מצוות חלק ה' | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
מבוא למשנת הראי"ה

קטגוריה משנית

117

3 דק' קריאה

ראיית הנבואה
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, הַמְשׁוֹרְרִים וְהַמְּלִיצִים מְתָאֲרִים יָפֶה אֶת הַדְרַת* הַחַיִּים בִּכְלָל, אֶת כָּל פִּנּוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת בְּיִחוּד הַכּוֹלְלוֹת זֶרֶם רַב וְטַל-חַיִּים מְרֻבֶּה*, הֵם יוֹדְעִים גַּם לְהַצִּיג לְרַאֲוָה* אֶת הַכִּעוּר הַכְּלָלִי שֶׁל הַקִּלְקוּלִים שֶׁבַּחַיִּים וְלִמְחוֹת נֶגְדָּם בְּכָל תֹּקֶף. אֲבָל לַחְדֹּר לְתוֹךְ-תּוֹכָם שֶׁל כָּל הַגּוֹרְמִים הַפְּרָטִיִּים, אֵיךְ מַכְשִׁירִים אֶת הַחַיִּים וּמַעֲמִידִים אוֹתָם עַל הַבָּסִיס הַטּוֹב וְאֵיךְ מְשַׁמְּרִים אוֹתָם מִכָּל קַלְקָלָה גַּם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, שֶׁסּוֹפָהּ לְהַעֲלוֹת שִׂרְטוֹן* גָּדוֹל וְלַהֲרֹס הַרְבֵּה מְאֹד, דָּבָר זֶה אֵין לוֹ עֵסֶק עִם כֹּחַ-הַמְדַמֶּה* הַחַם וְהָעַז, כִּי-אִם עִם הַחָכְמָה הַמְדַיֶּקֶת. כָּאן תָּחֵל עֲבוֹדַת הָרוֹפְאִים, הַחַסְכָנִים, הַמּוֹדְדִים, הַשּׁוֹפְטִים, וְכָל הַחֲכָמִים הַמַּעֲשִׂיִּים. חדירה לפרטים
לְמַעְלָה מִזֶּה, הַנְּבוּאָה רָאֲתָה אֶת זֶרֶם הַקַּלְקָלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל עֲבוֹדָה-זָרָה בְּיִשְׂרָאֵל וּמָחֲתָה נֶגְדּוֹ בְּכָל עֹז, אֶת הַדְרַת נֹעַם ד' אֶחָד אֱלֹהָיו וַתְּתָאֲרֵהוּ בְּכָל יֹפִי וָזֹהַר, אֶת הַהַשְׁחָתָה שֶׁל כָּל הַפְּרָעוֹת* הַמּוּסָרִיּוֹת, רִצּוּץ* דַּלִּים, עֹשֶׁק אֶבְיוֹנִים, רֶצַח וְנִאוּף, חָמָס וָשֹׁד, וַתִּמָּלֵא רוּחַ אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ וְלִגְדֹּר בְּרוּם שִׂיחַ קֹדֶשׁ.
(אוֹרוֹת, זֶרְעוֹנִים, חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא)
______________________
הַדְרַת – הדר, יופי. לְרַאֲוָה – לעין כול. לְהַעֲלוֹת שִׂרְטוֹן – להפוך לנזק חמור (ע"פ המדרש "ירד גבריאל ונעץ קנה בים, ועלה בו שירטון (נעשה אי גדול בים), ועליו נבנה כרך גדול של רומי" [שבת נו]). כֹּחַ הַמְדַמֶּה – כוח הדמיון של המשוררים והסופרים. הַפְּרָעוֹת – הקלקולים. רִצּוּץ – שבירת.

מבוא למשנת הראי"ה (128)

בשביל הנשמה

82 - מצוות חלק ה'

83 - מצוות חלק ו'

84 - מצוות חלק ז'

טען עוד

ביאורים
ביומיים הקרובים נלמד את ביאור הרב קוק לדברי חז"ל כי 'חכם עדיף מנביא'.
לכל אחד יש בראשו תמונה על העולם, ותמונה זו, מתברר, חשובה יותר מהעולם עצמו. טובות מועטות יביאו לשמחה רבה אם הן מעבר לציפיות, וחיי פאר יעברו תוך סבל ותלונות אצל מי שבנה לעצמו בראש סיפור מסכן ולא הוגן לחייו. זהו כוח הדמיון. בהתאם לתמונה שבראש הוא מתייחס לאנשים, לעצמו, למציאות ולקב"ה. הדמיון יכול להרוס חיים – אילו ייצור לאדם עולם אפרורי ושלילי – ובכוחו גם לחבר אותו בצורה העמוקה ביותר אל הטוב והקודש, כשיבנה לו את המבט האמתי על המציאות – המבט האלוהי.
זהו כוחם של הנביאים. כשרונם התבטא ביכולת בלתי רגילה לחיות את העולם כמציאות רוחנית – וכל זה בצורה הכי מוחשית ומורגשת. הקדושה והמצוות, נשגבות הקב"ה וזוועת הרוע, הכל היה אצלם בצורה מוחשית, מה שהביא אותם למדרגה עצומה של חיבור לקודש ושל סלידה מהטומאה. חוזקם זה התבטא ביכולת מיוחדת להרשים את כל הרואה אותם. נאומיהם חדרו ללבבות, ואישיותם השאירה רושם עז.
אמנם, למעלתם הגבוהה הייתה מגבלה. רגש מוחשי כלפי הקדושה הופך אותה להיות חיה ו'בוערת', וזהו לא המצב האידיאלי בעבור חשיבה מעמיקה וקרה. כפי שלאחר אירועים טראומטיים, למשל, זקוקים למרחב של זמן כדי שתוכל להתפתח חשיבה צלולה.
זה היה חוזקם של החכמים. דווקא בגלל ריחוקם הרגשי מהדברים, בהשוואה לנביאים, הדברים אצלם היו טעונים פחות וסוערים פחות, והם היו יכולים לנתחם בצורה קרה. הם היו יכולים להבין את אלו שרחוקים מהדברים, ולחשוב מה חסר אצלם בשביל לקרבם. לא היה ביכולתם ליצור להט ולזעזע שומעים, ולכן הם חיפשו את ההתנהגויות היומיומיות שיקדמו את העם. זה היה הפתח ליצירת בשורה חדשה: תקנות וגזרות. חוקים יומיומיים מחייבים.
כל זה – מכוח הנביאים. זעזועי הנביאים נשארו בעם. הנביאים הציגו את האידיאלים הגדולים בצורה חיה, ואף-על-פי שאנשי העם עדיין 'לא היו שם', חדרה אליהם השאיפה. כעת הם היו מוכנים לקבל מערכת שלמה של חובות יומיומיות, כשהמטרה ברורה לכולם.

הרחבות
 תפקיד הספרות
הַמְשׁוֹרְרִים וְהַמְּלִיצִים מְתָאֲרִים יָפֶה אֶת הַדְרַת הַחַיִּים הַחַיִּים בִּכְלָל, אֶת כָּל פִּנּוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת בְּיִחוּד הַכּוֹלְלוֹת זֶרֶם רַב וְטַל-חַיִּים מְרֻבֶּה. תפקיד המשורר הוא לחשוף ולהאיר מחשבות, רגשות וחוויות חיים. דברים דומים על תפקידה של הספרות כותב הרב קוק בהקדמה לשיר השירים: "הספרות, ציורה וחיטובה, עומדים להוציא אל הפעל כל המושגים הרוחניים, המוטבעים בעומק הנפש האנושית. וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש, שלא יצא אל הפעל – עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו" [עולת ראיה ב עמ' ג]. עם זאת, מסייג הרב קוק ומוסיף ש"רק את אותם האוצרות שבהפתחם מבסמים הם את אויר המציאות, טוב ויפה לפתח" [שם].
גם ביחס לעבודת התשובה מציין הרב קוק את חשיבות הספרות: "רגשי התשובה בכל הוד יפעתם, בכל דכדוכי נפשם היותר עמוקים, מוכרחים להיגלות בספרות, למען ילמד דור התחייה את התשובה בעומק נפש, בתכונה חיה ורעננה, ושב ורפא לו" [אורות התשובה יז, ה]. לדבריו, על הספרות לשקף את תהליכי הנפש הפנימיים שעוברים האדם והאומה. שיקוף של תחושות ומאוויים טובים, מחוללים רצון להתקדמות אצל הקורא, "ושב ורפא לו".

לעילוי נשמת מו"ר הרב שאול בן הרב בנימין ישראלי זצ"ל
לבריאות והצלחת משה לוי בן הענה פערל הי"ו