חינוך חלק ה' | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
מבוא למשנת הראי"ה

קטגוריה משנית

706

4 דק' קריאה

המוסדות המעשיים
וּכְדֻגְמָתָם שֶׁל מוֹסְדוֹת הַחִנּוּךְ, הַמְחֻלָּקִים לְפִי שְׁלֹשֶׁת הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל, הִנָּם גַּם כֵּן הַמּוֹסָדִים הַמַּעֲשִׂיִּים*, מוֹסְדֵי הָעֲבוֹדָה וְהַחֶסֶד, וְכָךְ הֵמָּה גַּם כֵּן הַמּוֹסָדִים הַסִּפְרוּתִיִּים*, שֶׁלְּפָרֵט אוֹתָם לִפְרָטֵיהֶם, וּלְהַעֲמִיד אֶת הַבֵּרוּר* שֶׁל כָּל אֶחָד בִּפְרָט, אִי-אֶפְשָׁר לִי בְּמִכְתָּב זֶה, וְאֵין הַפְּרָטִיּוּת נוֹגַעַת כָּל כָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ.

השפעה על שלוש הדרכים
וְהִנֵּה רֹאשׁ דָּבָר אָנֹכִי חוֹשֵׁב, שֶׁהָאֲגֻדָּה* צְרִיכָה לָבֹא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם כָּל בַּעֲלֵי הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַמִּפְעָלִים* וְהַמַּשְׁפִּיעִים* הַיּוֹתֵר רְשׁוּמִים* כֻּלָּם, כְּדֵי לִקְנוֹת מֻשָּׂג בָּרוּר* מִכָּל עִנְיָן בִּפְרָטִיּוּת, וְהָעֵצוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מִתְחַשְּׁבוֹת אֵיךְ לְבַצֵּר* אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁל הַכֹּחַ הָעַתִּיק*, הַהוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ, מִפְּנֵי מִעוּט סִגּוּלוֹ לְסִדְרֵי הַחַיִּים, וְאֵיךְ לְהַגְבִּיל אֶת הָאֳרָחוֹת שֶׁל הַכֹּחַ הַשֵּׁנִי הַמְחֻדָּשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיֵּלֵךְ וְיֶחֱזַק תָּמִיד, וְיִהְיֶה גַּם כֵּן לְמִגְדַּל עֹז לַכֹּחַ הָעַתִּיק, לְחַבְּבוֹ וּלְאַמְּצוֹ, וּלְעָזְרוֹ לִשְׁמֹר אֶת סְגֻלּוֹתָיו הַמְצֻיָּנוֹת הַמְיֻחָדוֹת בּוֹ, וְאֵיךְ לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל הַכֹּחַ הַשְּׁלִישִׁי הַחִלּוֹנִי, לְמַעֵט כְּפִי הָאֶפְשָׁרוּת אֶת הַהֲרִיסוֹת שֶׁהוּא מֵבִיא בְּדַרְכּוֹ אֶת מַהֲלָכוֹ בְּזַעַם, וּבְאֵין פְּנוֹת* אֶל דָּת וָקֹדֶשׁ, וּלְנַסּוֹת לְעוֹרֵר אֶת רוּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַטָּמִיר* בְּכָל הַלְּבָבוֹת* שֶׁל כָּל זֶרַע יַעֲקֹב, בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה הָאֶפְשָׁרִית, בִּזְהִירוּת וּבִמְתִינוּת, בְּסִגְנוֹנִים שׁוֹנִים, לְפִי הָעִנְיָנִים וְהַמַּצָּבִים הַמִּתְחַלְּפִים.

מבוא למשנת הראי"ה (128)

בשביל הנשמה

145 - חינוך חלק ד'

146 - חינוך חלק ה'

147 - חינוך חלק ו'

טען עוד

לעזור לכל דורש
אֲבָל בִּכְלָל צְרִיכָה הָאֲגֻדָּה הַנִּכְבָּדָה וְהַקְּדוֹשָׁה לְהָכִין אֶת כֹּחוֹתֶיהָ, לִהְיוֹת מוּכֶנֶת לַעֲזֹר לַכֹּל, לְכָל דּוֹרֵשׁ עֶזְרָתָהּ וּבְכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא שֶׁעֶזְרָתָהּ הַחָמְרִית וְהָרוּחָנִית יוּכְלוּ לְהָבִיא אֹמֶץ וְתוֹעֶלֶת. כַּמּוּבָן כְּשֶׁתִּתֵּן הָאֲגֻדָּה אֶת עֶזְרָתָהּ, תִּתֵּן עַל פִּי אוֹתָם הַתְּנָאִים שֶׁאֵינָם מִתְנַגְּדִים לִיסוֹדֵי מַטְּרָתָהּ הָעִקָּרִית הַכּוֹלֶלֶת, שֶׁהִיא טוֹבַת הָאֻמָּה הַשְּׁלֵמָה, בְּצַד הַקֹּדֶשׁ וְהַחוֹל, שֶׁיַּחַד כֻּלָּם הִנָּם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.
אֵצֵא כָּעֵת מֵאֵת הַדְרַת-כְּבוֹדָם בְּתִקְוָה טוֹבָה, שֶׁדְּבָרַי הַמְּעַטִּים יְעוֹרְרוּ אֶת רוּחַ-קָדְשָׁם לִשָּׂא-וְלִתֵּן בָּהֶם וִיהִי נֹעַם ד' עֲלֵיהֶם וּמַעֲשֵׂי-יְדֵיהֶם יְכוֹנֵן לִהְיוֹת גֹּדְרֵי פֶּרֶץ וּמְשֹׁבְבֵי נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת.
הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ד', ד' עִמָּכֶם גִּבּוֹרֵי הַחַיִל.
(אִגְּרוֹת הָרְאִיָּה, אִגֶּרֶת תכז - הֶמְשֵׁךְ)
____________________
הַמּוֹסָדִים הַמַּעֲשִׂיִּים – ארגונים גדולים העוסקים בעניינים מעשיים בארץ ישראל. הַמּוֹסָדִים הַסִּפְרוּתִיִּים – עיתונים וכתבי עת. הַבֵּרוּר – המגמות והעקרונות. שֶׁהָאֲגֻדָּה – תנועת "אגודת ישראל" (מכתב זה נכתב לקראת התכנסות ראשיה ופעיליה). הַמִּפְעָלִים – ארגונים הפועלים בענייני עבודה וחסד. וְהַמַּשְׁפִּיעִים – אנשים בעלי השפעה על ה'תנועות' השונות. רְשׁוּמִים – חשובים ומוכרים. לִקְנוֹת מֻשָּׂג בָּרוּר – להבין מה מגמתם של כל מוסד ותנועה. לְבַצֵּר – לחזק. הַכֹּחַ הָעַתִּיק – שמירת הקודש והמסורת. וּבְאֵין פְּנוֹת – בלי לפנות. הַטָּמִיר – הנסתר.

ביאורים
אפשר לראות את ההתפרטות של שלושת השורשים שהזכרנו קודם בנוגע לחינוך גם בכל תחומי החיים: בעולם הרוח והספרות, בתחומי המוסר והחסד, וגם במפעלים ובעולם המעשי-פרקטי. הרב קוק פונה לאגודת ישראל בבקשה שהיא תפעל לפי העקרונות שהוא מתווה כאן, כדי שיהיה אפשר להפיק את המירב האפשרי מפעילותה ומפעילות היישוב הישן. השורש של הקודש שמייצגים בני הישוב הישן אינו מוכשר כל כך בעולם המעשה, ועל כן אנו נדרשים לשמור עליו ולמנוע פגיעה בו כמידת האפשר. כך הוא יוכל להמשיך להוות לנו מגדלור רוחני, שמקדם אותנו ליעדים נוספים ולהצלחות בעולם התורה והמצוות. מן הקצה השני יש לשים לב שאנו פונים גם לבני היישוב החילוני, המרוחק מעולם זה של קדושה. המהלכים שאותם מקדם החלק החילוני אינם תואמים תמיד את זה של בני היישוב הישן ויש לפשר ביניהם ככל האפשר, ולהצליח לגעת בלבבות של בני היישוב החילוני. נגיעה זו אפשרית הודות לנשמה היהודית השורה בתוך כל יהודי, ולו הרחוק ביותר. פעולה זו של השפעה תורנית צריכה להיעשות בזהירות ובסגנון מתאים.
מעבר לכך, הסכימו רבני אגודת ישראל עם הרב קוק שמטרתה העיקרית של האגודה היא לדאוג לטובתם הגשמית והרוחנית של כלל ישראל. מאחר שנקודה זו מוסכמת על הכול, מבקש הרב קוק מרבני הארגון להמשיך ולחפש היכן הם יכולים לעזור ליהודים, בכל תחום ובכל עניין, ובכך למעשה לבסס את היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. הקשר העמוק בין חלקי האומה הוא המאפשר את הגשת העזרה לכל דורש, ונובע מכך שעם ישראל הוא עם אחד, כלשון הכתוב 'גוי אחד בארץ'. החיבור שלנו אל הארץ מחזק מאוד את היחס וההדדיות שבין החלקים השונים באומה, והוא שיביא אותנו בסופו של דבר להצליח במגמות שעם ישראל שואף אליהן מזה דורות רבים.

הרחבות
 שלבים בתשובה
וּלְנַסּוֹת לְעוֹרֵר אֶת רוּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַטָּמִיר בְּכָל הַלְּבָבוֹת. הרב קוק מונה את תפקידיה של האגודה שאותה רוצים להקים. ביחס לתרבות החילונית הוא מציע לנסות ולמזער את הנזקים שהיא עושה לקודש, ולנסות לעורר בדרכי נועם את 'רוח קדושת ישראל' השרויה בלב כל אחד מהעם.
במקום אחר מסביר הרב קוק מהם השלבים המביאים את האדם לשוב אל עצמו ואל בוראו: "ארבעת הפרקים שהחינוך של הדור, שנתרחק מקדושתה של תורה, צריך שיתקרב על ידם אל מקור הקדש, הם: כבוד הדת, חבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת. אין שום אדם מישראל יכול לסלק את עצמו מכל מה שנוגע לכבודה של דת ישראל, שאיך שיהיה נשקע בדעות זרות ורחוקות, הלא בתור בן לאומה הוא חייב בכבודה" [תוספת תשובה ח]. לדבריו, לתשובה יש ארבעה חלקים, והחלק הראשון – הכבוד לדת – צריך להיות בלב כל יהודי שגאה בעם ישראל. כיוון שסיעה זו היא בעלת כבוד לאומי, ייתכן שהרב קוק רומז בדבריו לחלק זה של התשובה.
ממשיך הרב קוק: "אחרי ההכרה (השכלית) שתבא אחרי הכבוד והחיבה (מצד הלב), יכולים אנו לקוות לקיום הדת, לאור של תשובה שתופיע על כל אחינו מקרוב ומרחוק, לשוב לצור ישעם ומשגבם, ובזה המפתח של הגאולה גנוז". האדם מתקדם בצורה פנימית שלב אחרי שלב – מחיבת הלב הוא עובר להכרת השכל. מכאן אנו מקווים שהוא ימשיך צעד נוסף ויקיים את מצוות הדת (מעשה).