונה בו מנפים את הקמח מהלכלוך הגס וכדו', ניפוי כזה אסור ביום טוב בכל אופן, כך כתב השו"ע (תקו ס"ב) "אין מרקדין הקמח בתחילה אפילו על ידי שינוי".
ב: קמח שניפה מערב יום טוב אך נפל בו לכלוך במהלך יום טוב. במצב כזה מותר לנפותו כרגיל, כך כתב השו"ע "אבל אם רקדו מאתמול ונפל בו צרור או קיסם ורוצה לרקדו פעם שנית, מותר אף בלא שינוי"
ג: קמח מנופה אך מנפים אותו פעם שניה לתוספת ניקיון וכדו', ניפוי כזה מותר ביום טוב אמנם צריך לנפותו בשינוי, כך כתב השו"ע: "ואם לא נפל בו דבר אלא שרוצה לרקדו שנית כדי שיהא הפת נאה צריך שינוי קצת כגון על גבי שולחן" והסביר המ"ב (יג) שהסיבה שצריך שינוי כשרוצה לנפות שנית ללא שנפל צרור או קיסם היא, משום שהרקדה כזו היה יכול לעשות מאתמול, בניגוד למצב בו נפל ביו"ט צרור או קיסם לקמח, ועוד שהרקדה זו יכולה להתחלף עם ההרקדה הרגילה.
הלכה למעשה ניפוי קמח בימינו ביו"ט - הקמח שלנו מגיע אלינו לאחר הרקדה ואנו מנפים אותו לתוספת ניקיון. הניפוי שלנו שייך לדין קמח שמנפה אותו שנית שמותר ע"י שינוי כגון לנפות בנפה הפוכה וכדו'.

ברירת קטניות
מותר לברור קטניות ביום טוב רק כשבורר בידו אך בכלי אסור לבוררם (תקי ס"ב). כמו כן אסור להניח קטניות המעורבות עם פסולת במים על מנת שהפסולת תצוף למעלה (מג"א ס"ק ד). אמנם אם רוצה להניח קטניות נקיות במים כדי לגלות את הנגועות והמתולעות שבהם מותר (הערות איש מצליח שם).

סינון אטריות
כתב בשש"כ (ד ו): "אוכל שאי אפשר היה לברור לפני יום טוב והוא מן האוכלין שאין הדרך לברור מהם הרבה בבת אחת כגון אטריות שבשלן ביום טוב והן תוך מי הבישול מותר לבוררם באופן שבורר בימות החול ואפילו במסננת"

מצקת מחוררת
מותר ביום טוב להשתמש במצקת מחוררת המסננת אוכל שמוציאים מהסיר.


ברירה מצלחת שיש בה פסולת ואוכל מעורבים
כשמונחת לפניו צלחת ובה אוכל ופסולת מעורבים מותר לברור אותה ביו"ט. הכלל הוא שיברור באופן שהטורח מועט ככל האפשר, שאם הפסולת מרובה מהאוכל בורר את האוכל, ואם האוכל מרובה בורר את הפסולת. כשהאוכל או הפסולת הוא מועט אך דק וכדו' ולכן קשה לבוררו, אע"פ שהוא מועט יברור את הקל יותר לברירה. (ראה שש"כ ד ג).

חרק או לכלוך בודד שנפל או נמצא בתוך האוכל
לכאורה לפי הכללים שלמדנו לעיל שמותר לברור פסולת מאוכל כשהטרחה בברירת הפסולת פחותה מהטרחה בברירת האוכל, במצב זה צריך להיות מותר לברור את החרק או הלכלוך מהאוכל! אך הרמ"א כתב (תקו סעיף ב) שיש מחמירים ואוסרים ליטול לכלוך מהתבשיל ביום טוב וכן נפסק להלכה בשש"כ (ד ז) שגם ביום טוב צריך לקחת מעט מן האוכל עם הלכלוך כדי להתיר את הברירה והנוהגים כשו"ע לא מחמירים בזה (סימן תקו הערות איש מצליח הערה 4).

השריית פירות וירקות במים כדי להסיר את הלכלוך
השריית פירות וירקות במים על מנת להסיר את הפסולת הדבוקה בהם אסורה בשבת מדין בורר וכן נפסק בשו"ע (שיט' סעיף ח). גם ביום טוב ברירה כזו באופן שמשרה את הפרי והירק במים כדי לגרום ללכלוך ליפול אסורה (סימן תקי מג"א ס"ק ד)
שטיפת פירות וירקות
לדעת רוב הפוסקים אין איסור בשטיפת פירות בשבת ויום טוב או משום שבדרך זו אין איסור בורר כלל, או משום שזו ברירה דרך אכילה והיא מותרת סמוך לאכילה (פ"ה יא טו).

השריית ירקות עלים במים כדי לנקותם מחרקים בשבת ויו"ט
כאמור לעיל, בשבת ויום טוב אסור להשרות פירות וירקות כדי לנקותם משום מלאכת בורר. אמנם השריית העלים במים לא נועדה להוריד את התולעים מהעלים והלכלוך בעת ההשריה, הלכלוך יורד בשטיפה וההשריה נועדה לאפשר להסיר את התולעים אחרי ההשריה בעזרת שטיפה לכן בהשריה זו אין משום איסור בורר.
בשש"כ כתב לאסור לשטוף עלים מחמת הריגת התולעים בשבת, כך כתב השש"כ (ד ח): "אסור לשטוף את עלי החסה בתוך מי חומץ או מי מלח על מנת להסיר את התולעים כי התולעים מתים במים האלה".
בעלים מפוקחים שיש ספק אם בכלל יש תולעים ועוד שיתכן שהם כבר מתים והריגתם היא איסור דרבנן, מותר להשרותם במים על מנת להסיר את התולעים אחר כך בשטיפה. אך נראה לי שלכתחילה ראוי להורות להשרות את העלים מערב שבת ויום טוב, ואם לא הספיק יכול לעשות כן גם בשבת ויום טוב.

ברירת השמן מהטונה
הפותח קופסת טונה בשבת יכול לרוקן את השמן שאינו סמוך לטונה וממילא לא נחשב מעורב איתה אך את השמן הצף שקרוב לטונה אסור לרוקן משום איסור בורר. לעומת זאת ביום טוב יכול ל"סחוט" את הטונה עם המכסה כדי לרוקן ממנה את השמן שהרי ביום טוב מותר לברור אפילו פסולת באופן שיש פחות טורח, ממילא מותר לסחוט את השמן.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    undefined
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    undefined
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    undefined
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    undefined
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    undefined
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    undefined
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    undefined
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    undefined
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    undefined
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    undefined
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il